בלעדי

המנגנון המעוות של רשות השידור: גובים יותר מהציבור, מפחיתים הפקות ומגדילים שכר

האגרה שגבתה רשות השידור מהציבור היתה גבוהה ב-30% מהמתוכנן, דבר שאיפשר לה להגדיל את תשלומי השעות הנוספות לעובדיה ב-21%, אף שהתחייבה להפחיתם ב-40% - כך עולה מהדו"ח הכספי של הרשות למחצית הראשונה של 2013

הוצאות השכר של עובדי רשות השידור ממשיכות לתפוח: במחצית הראשונה של 2013 חרגה הרשות ב-21% מיעדי התקציב בסעיף השעות הנוספות והוצאה זו הגיעה ל-41 מיליון שקל - כך עולה מדו"חות הביצוע של רשות השידור. המשמעות היא שכל עובד מבין 1,484 העובדים הקבועים של הרשות בתקופה זו קיבל בממוצע שעות נוספות בהיקף של 4,670 שקל. הרשות גם הגדילה ב-19% את הוצאות האש"ל, הטלפון וקילומטרז' לעובדיה לכ-28 מיליון שקל.

ברשות השידור קיימים עיוותי שכר קשים, שבאו לידי ביטוי גם בדו"ח מבקר המדינה. בעוד התשלום הבסיסי לעובדים הוא נמוך, ההנהלה בוחרת להעניק לעובדים שעות נוספות הרבה מעבר לנדרש או לשעות הנוספות שבוצעו בפועל, וזאת כדי להגדיל את שכרם. מנגנון התשלום באמצעות שעות נוספות או כוננויות הוא בעייתי, שכן הוא מאפשר להנהלה להעניק הטבות למקורביה בלי לקבוע את רמת שכרם על פי מדדים של תפוקה.

כתבות נוספות באתר TheMarker

מנכ"ל מיקרוסופט פורש // צפו בתשעת הרגעים המטורפים ביותר של באלמר

הבוקר הגורלי של אי.די.בי: נטילת השליטה מדנקנר או עוד משיכת זמן?

מנכ"ל רשות השידור, יוני בן מנחםרפי דלויה

הדו"ח מגלה כי רשות השידור הצליחה לצמצם את מספר עובדיה ל-1,484 ועוד 29 עובדים ארעיים, לעומת כוונה להעסיק 1,537 עובדים. ברשות נרשמת בשנים האחרונות פרישה של עובדים, בעיקר ותיקים, ומנגד נאסר עליה עד למימוש הרפורמה לגייס עובדים חדשים קבועים. פרישת העובדים הביאה לכך שהוצאת שכר הבסיס פחתה ב-7% ל-147.7 מיליון שקל. למרות זאת, כאמור, הרשות הגדילה את השימוש במנגנון של השעות הנוספות, בלי שחל שינוי כלשהו ברמת התפוקה של העובדים - ומסך ערוץ 1 נותר כמעט ללא תוכן אטרקטיבי.

הגידול במספר השעות הנוספות במחצית הראשונה של 2013 מצטרף לזינוק של 20% בהוצאה על שעות נוספות ברשות השידור מ-2010. לאחר פרסום הנתונים האלה טענה הרשות כי יגובש תקציב חירום ל-2013 שבו ייכללו קיצוצים בשעות העבודה בהיקף של 40%. בפועל, דווקא חל גידול בהיקף התשלום של שעות נוספות גם בהשוואה לשנים קודמות.

כך, לפי דו"חות הביצוע של רשות השידור ל-2011, שהם הנתונים ההשוואתיים המעודכנים ביותר, הרשות שילמה 75.4 מיליון שקל עבור שעות נוספות לעובדיה - שהועברו ל-1,613 העובדים הקבועים שזכו באותה שנה לשעות נוספות. כלומר, לכל עובד ברשות שולמו בממוצע כ-3,900 שקל בחודש שעות נוספות. במחצית הראשונה של 2013 זינק היקף השעות הנוספות ל-4,670 שקל בממוצע לעובד.

בשורה התחתונה, השכר של עובדי רשות השידור גבוה משמעותית ביחס לעובדים האחרים במשק. לפי נתוני דו"ח השכר במגזר הציבורי ל-2011 השכר הממוצע ברוטו ברשות השידור הגיע ל-18,400 שקל, לעומת 13,500 אלף שקל במגזר הציבורי ורק 8,772 בממוצע במגזר העסקי ‏(לפני נתוני הלמ"ס‏).

הוצאות השכר ברשות השידור עלו - ואזרחי ישראל לא רק שקיבלו תמורה נמוכה אלא המשיכו לשלם בגדול. בכל הקשור להכנסת מאגרה, הרשות גילתה הצטיינות יתרה בהיקף הגבייה, לא מעט באמצעות איומים ופעולות אגרסיביות של משרדי עורכי דין. לפי הצעת התקציב למחצית הראשונה של 2013, ההכנסות מהאגרה שמשלמים הצופים היו צפויות להיות 216 מיליון. בפועל, הצליחה הרשות להזניק את ההכנסות מאגרה ב-30% ל-281 מיליון שקל.

לסכום זה יש להוסיף כ-151 מיליון שקל שהגיעו כאגרת רכב ממשרד התחבורה באמצעות התשלום ברישיון הרכב, וכן השתתפות משרדי הממשלה באגרה למעוטי יכולת בהיקף של כ-13 מיליון שקל.

במרכיב השני של הכנסות רשות השידור, הכנסות מפרסום בתחנות הרדיו של קול ישראל, לא הכל הסתדר כמתוכנן. הכוונה ברשות היתה להגיע להכנסות של 40 מיליון שקל מפרסום ברדיו, אך בפועל הכניסה 13% פחות - בסך הכל 34.7 מיליון שקל. מתשדירי חסות בטלוויזיה הכניסה הרשות 4 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2013.

תקציב הביצוע מגלה גם כי למרות המשבר החריף של רשות השידור, הוצאות השכר של הנהלת הרשות דווקא צמחו ב-12% מעבר ליעד והגיעו ל-6.1 מיליון שקל.

בימים אלה נמצאת רשות השידור בשלבי הכרעה לקראת החלטה של שר התקשורת, גלעד ארדן, ושר האוצר, יאיר לפיד, בנוגע לשינויים המתבקשים כדי להבריא אותה. ארדן ולפיד, בגיבוי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, ביטלו את הסכם הרפורמה ברשות בעלות של 770 מיליון שקל, מחשש שההסכם המימוני לא יבטיח כי תעמוד ביעדיה. העובדים, בגיבוי ההסתדרות ואגודות העיתונאים בתל אביב ןבירושלים, מנהלים בימים אלה מאבק בכמה חזיתות במטרה לכפות על הממשלה ליישם את ההסכם.

הטענה המרכזית של אנשי רשות השידור בניסיונם לשכנע כי יש צורך ברפורמה הוא כי הרשות נמצאת במצב גירעוני ולקראת קריסה. אלא שהדו"חות של רשות השידור למחצית הראשונה של 2013 מגלים תמונה אחרת: ההכנסות הגבוהות מאגרה, ומנגד וההשקעה הנמוכה בתוכן, הובילו לכך שרשות השידור סיימה את המחצית הראשונה של 2013 כשבקופתה עודף של 62 מיליון שקל.

לפי הנתונים, הכנסות הרשות במחצית הראשונה היו 488 מיליון שקל ‏(קצב שנתי של 976 מיליון שקל‏), וההוצאות רק 425 מיליון שקל. ביעדי התקציב למחצית זו עלה חשש כי הרשות תהיה בגירעון של כמעט 100 מיליון שקל.

העודף נגרם בין השאר בשל השקעה נמוכה יחסית בטלוויזיה. במחצית הראשונה הושקעו במסך רק 90 מיליון שקל, שהם 63% מהתקציב המתוכנן להשקעה בטלוויזיה, וכן בשל השקעה נמוכה יחסית בפיתוח תוכניות עתידיות. ואולם, רשות השידור אמורה במחצית הנוכחית להשלים את היקף ההוצאה על הפקות מקור ממפיקים חיצוניים, ולכן בסופה של השנה הרשות אמורה להיות מאוזנת.

סוגיית רשות השידור נמצאת עתה על שולחנם של מקבלי ההחלטות. דו"ח הביצוע של רשות השידור למחצית הראשונה מצביע על המשך הכשלים ועל חוסר היכולת של ההנהלה לעמוד ביעדיה. מקבלי ההחלטות עשויים להסתמך על כך במערכת השיקולים לפני הכרעה בנוגע לעתידה של הרשות.

מרשות השידור נמסר בתגובה: "הדו"ח שממנו מצטט העיתנאי הוא דוח שמבוסס על מסגרת הוצאה שנובעת מכך שלרשות לא אושר תקציב כחוק. במצב זה מגבלת ההוצאה הינה 1:12 מהנמוך מבין תקציב 2012 והצעת התקציב לשנת 2013.

"אכן קיימת חריגה בתקציב השעות הנוספות, אך החריגה הריאלית הינה בשיעור של כ-10% ולא כפי שמצוטט בשאילתא. הפער נובע מכך שהצעת התקציב לשנת 2013 התבססה על הנחה לפיה תיושם הרפורמה ולפיכך כללה הפחתה בסיעיפי השכר כתוצאה מפרישת העובדים שתוכננה ומיישומם של הסכמי השכר החדשים. שיעור ההכנסות מאגרה אינו משקף תחזית שנתית שכן גביית אגרת הטלוויזיה אינה ליניארית על פני שנת התקציב".



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5