רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טיוטת חוק ההסדרים נחשפת: כיצד יטפל האוצר בחרדים, בפריפריה ובריכוזיות המשק

מטיוטת חוק ההסדרים שהגיעה ל–TheMarker עולה כי הממשלה מתכננת לקדם באמצעותו שורה של רפורמות ■ חלקן מסמנות שינוי בסדר העדיפויות - אך רבות מהן נבלמו בממשלות קודמות בשל התנגדות של קבוצות לחץ

האוצר מתכוון לקצץ 50% מתקציב הישיבות שאינן מגישות תלמידים לבגרות/ ליאור דטל והילה וייסברג

משרד האוצר מתכנן להפחית במחצית את התקציב שניתן לישיבות חרדיות שאינן מגישות את תלמידיהן לבגרות, ולהגדיל את התקציב למוסדות חינוך חרדיים שיגדילו את היקף לימודי הליב"ה - כך עולה מטיוטת הצעת חוק ההסדרים של משרד האוצר.
בנוסף, משרד האוצר מתכנן לחייב את כל התלמידים החרדיים להיבחן במבחנים הבינלאומיים ובמבחני המיצ"ב הפנימיים בבתי הספר - כתנאי להכרה במוסד ותקצובו, ולהגדיל באופן משמעותי את מערך הפיקוח על המוסדות החרדיים.

נציגי האוצר עדיין לא קיימו דיון בנושא עם שר החינוך הנכנס, הרב שי פירון, התומך בחיוב לימודי ליב"ה בבתי הספר החרדיים - ולא ברור אם יעדיף לפעול על פי מתווה האוצר או על פי תוכנית אחרת.

חוק מוסדות תרבותיים יחודיים, שהתקבל בכנסת במחטף ובלחץ הסיעות החרדיות ב–2008, מאפשר לתמוך תקציבית בישיבות שבהן לומדים תלמידים בני 14–18 שלא מלמדות את מקצועות הליב"ה ואינן מגישות לבגרות. לימודי הליב"ה - הכוללים גם את מקצועות המדעים והאזרחות - נמצאים בלבו של ויכוח ציבורי בשנים האחרונות. כיום, בתי הספר החרדים מחויבים בתוכנית לימודי ליב"ה בהיקף מצומצם יותר מזה של בתי הספר הממלכתיים, ואילו הישיבות החרדיות הקטנות פטורות מלימודי ליב"ה והגשה לבגרות, ולמרות זאת זוכות לתקצוב ציבורי.

ישיבה בבני ברקניר כפרי

שיעור הזכאות לבגרות בציבור החרדי ושיעור התעסוקה בו נמוכים מבכלל האוכלוסייה. זאת, על אף שבשנים האחרונות חל גידול במספר הסטודנטים החרדים ובשיעור התעסוקה בציבור החרדי.

כמעט מחצית מבתי הספר החרדיים שנבחנו בבחינות המיצ"ב נמצאו ברמה הנמוכה ביותר. האוצר מבקש להפחית את התקציבים לרשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה - מעיין החינוך התורני ורשת החינוך העצמאי, שמקבלות תקציב זהה לזה של שאר בתי הספר, בניגוד לשאר מוסדות החינוך החרדיים, שמקבלים תקציב נמוך יותר. האוצר מציע להפחית את תקציבים לשיעור של 75% מתקציבם של שאר בתי הספר.

חוק ההסדרים מתייחס גם לסעיף שמטרתו היא לחזק את החינוך הציבורי ולהפחית את התקציבים הניתנים לבתי ספר פרטיים, בהם גם בתי ספר חרדיים. זאת, על ידי ביטול תקנת החוק שמחייבת רשויות מקומיות לתקצב בתי ספר פרטיים שבתחומם. לפי האוצר, כך יתומרץ מעבר למוסדות חינוך ציבוריים.

עידוד תעסוקת שני בני הזוג

טיוטת חוק ההסדרים מתייחסת גם לשתי הצעות לשינוי החלטות ממשלה ותקנות בתחום מיצוי כושר השתכרות, שמטרתן להעלות את שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה בישראל.

ההצעה הראשונה היא עידוד תעסוקת שני בני הזוג באמצעות סבסוד מעונות יום, והשנייה היא זכאות להנחה בארנונה בכפוף למבחן הכנסה. השינויים המוצעים נועדו לייצר תמריץ לעבודה בעיקר בקרב חרדים, שכן בחברה החרדית נשים נוטות לעבוד יותר מגברים.

לראשונה יינתן סבסוד למעונות יום לא רק לפי מבחן תעסוקה שחל על האם, אלא לפי מבחן שחל על שני ההורים. אם השינוי המוצע יתקבל, החל מבעוד שנתיים - הורים יזכו בסבסוד אם יוכיחו כי שניהם עובדים ועומדים בקריטריונים של הכנסה. ההצעה השנייה היא שהנחות בארנונה על בסיס מבחן הכנסה יינתנו רק במקביל למבחן מיצוי כושר השתכרות.

האוצר מתכוון להנפיק את התעשייה האווירית לפי שווי של כ-10 מיליארד שקל/ אורה קורן

בניסיון לייצר מקורות הכנסה חדשים לכיסוי הגירעון התקציבי, מציע משרד האוצר להנפיק לציבור 20% מהחברות הביטחוניות הממשלתיות, מהתעשייה האווירית ‏(תע"א‏) ומרפאל.

ההנפקה תתבצע בתיאום עם משרד הביטחון. תנאי להנפקה יהיה שאף רוכש לא יוכל להיות בעל עניין בחברה ‏(להחזיק לפחות 5% מהמניות‏). זהו מהלך חדש לחלוטין עבור רפאל. בעבר היו ניסיונות להנפיק חלקים מתע"א, אולם הם טורפדו על ידי העובדים. לצורך ההנפקה פירסם משרד האוצר כי לפי הערכת שווי של רשות החברות הממשלתיות מ–2012, שווי תע"א נאמד בסכום של 9.5–11.4 מיליארד שקל. "לאור מצבן הכלכלי האיתן של החברות ולאור צרכיה התקציביים של מדינת ישראל ל–2013, מוצע להנחות את שר האוצר בתיאום עם שר הביטחון להביא לאישור הממשלה החלטה בדבר הנפקת 20% ממניות רפאל ו–20% ממניות תע"א", נכתב בהצעת המחליטים.
מהנתונים בחוק ההסדרים עולה שהמדינה מקווה גם להפריט את תעש, החברה הביטחונית הממשלתית השרויה בקשיים. לצורך זה מבקשת המדינה שינוי הגדרה של "מתקן ביטחוני", כדי שההגדרה הפרוצדורלית לא תעכב את ההפרטה

מטפלים בקשיים בענף הרכב: תוגבר התחרות בין מוסכים ליבואנים\דניאל שמיל

כמעט שנתיים לאחר הקמת ועדת זליכה ושנה אחרי שהוקמה הוועדה הבין־משרדית לתחרות בענף הרכב, בחוק ההסדרים הקרוב צפוי להיות מאושר החוק לרישוי שירותי רכב, שיגביר את התחרות בתחום המכוניות המשומשות, החלפים והמוסכים, ובמידה מסוימת גם בשוק המכוניות החדשות.

החוק כולל צעדים רבים, כמו עידוד היבוא המקביל באמצעות הקלה בדרישות ההון מיבואנים והגדרת סוג חדש של יבואנים - "יבואנים זעירים" - שיהיו רשאים לייבא עד 20 מכוניות בשנה. בנוסף מתוכננת הסדרה של פעילות היבוא האישי. עם זאת, בהצעת החוק נכתב כי התועלת העיקרית בו היא "לצרכנים של רכבי יוקרה".

צעדים נרחבים יותר צפויים בתחום המוסכים והשירות, שם התגלו כשלים מהותיים בתחרות. משרד התחבורה מתכוון להגביר את הפיקוח על המוסכים ולהטיל סנקציות על צרכנים שיטפלו במכוניתם במוסכים לא חוקיים. בנוסף מתוכנן חיזוק המוסכים הכלליים ‏(שאינם מורשי יבואן‏), ויבואני הרכב יחויבו להעביר אליהם חומר טכני והדרכות. היבואנים גם יפרסמו קריטריונים ברורים להצטרפות לרשת שלהם.

בתחום החלפים יבוטלו הרבה נהלים ותקנים ייחודיים לישראל, וכך יורחב היצע החלפים בשוק. יבואני החלפים גם יקימו מאגר מידע על חלפים, עם אפשרות להשוואת מחירים. מאגר מידע נוסף יוקם להיסטוריה של מכוניות משומשות, ויגביר את השקיפות בתחום זה. עוד מוצע להעניק לחברות הליסינג היתר למכור מכוניות משומשות.

בהצעת החוק חסרות הצעות שנדונו במשרד התחבורה, כמו הסדרת תחום מחירוני הרכב. גם הצעדים החריפים שהציעה ועדת זליכה, ובהם פירוק יבואנים והפרדה בין פעילות של יבוא מכוניות לליסינג, נעדרים מההצעה.

יבוא מכוניות לנמל אילתמורי חן

בחוק ההסדרים מופיעות תוצאות הניתוח של הוועדה הבין־משרדית, שם נקבע כי בשלושה מקטעי פעילות בענף - מכירת מכוניות חדשות, החכרה והשכרה, וביטוח, לא זוהו כשלים תחרותיים מהותיים. בשלושה מקטעים אחרים - מכירת מכוניות משומשות, חלפים ושירות לרכב - דווקא נתגלו כשלים, ולכן ננקטים צעדים כדי להסדירם.

באשר ליבואני הרכב, נכתב בהצעת החוק כי "מחירי כלי רכב חדשים בישראל אמנם גבוהים, אך בניכוי מרכיב המיסוי, רמת המחירים של שלהם אינה חריגות באופן מיוחד מהמקובל בעולם. ריכוזיות המותגים והיבואנים בישראל דומה למקובל בעולם וישנה דינמיות גבוהה בנתחי השוק של היבואנים המובילים".

חוק ההסדרים כולל עוד שתי החלטות בנוגע לתחבורה יבשתית. הראשון הוא הקמה של צוות בין־משרדי שנועד לעודד תחבורה ציבורית למקומות העבודה. התוכנית שתגובש תכלול תמריצים למעסיקים ותעודד אותם לארגן שירותי הסעות. עובדי מדינה, לפי התוכנית, יוכלו להשתמש בתחבורה ציבורית בחינם, כל עוד אינם זכאים לתשלום אחזקת רכב או מחזיקים ברכב ממשלתי - כלומר, עובדים זוטרים.

החלטה נוספת היא להסמיך את חברת נתיבי ישראל ‏(מע"צ‏) ואת הרשויות המקומיות להציב מצלמות לאכיפת הנסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית. בהצעה לא נקבו בתקציב שיועבר להתקנה ולהפעלה של המצלמות.

משרד הביטחון יחויב למכור תדרים למען קידום טכנולוגיית דור רביעי/ אמיתי זיו

חוק ההסדרים שמתגבש בימים אלה בסמוך להצעת חוק התקציב מכיל פרק תקשורת, שממוקד ב"בלאגן" התדרים בישראל. על פי החוק, משרד הביטחון יעביר תדרים שברשותו לאזרחי ישראל וכן יתחיל לשלם על התדרים שבהם הוא משתמש.

טיוטת חוק ההסדרים מסבירה שהמהלך לשחרור התדרים יוביל לעידוד קדמה טכנולוגית עבור האזרחים ויביא לניצול יעיל יותר של ספקטרום התדרים: "נפח הפעילות וכמות היישומים המועברים על גבי הרשת הסלולרית נמצאים במגמת עלייה מתמדת וצפויים לגדול בקצב מהיר עוד יותר בשנים הקרובות. פינוי תדרים לטובת הקצאת תדרים בטכנולוגיית הדור הרביעי, יאפשר העברת נתונים במהירויות ובנפחים גבוהים משמעותית מהמקובל כיום וייצר תועלות כלכליות וחברתיות נרחבות למשק.

"בכל המדינות המפותחות בעולם כבר החלה פרישה של רשתות בדור הרביעי, שיחלו לפעול בהיקפים נרחבים כבר בשנה הקרובה. יתר על כן, ציוד הקצה והמכשירים הסלולריים המתקדמים כבר מתוכננים לעבוד בטכנולוגיה זו ואי קידומה תעכב משמעותית את ההתפתחות הטכנולוגית בישראל".

הטיוטה מדגישה כי "החסם המרכזי בישראל להקמת רשת דור רביעי הוא אי פינוי התדרים על ידי משרד הביטחון. לחברות הסלולר המפעילות דור רביעי דרושה ודאות שכן המעבר לדור רביעי דורש השקעת משאבים רבים על ידי החברות, פרישת תשתיות וכיוצא בזה. לפיכך, גם לאחר הקצאת התדרים לטובת הקמת הרשת הסלולרית לדור הרביעי, צפויה תקופה של בין שנה לשנתיים עד לתחילת הפעילות בפועל".

בטיוטה נקבע שמשרד הביטחון יקבל בתמורה לתדרי ה–2,500 מגה־הרץ שישחרר 100 מיליון שקל או יותר, בתלות הסכום שישלמו חברות הסלולר במכרז התדרים לדור הרביעי. יש לציין כי בעבר הוסכם על העברת 300 מיליון שקל תמורת אותם התדרים, ומשרד הביטחון סירב להעביר אותם בטענה שהסכום נמוך מדי.

כדי להקל על מערכת הביטחון נקבע שהיא לא תשלם אגרת תדרים מלאה מיד, אלא 20% מהסכום ב–2013, 50% מהסכום ב–2014 ואת מלוא הסכום ב–2015. משרד הביטחון עתיד להתנגד גם להמלצה זו בתוקף.

עוד דן חוק ההסדרים באי הסדר שישנו בתדרים הנמוכים שבין 790 ל–960 מגה־הרץ, שכבר נמצאים בידי חברות הסלולר. החוק מציע להקים צוות מצומצם בראשות מנכ"ל משרד התקשורת ובשיתוף מנכ"ל משרד ראש הממשלה ונציג אגף התקציבים באוצר, שידון בהקצאת התדרים בטווח הזה.

הממשלה תעניש רשויות מקומיות שיסרבו להצטרף לתאגידי מים/ איתי טרילניק

הממשלה תגביר את הלחץ על רשויות מקומיות, שלא העבירו עדיין את משק המים שלהן לידי תאגיד, להצטרף או להקים תאגיד כזה. מדובר בכ–50 רשויות מקומיות, עיריות ומועצות מקומיות, שלא הקימו או הצטרפו לתאגיד מים כנדרש על פי החוק מ–2008, ועוד כ–50 מועצות אזוריות, שאינן מחויבות על פי החוק בתיאגוד משק המים.
על פי ההצעה, הסמכות לגביית תשלומי מים תופקע מרשויות מקומיות שעדיין לא עברו להפעלת משק המים באמצעות תאגיד, כנדרש כחוק.

כך יבוטל המצב הקיים, שבו רשאית רשות מקומית שלא העבירה את משק המים שלה לידי תאגיד, להמשיך ולגבות היטלים שונים הקשורים למים וביוב. כך, יכולה למעשה הרשות לגבות כספים מהתושבים על שירותי המים מתוקף חוקי העזר שלה, ולמעשה להמשיך ליהנות מהפרת החוק.

על פי הטיוטה, רשות המים היא זו שתקבע אילו היטלים תהיה רשאית רשות מקומית כזו לגבות מהתושבים, ובכך יימנע מצב שבו אי־ההתאגדות היא כדאית מבחינה כלכלית.
עוד קובעת הטיוטה כי במועצות אזוריות, שאינן חייבות בתיאגוד, ייקבע מחיר מים המשקף את מלוא עלות ההפקה והטיפול בביוב. המשמעות היא כי תעריף המים במועצות אלה, הכוללות בעיקר יישובים קטנים כמו קיבוצים ומושבים, יעלה באופן דרמטי.

מועצות אזוריות הוחרגו מחוק תאגידי המים, המחייב ניהול משק מים בתקציב סגור, משום שעלות שיקום התשתיות בהן גבוהה מאוד: הפיזור הגיאוגראפי גדול ומספר הצרכנים קטן יחסית, ולפיכך העלות לתושב בהקמה ותפעול תשתיות במועצות אלה גבוהה מאוד. לפיכך, משלמים כיום תושבי היישובים שבתחומי המועצות תעריפי מים רגילים, שאינם מכסים למעשה את העלות הנדרשת לתחזוקת משק המים.

בדברי ההסבר לטיוטת החוק נכתב כי לחלופין, רשאיות המועצות האזוריות להצטרף לתאגיד קיים, וכך ישלמו הצרכנים את תעריף המים שקובעת רשות המים עבור כלל האוכלוסייה. עם זאת, על פי הערכות לא ימהרו תאגידים קיימים לצרף מועצות אזוריות, שכן הדבר יטיל עליהם נטל כספי גדול.

גורמים במגזר החקלאי העריכו בעבר כי תידרש השקעה ממשלתית של מאות מיליוני שקלים בשיקום תשתיות המים באזורים הכפריים של ישראל. עם זאת, המועצות יוכלו אולי להצטרף לתאגידים אזוריים גדולים, הכלולים גם כן בטיוטת חוק ההסדרים.

בטיוטה נקבע כי מספר תאגידי המים, 55 כעת, יצומצם לכ–13 תאגידים אזוריים, במהלך שיחסוך כ–500 מיליון שקל בשנה למשק. מספר התאגידים הגדול נגרם בעיקר מלחץ פוליטי של ראשי הערים, שלא ששים למסור את השליטה במשק המים העירוני, ובהטבות הכרוכות באחזקה בו לידי זרים. לפיכך, חלק גדול מהתאגידים אינו מגיע למחזור פעילות המצדיק את קיומם העצמאי.

על פי דו"ח שהוגש לרשות המים, כתוצאה מאיחוד התאגידים תיחסך השקעה מיותרת בתשתיות על ידי תאגידים סמוכים.
 

אגרות משפט חדשות על בקשות ביניים לצד הוזלת אגרת פתיחת תיק/ הילה רז

טיוטת חוק ההסדרים בכל הנוגע לייעול ההליך השיפוטי בבתי המשפט מנסה לאזן בין זכות הנגישות לבתי המשפט, שהוכרה כזכות חוקתית, לבין הצורך להתמודד עם הצפת השופטים במיליוני בקשות ביניים בהליכים משפטיים שגורמות לעומס ועיכוב בשמיעת דיונים. מדובר על הצעות חוק שנדונות בממשלה מזה כשלוש שנים לפחות וחלקן כבר אומצו בהחלטות ממשלה, אך לא בחקיקה.

לפי ההצעה תופחת אגרת פתיחת תביעה אזרחית מ–2.5% מערך הסכום הנתבע כיום ל–2.25% כדי לא לפגוע במתדיינים חלשים יותר. במקביל, יוטלו אגרות חדשות. כך, על כל בקשת ביניים בתיק שנדון בבית משפט ישולם 60 שקל. האגרה שתושת על בקשות ביניים בתיקים שנדונים בבית המשפט המחוזי תהיה 100 שקל.

פגיעה נוספת היא ביטול פטור מאגרה על תיקים שנדונים בבתי הדין לעבודה ועוסקים בערעור על החלטות של המוסד לביטוח לאומי. ההצעה היא להטיל אגרה בסך 141 שקל, בדומה לנהוג במרבית ההליכים המשפטיים בבתי הדין לעבודה. חוק ההסדרים מציע לתקן גם את תקנות סדר הדין האזרחי, כך שבתי משפט יוכלו לשלוח החלטות ופסקי דין לצדדים ולעורכי הדין לכתובת דואר אלקטרוני במקום שליחת דואר רשום כפי שמחויבת מערכת המשפט כיום לפי התקנות. לפי ההערכה, ההצעה תחסוך עלויות בסך 5–10 מיליון שקל בשנה. חוק ההסדרים מציע גם לתקן את חוק ההוצאה לפועל כך שסכום התביעות שנדונות בהוצאה לפועל יעלה מ–50 אלף שקל כיום ל–75 אלף שקל, דבר שיביא להסטת 7,000 תיקים מבתי המשפט למערכת ההוצאה לפועל.

הרשויות החלשות בפריפריה יאוחדו תחת אשכולות אזוריים לקידום כלכלי/ ליאור דטל

לפי טיוטת חוק ההסדרים, משרד הפנים יפעל להקמת אשכולות אזוריים, שיאחדו את אספקת השירותים והפיתוח האזורי בין הרשויות המקומיות. משרד האוצר מציע לקדם את מצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות החלשות בפריפריה על ידי איחודן במסגרת אשכולות אזוריים.

לפי טיוטת חוק ההסדרים, משרד הפנים יפעל להסדיר הקמה של אשכולות אזוריים, שיאחדו את אספקת השירותים והפיתוח האזורי בין הרשויות המקומיות הקטנות בפריפריה, כדי למנף ולקדם אותן מבחינה כלכלית. במשרד לא מתכוונים להמליץ על איחוד בין רשויות מקומיות, אלא על הקמת גוף שיורכב מנציגי הרשויות, וגודלו יאפשר לו להגדיל את השירותים המוגשים לתושבים ואת איכותם, וליצור תנופת פיתוח באזור ומיזמים משותפים.

כיום רשויות מקומיות קטנות רבות בפריפריה מתקשות לספק שירותים לתושבים. רובן נמצאות במצוקה תקציבית הנובעת מהכנסות עצמאיות מעטות ולא מגוונות ותלויות במידה רבה בממשלה.

רהטאליהו הרשקוביץ

המודל שמציע משרד האוצר דומה לזה שמתקיים בגליל המערבי מאז 2010, אז הוקם אשכול יישובים הכולל את כפר ורדים, מעלות, מגדל, חורפיש, שלומי, מועצת מטה אשר, פקיעין ומועצת מעלה יוסף. האשכול משתף פעולה בתחומי תעשייה, תעסוקה, חינוך, רווחה, תיירות ואיכות הסביבה. במסגרתו שופרו השירותים שניתנים לתושבי האזור. האשכול פועל בהתאם לרעיון של קפיצת מדרגה אזורית, שפותחה במכון ראות, שבמרכזו פועלים היישובים לאיתור ופיתוח מנועי צמיחה על בסיס נכסים באזור וחדשנות.
 



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות