הו אתה ילד,

זרע בן-אנוש,

הלא ראית שמש, אור.

למה בבטן אמך

לא עשית ככה?

תחת אשר תעשה טובה עם אביך,

ולאמך תתן לצאת לרחוב, לבוא בקהל אנשים,

הפחדת את האומנת,

הטרפת שנת המינקת,

לקול צעקתך - אל הבית

לא ינום,

אלת הבית -

לא תאחזנה שנה.

את מי אשלח

אל אנכדו,

מכונן שלוש

אשמורות לילה,

לאמור: "לו יתפסנו

זה אשר תפס את הצביה!

לו ילכדנו

זה אשר לכד את העפר!"

בשדה לו יתן-לו

שנתו עובר ארח!

ההולך אחר השורים - שנתו

לו יעניק לו

עד אשר תעירנו אמו - אל יקיץ!