רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

66% מהמרצים במכללות הציבוריות מועסקים בתנאים של עובדי קבלן

דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף כי רוב חברי הסגל האקדמי ב-20 המכללות הציבוריות מועסקים כמורים מן החוץ: הם מפוטרים מדי סמסטר או בסיום השנה האקדמית ומועסקים ברובם במשרה חלקית

תגובות

66% המרצים במכללות הציבוריות בישראל הם מורים מן החוץ שמועסקים כעובדים זמניים, ללא ביטחון תעסוקתי - כך חושף דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנכתב לבקשת חברי הכנסת זהבה גלאון ‏(מרצ‏) ודב חנין ‏(חד"ש‏).

לפי הדו"ח שכתב החוקר אסף וינינגר, כ-37% מהמרצים במכללות הפרטיות הם מורים מן החוץ. באוניברסיטאות, כ–40% מהמשרות האקדמיות הן של מורים מן החוץ, עמיתי הוראה או סגל זוטר. עם זאת, בניגוד למצב במכללות, תנאי ההעסקה באוניברסיטאות השתפרו בעקבות המאבקים שניהלו ארגוני הסגל הזוטר בשנים האחרונות. כיום רק 8% מהמרצים באוניברסיטאות מועסקים כמורים מן החוץ.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

מייקל בלומברג: ראש העיר שדואג לחברים העשירים שלו

ראיון // "לישראל אין מנועי צמיחה שיחליפו את התעשייה המקומית"

מהדו"ח עולה כי במהלך "העשור האבוד", שבו נשחקו תקציבי מערכת ההשכלה, מספר משרות הסגל הבכיר במערכת דווקא עלה - בזכות התפתחות המכללות - וקיצוץ המשרות באוניברסיטאות היה קטן מההערכות ששררו באקדמיה.

עמ' 21 סטודנטים במכללה למינהל
דודו בכר

כן עולה מהדו"ח כי למרות ההיקף הנרחב של העסקת מרצים כסגל זוטר ומורים מן החוץ, למועצה להשכלה גבוהה אין נתונים מפורטים על חברי הסגל, היקף המשרה שלהם, ומספר המוסדות שבהם הם מלמדים במקביל.

66% מכלל הסגל האקדמי ב–20 המכללות האקדמיות הציבוריות בישראל מועסקים כמורים מן החוץ: הם מפוטרים מדי סמסטר או בסיום השנה האקדמית, רובם מועסקים במשרה חלקית, מקבלים זכויות בסיסיות בלבד ושכר עבור 6–10 חודשי עבודה בשנה. בחלק מהמקרים מעמדם האקדמי אינו ברור. 40% מתוכם מועסקים כמורים מן החוץ זוטרים - ששכרם הוא הנמוך ביותר ואין להם משרה של סגל בכיר במוסד אחר.

חלק מהמורים מן החוץ עובדים במקביל במשרות נוספות, באקדמיה או מחוץ לה. מסלול ההעסקה של מורים אלה דומה להעסקת עובדים זמניים, והושווה בעבר להעסקת עובדי קבלן באופן ישיר.

שכר המורים מן החוץ נמוך משכר הסגל הבכיר ואינו עולה בהתאם לוותק שלהם. רובם לא מקבלים החזר הוצאות על רכב או טלפון, ולא מפרישים עבורם קרן השתלמות. רובם לא זכאים לדמי הבראה מאחר שאינם מועסקים במשך יותר משנה במוסדות, וחלק גדול מהם מועסק במשרה חלקית. למרות זאת, עבור חלק מהמורים מן החוץ במכללות, המשכורת מעבודתם במכללה אינה הכנסתם העיקרית.

לפי ראשי המכללות, דפוס העסקה של מורה מן החוץ במכללות הושרש עוד בתקופת הקמתן כשלוחות אזוריות של האוניברסיטאות, כשלימדו בהן מרצים מהאוניברסיטאות כמורים מן החוץ, וכי דפוס ההעסקה של מורים אלה במכללות שונה מדפוס העסקה של מורים מן החוץ באוניברסיטאות. לטענת ועד ראשי המכללות, מורים מן החוץ רבים מלמדים בהן בנוסף למשרה מלאה שכבר יש להם במוסד אחר, ולכן העסקתם באופן זה היא ברירת מחדל.

"המצב במכללות ממשיך להחריף"

ב–2012 הועסקו במכללות הציבוריות 5,123 אנשי סגל כמורים מן החוץ מתוך 7,759 חברי סגל ההוראה במכללות. רק שליש מהם הועסקו במשרה מלאה. העסקה במתכונת של מורה מן החוץ עדיפה מבחינה תקציבית עבור מוסדות ההשכלה הגבוהה, שכן היא זולה באופן משמעותי מהעסקת איש סגל בכיר, שמקבל קביעות, הכרה בוותק ושכר גבוה יותר.

על פי דו"ח ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, מדיניות העסקת מורים מן החוץ במכללות "פוגעת לא רק בזכויותיו של המורה אלא גם מונעת מהמכללה לבנות סגל הוראה מיומן ומסור שנאמנותו נתונה למוסד ולתלמידיו". בדו"ח נכתב כי "בטווח הארוך על המכללות להתבסס על סגל אקדמי עצמאי, ויש לצמצם ככל האפשר את ההוראה על ידי מורים מן החוץ".

שיעור העסקת המורים מן החוץ משתנה ממכללה למכללה. 85% מהסגל האקדמי במכללת ספיר הם מורים מן החוץ, וכך גם 89% מהסגל האקדמי במכללת אחוה, 70% מהסגל האקדמי במכללת רופין, ו–74% מהסגל האקדמי במכללת שנקר.

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה בתגובה לנתונים כי "העסקת מרצים כמורים מן החוץ באוניברסיטאות ובמכללות היא אחת מבין שיטות רבות של העסקה פוגענית שהשתלטו על שוק העבודה הישראלי והפכו עובדים רבים לעבדים. אלה מרצים, שעבור רבים מהם זו עבודתם העיקרית או היחידה, שאינם נהנים מתנאים סוציאליים כמו עמיתיהם לעבודה, עובדים שנים בלי לצבור ותק ומפוטרים כל שנה על סמך היצע וביקוש".

לדברי גלאון, "המצב במכללות חמור מאוד. העובדה שיותר מ–60% מהמרצים מועסקים בצורה זו, ומתוכם רק כשליש במשרה מלאה, לא רק פוגעת בזכויותיהם - אלא גם במחויבותם למוסד שבו הם עובדים ובאיכות ההוראה במכללות. שר החינוך, שי פירון, שהתנגד בפומבי לתופעת עובדי הקבלן במערכת החינוך, צריך לשים סוף לשיטת העסקה המעליבה של מורים מן החוץ".

ח"כ דב חנין ‏(חד"ש‏) אמר בתגובה לדו"ח כי "יותר ויותר אקדמאים עובדים שנים רבות כמרצים אך נותרים מחוסרי ביטחון תעסוקתי ומעמד ברור במקום עבודתם. לצד השיפור שהושג באוניברסיטאות בתחום זה, הודות להתאגדות המרצים והמאבק שניהלו, המצב במכללות האקדמיות מוסיף להחריף. יש לתקצב כראוי את ההשכלה הגבוהה בישראל ולהפסיק את ההידרדרות בתנאי העסקת המרצים, שתוביל לגסיסתה של האקדמיה הישראלית".

בין 2002 ל–2012 נרשמה עלייה של 112% במספר המורים מן החוץ במכללות, מ–2,407 ל–5,123 מורים. 27.4% מסגל ההוראה במכללות המתוקצבות הוא סגל בכיר ‏(2,125 איש‏) עם קביעות ודרגה אקדמית. כ–39.3% מהמרצים במכללות ב–2012 הועסקו כמורים זוטרים מן החוץ, ו–26.7% מחברי הסגל - כמורים בכירים מן החוץ.

שכרם של המורים הבכירים ‏(בדרך כלל פרופסורים ובכירים במערכת הציבורית או במשק‏) גבוה יותר, אך תנאי העסקתם זהים ואין להם ביטחון תעסוקתי. חלק מהמורים מן החוץ במכללות מועסקים בכמה מוסדות במקביל, חלקם מועסקים כאנשי סגל בכיר במכללה או במוסד אחר להשכלה גבוהה. לחלקם העבודה במכללות היא מקור הכנסה עיקרי, וחלקם עושים זאת במקביל לעבודה מחוץ לאקדמיה.

עמ' 21 סטודנטים במכללת הגליל המערבי
ניל מרסר

כמחצית מהמורים הזוטרים מן החוץ במכללות הועסקו עד עשרה חודשים בשנה, וכ–38% הועסקו עד חצי שנה. רק כ–12% מהם הועסקו יותר מ–10 חודשים בשנה. כ–52% מהמורים הבכירים מן החוץ הועסקו בכל מכללה במשך 6–10 חודשים בשנה בשכר, ו–42% הועסקו עד שישה חודשים ‏(סמסטר‏). רק 6% הועסקו יותר מ–10 חודשים בשנה. בחלק מהמקרים מורים מן החוץ מתבקשים לבצע עבודות שונות הנובעות מאחריותם לקורסים שהעבירו גם בתקופה בה אינם מועסקים בשכר.

"ביזיון למוסדות האקדמים"

תופעת העסקת מורים מן החוץ בולטת גם במכללות הפרטיות, שאינן מתוקצבות. במרכז הבינתחומי הרצליה 69% מהמרצים הם במעמד מורים מן החוץ, וכך גם 66% מהמרצים במכללה האקדמית פרס. בקריה האקדמית אונו 34% מהמרצים הם מורים מן החוץ, ובמכללה למינהל כ–16% מהמרצים. בסך הכל כ–37% מהמרצים במכללות הפרטיות הם מורים מן החוץ.

דב חנין
שירן גרנות

ב–2008, בעקבות מאבק שניהלו חברי הסגל הזוטר באוניברסיטאות, נחתם הסכם קיבוצי בין רוב האוניברסיטאות לחברי הסגל הזוטר שלהם, שהסדיר בין היתר את העסקת חלק המורים מן החוץ במסלול של עמיתי הוראה - המיועד למרצים שהכנסתם מהוראה באוניברסיטה היא הכנסתם העיקרית. ההסכם שיפר את הביטחון התעסוקתי שלהם ואת תנאי עבודתם.

ב–2012 נחתם הסכם נוסף שתרם לביטחון התעסוקתי של הסגל הזוטר ועמיתי ההוראה באוניברסיטאות. עם זאת, במכללות לא בוצעו שינויים של ממש בתנאי עבודתם של המורים מן החוץ.

"האתגר הגדול של מערכת ההשכלה הגבוהה הוא להסדיר את תנאי ההעסקה של מורים מן החוץ במכללות המתוקצבות ובמכללות להוראה", אומר ד"ר דניאל מישורי, לשעבר ראש הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות. "אין שום סיבה לכך שחמש שנים לאחר ההסכם של הסגל הזוטר באוניברסיטאות, לא מיושמים תנאים כאלה במכללות. זוהי תעודת עניות למערכת ההשכלה הגבוהה, ביזיון למוסדות שמעסיקים ככה חברי סגל מסורים, וקיפוח זכויות של הסגל האקדמי".

ח"כ זהבה גלאון
אמיל סלמן

לדבריו, במצב הקיים "הסטודנטים משלמים את המחיר כי הם מקבלים סגל בחלקי משרות שמתרוצץ ממוסד למוסד ומנסה ללקט פרנסה. כל ההסדר של מורים מן החוץ אמור להימחק. חוזה עבודה שלפיו חבר סגל לא יהיה מועסק בקיץ אבל מחויב למטלות שונות הוא העסקה פוגענית".

גידול בתקנים באוניברסיטאות

המשבר התקציבי שאליו נקלעה מערכת ההשכלה הגבוהה מאז שנות ה–2000 הביא לצמצום העסקת הסגל הבכיר באוניברסיטאות ובמקביל להעלאה בהעסקת סגל זוטר ‏(הכולל סטודנטים לתואר שני ושלישי המבצעים עבודות תרגול, סיוע למרצים ואף הוראה‏) ומורים מן החוץ ‏(מרצים ללא קביעות או דרגה אקדמית מהמוסד‏).

דרוש ביטחון תעסקותי

כיום האוניברסיטאות מסתמכות באופן ניכר על עבודת הסגל הזוטר, שמבצע חלק גדול מההוראה באוניברסיטאות. בסך הכל 48.4% מהמשרות המלאות באוניברסיטאות ב–2012 הם של סגל זוטר, מורים מן החוץ או עמיתי הוראה. בפועל, מספר המרצים בסגל הזוטר או מן החוץ באוניברסיטאות הוא גדול יותר, מאחר שרובם מועסקים במשרות חלקיות, וככל הנראה עולה על מספר חברי הסגל הבכיר.

מ–2001 עד 2011 עלה מספר המשרות של המורים מן החוץ ועמיתי הוראה ב–25%, אך הוא החל להצטמצם מאז, בשל הגידול בתקני הסגל הבכיר בעקבות הרפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה.

כיום, כ–51.6% מהמשרות האקדמיות באוניברסיטאות הן של סגל בכיר, וכ–25% מהמשרות הן של סגל זוטר, הכולל סטודנטים באוניברסיטאות. כ–16% מהמרצים באוניברסיטאות הם מרצים מן החוץ: עמיתי הוראה ‏(כ–7.8%‏) או מורים מן החוץ ‏(כ–8%‏).

באוניברסיטאות מועסקים כיום עובדי הוראה במתכונת של סגל זוטר, הכולל דוקטורנטים וסטודנטים לתואר שני שעוסקים בתרגול לאחר הרצאות הסגל הבכיר, אך חלקם עוסק גם בהוראה; מורים מן החוץ, שעוסקים בהוראה ועמיתי הוראה - המעמד החדש שבו נקלטו מורים מן החוץ ללא הכנסה עיקרית מחוץ לאוניברסיטה.

כל המרצים והמתרגלים האלה מועסקים כיום ללא ביטחון תעסוקתי לטווח ארוך. עם זאת, בהסכם שנחתם עמם ב–2012 הושגו הבנות בינם לבין האוניברסיטאות על העסקה לטווח ארוך יותר במסלולי עמיתי הוראה והסגל הזוטר, בתנאים מסוימים.

גורם במועצה להשכלה גבוהה אמר כי "כל מודל סביר של הוראה אקדמית בכל המוסדות הטובים בעולם כולל בתוכי מרצים שאינם סגל בכיר רגיל". לדברי אותו גורם, "בפועל המורים מן החוץ מבצעים חלק קטן בהוראה במכללות לעומת הסגל הבכיר המועסק במשרה מלאה וקבועה, כך שקיים קושי בהכללתם כחלק מחברי הסגל האקדמי".

מוועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות נמסר כי "המכללות הציבוריות תומכות באנשי הסגל שלהם ופועלות לשיפור תנאי העסקתם. הנהלת ור"מ ‏(ועד ראשי המכללות‏) מקדמת יוזמה בתיאום עם הות"ת והמועצה המתאמת של הסגל במכללות, להעלות את סוגיית הסדרת העסקתם של המורים מן החוץ ולהביאה למשא ומתן מסודר בהשתתפות נציגי המורים, הות"ת והאוצר.

"עם זאת, למרות הרצון לפעול לשיפור תנאי ההעסקה, נציגי המכללות הציבוריות אינם יכולים לנהל משא ומתן עצמאי מול המורים, מאחר שאין זה בסמכותן של המכללות לבצע כל שינוי בדפוס העסקה ללא אישור של הממונים על השכר באוצר ובות"ת. בעיה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא שלמורים מן החוץ במכללות אין ארגון יציג לניהול המשא ומתן".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות