טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה אפשר ללמוד מהשיר שייצג את ישראל באירוויזיון על הפופ בישראל?

ולמה השמרנות והרדידות שהוא מתבוסס בו הפכו כבר מזמן למגיפה עולמית

תגובות
אימרי אמר להרים ידיים
דוד וינוקור

קוראים לו אימרי זיו, אבל הוא מעדיף שתקראו לו רק אימרי. ככה, פשוט. תכירו, נעים מאוד: יש לו שיר חדש, I Feel Alive, שייצג את ישראל לאירוויזיון.

זה שיר קליט, אבל גם סתמי, כצפוי, כמו הרבה שירי פופ אחרים שיוצאים בכל שבוע בישראל ובעולם. לא גרוע. בנאלי. אפשר ללמוד ממנו הרבה על השמרנות והרדידות שבהן מתבוססים יוצריהם ומבצעיהם של שירי הפופ בארץ ובחו"ל. תקועים במקום ובכל זאת משוכנעים שהם מתקדמים. משלבים בין סגנונות מוזיקליים ואף על פי כן לא יוצרים מהם שום חיבור משכנע. הכל סינתטי, מזויף, רופף. כמו תיק או חולצה שברור לך, עוד לפני שקנית, שזה חיקוי. אז למה קנית? למה לא! מותר ליהנות.

את השיר  I Feel Alive כתבו והפיקו דולב רם ופן חזות, שכתבו להיטים רבים, בהם לזמרים כמו סטטיק ובן אל ועדן בן זקן. כמו כותבי פופ רבים, כיום ובעבר, הם עובדים לפי נוסחה. זה לא דבר רע בהכרח, אם הנוסחה מנצחת ויש בה טיפות של קסם, לא תחושה שהכל שטוח. אלא שכאן כולם מפסידים: הזמר, בעל הקול הסביר, הכותבים, ולא פחות מהם המאזינים.

בדומה לאינספור שירים שנכתבו ברחבי העולם לתחרויות האירוויזיון מאז תחילת שנות ה-90, גם בשיר של אימרי נדחסו יותר מדי סגנונות מוזיקליים. אין ביניהם שום קשר ויחד הם יוצרים סרט אימה שגורם לך לברוח. לא מהפחד, אלא מהשעמום.

הנה פופ לטיני בינוני בהשראת ג'ניפר לופז ואנריקה גלאסיאס, דאנס שכנראה פעם ניגנו באיביזה, או במסיבת רייב ביער בן שמן, מוזיקה בלקנית ואירית שאף אחד לא שמע עליה באירלנד או במדינות הבלקן, ושאריות של "קולדפליי", ההרכב הכי משפיע כנראה על הפופ בעולם בשני העשורים האחרונים.

לאימרי, כך נדמה, אין נוכחות מוזיקלית מרשימה או יוצאת דופן. לפי שעה הוא מסתמן בעיקר כזמר שביצע יותר מדי גרסאות כיסוי ולא יצר לעצמו זהות בימתית משלו.

סביר להניח שאין לו שום קשר לנושא הקליפ, אבל מה שרואים בו מגוחך. זהו אותו קליפ ממוחזר, שנשחק מזמן משום שגרסאות דומות שלו מצולמות גם במדינות אחרות המשתתפות באירוויזיון. בקליפ הנוכחי, שצולם בין השאר בשרונה, הכוונה היא להציג את ישראל כליברלית ופתוחה באמצעות העיר היחידה המייצגת את ערכים אלה בארץ. כן, ברור מי קהל היעד של האירוויזיון ולמי הוא פונה, ולא יהיה זה מפתיע אם יתברר שמשרד התיירות היה שותף במימון הקליפ. אז למה אימרי שר, כבר במשפט הראשון, "הסוד של חיי לעולם אינו נכנע?"

אין מה לצפות ליותר מדי מהאירוויזיון. זו אף פעם לא היתה תחרות חשובה באמת, אבל פעם, בעשורים הראשונים שלה, הושרו בה שירי פופ יפים מאוד, שכמה מהם נשארו להיטים עד היום.

גם לישראל כמובן היו כמה כאלה, בהם "אבניבי" של יזהר כהן ו"הללויה" של "חלב ודבש". זה היה פופ שמכבד את עצמו. גם אם המלים לפעמים נשמעו סתומות, בסופו של דבר הן התחברו לשיר מוצלח, בזכות לחן ראוי, הפקה מרשימה וביצוע מצוין, שבו לקול היה ייחוד ומעמד.

לא בטוח שאימרי יצליח לעבור את חצי הגמר בתחרות השנה. יש יותר מדי מדינות משתתפות, יותר מדי פוליטיקה. אם הוא היה רוצה להיות באמת ייחודי הוא היה צריך להתעקש לשיר בעברית. לפחות במשהו אחד לא ללכת אחרי העדר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות