טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפושע שלימד את אהוד בנאי לרחף, והשיר הנפלא שנולד

לידתו של השיר "יוצא לאור" בעקבות מפגש של בנאי עם הדמות העבריינית והרוחנית נחמן פרקש, היא גם סיפור לידתו כיוצר. והביצוע של עלמה זהר לא נופל ביופיו מהמקור

תגובות
אהוד בנאי
אהוד בנאי - הערוץ הרשמי

 

גיטרה חשמלית משיקה את השיר האהוב הזה של אהוד בנאי המדבר על יציאה לשביל חדש, שיר שהפך בין השאר, כפי שסיפר לי בני, להמנון של מסיימי תיכון, מסיימי קורסים בצבא וכיו"ב. ובכל זאת, על מה בדיוק מדובר כאן בשורות שבהן השביל "עולה על ההר / ממשיך על הים" וכשהוא "חותך באוויר, בין הבתים" - אלה השורות שבהן השיר הופך למוזר ומחשמל משהו.

אהוד בנאי עצמו הסביר את העניין בסיפור מופלא, שתחילתו בקשר שהיה לו עם דמות עבריינית ורוחנית נדירה בשם נחמן פרקש, מי שהיה אלוף ישראל באיגרוף והפך בשלב מסוים לפורץ ושודד ואז גם התפרסם כאלוף הבריחות מהכלא. כשברח, חי פרקש בטבע (הוא מת ב-2014). בנאי הכיר אותו בראש פינה וחזר לבקר אותו כעבור שנים במערה שלו בקדיתא בגליל. הנה קטע מהסיפור של בנאי על מה שאמר לפרקש בעניין השיר (הסיפור המלא מצוטט בטוקבק של משה כהן לקליפ של השיר):

"סיפרתי לו (לנחמן) שפעם בשנת 1977 הוא ביקר אצלי בצריף שבוואדי ואני אמרתי לו שאני עומד להפליג מחיפה לכרתים, והוא אמר: 'אתה רואה את השביל הזה של הוואדי? תדע לך שהוא ממשיך עד לצפת ומשם לחיפה ומשם הוא ממשיך על הים עד לכרתים, וגם בכרתים הוא ממשיך, ואתה תעלה עליו ותגיע בדיוק לאן שאתה צריך ותפגוש את מי שאתה צריך לפגוש'. ואני חשבתי לעצמי שזה עוד דיבור הזוי של נחמן, אבל דבריו התקיימו כמו נבואה, וכרתים אכן היתה לי כמו חתיכת גליל שנסחפה לים הכחול, והיה שם שביל שכזה, שהלכתי עליו, חוצה את האי מצד לצד, ישן בכפרים, עובר בין כרמים, בין עצי זית שקדיות וקקטוסים, ושם פגשתי את אריק וסטפן שאיתם אני בקשר עד היום.

"שנים אחר כך בקיץ 1993, ביקרתי בראש פינה ורגע לפני שעזבתי את המושבה אמרתי לעצמי שהנה אני כאן כבר שלושה ימים ולא הייתי בוואדי, והחלטתי להציץ, להגיד שלום, להיפרד. החניתי את המכונית ליד השער, הבטתי אל הוואדי שנפתח אלי כמו רחם ונזכרתי במה שנחמן אמר לי בלילה ההוא כשבא לבקר אותי בצריף, על השביל הזה שמתחיל כאן וממשיך לכרתים, וראיתי את מי שהייתי אז, צעיר בודד ותימהוני בן עשרים וארבע, עם שיער בעננים וגיטרה, עושה צעדים ראשונים, מהוססים, בעולם הכתיבה והנגינה, מתחיל ללכת לאט לאט על השביל הזה ויוצא ממנו לחיים חדשים בעיר הגדולה. ורגע לפני שחזרתי למכונית, בעודי עומד שם בפתח הוואדי, הוצאתי את העט ורשמתי במחברת בשטף צלול ופתאומי את כל השיר ההוא".

עד כאן בנאי. לא הכרתי את הסיפור הזה כשהוקסמתי מהשיר בהופעה שלו, וממילא, השיר עומד בעומקו גם כשהוא לעצמו: שביל שמתחיל במקום קונקרטי, "בין סניף בנק למעין", שהוא גם המקום הנפשי שבין קיום יומיומי (בנק) ובין הרצון לרענן את הגוף והנשמה (מעיין). והשביל מלא אפשרויות, כמו ב"והדרך עודנה נפקחת לאורך" של אלתרמן, והיציאה אליו היא יציאה אל הרפתקת חיים שיש בה גם המראה וריחוף ("חותך באוויר") וגם תנודות והפלגה ("ממשיך על הים"), מצבים ודימויים של תנועה פנימית. בקיצור, מדובר בשביל של גילוי עצמי שאפשר להיוולד בו מחדש: "יוצא אל האור, לחיים חדשים". ומי שהולך בשבילו (ולא בשבילי אחרים) יזכה לליווי: "מלאכי ציפורים מעליך / ילוו את צעדיך". אלה הציפורים שיופיין האלוהי הופך אותן למין ציפורי מלאך השומרות את צעדינו ("אהובתי, הקשיבי אל העפרוני", זימר בנאי בשיר אחר). איזו תפילת דרך יפה.

בחצי השני של השיר מתהפך "השביל הזה" ל"השיר הזה", כי השביל של אהוד בנאי היה שביל השירה. והוא לא סטה ממנו והולדת השיר המסוים הזה היתה חלק מיציאתו לאור כמשורר-מזמר.

מעניין, אגב, אם כשנחמן פרקש אמר לאהוד שהשביל "ממשיך על הים", הוא הכיר את הפסוק מתהילים: "יָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים".

הנה הביצוע של בנאי עם מילות השיר, ובהמשך ביצוע יפהפה בנוף צהוב-קייצי ובקול מהדהד של עלמה זהר, גם היא מהזמרות-יוצרות הנפלאות שלנו.

 

יוצא לאור

השביל הזה מתחיל כאן 
בין סניף בנק למעיָן 
לא סלוּל, לא תמיד מסומן 
השביל הזה מתחיל כאן. 

חוצה את העיר 
עולה על ההר 
ממשיך על הים 
ממשיך גם מחר 
חותך באוויר, בין הבתים 
יוצא אל האור, אל חיים חדשים. 

לך עליו, עלֵה עליו עכשיו 
לך עליו, עלה עליו עכשיו 
מלאכֵי ציפורים מעליך 
מלווים את צעדיך 
מרחוק נדלק אור 
אל תסטה כדי שתוכל לחזור. 

השיר הזה מתחיל כאן 
כחול על הדף הלבן 
לא גמור, לא תמיד מכוון 
השיר הזה מתחיל כאן. 

חוצה את העיר 
עולה על ההר 
ממשיך על הים 
ממשיך גם מחר 
חותך באוויר, בין אנשים 
יוצא אל האור, אל חיים חדשים. 

לך עליו...

 

 

 

 

 

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות