טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ילד פלסטיני בן 10 נורה למוות בגבו - מצ"ח סגרה את התיק בטענה כי לא ניתן להוכיח קשר בין הירי למוות

גם לא ירינו, ואם כן ירינו, אז בצדק - מופת חדש לסגירת חקירה צבאית. האם המסר הוא שירי בפלסטינים, גם בהעדר סכנה כלשהי, הוא מקובל?

תגובות
5656565
אלכס ליבק

באוגוסט 2014, בעת פעילות שגרתית של צה"ל במחנה הפליטים אל-פוואר נורה למוות, חליל ענאתי  בן ה-10. צה"ל הביע צער על מותו של ילד, והבטיח לחקור. עתה מתברר כי החקירה נסגרה ללא העמדה לדין של האשמים במותו של הילד. זאת כיוון שלטענת המשטרה הצבאית החוקרת לא הצליחה להוכיח קשר ודאי בין הירייה היחידה שנורתה על ידי חייל צה"ל לבין מותו של הילד. מצד שני טוענים במצ"ח כי הכוח היה בסכנת חיים, ולכן הירי מוצדק.

מהלך האירועים

בבוקרו של ה-10 באוגוסט 2014, בשעה בתשע וחצי לערך, נכנסו למחנה שני ג'יפים ממוגנים של צה"ל וליוו רכב של רשות המים בגדה המערבית לפעילות במתקן מים בכפר שמשכה כ-10 דקות.  במהלך הזמן הזה, לפי תחקיר "בצלם", בין ארבעה לחמישה ילדים-נערים יידו אבנים מתוך סמטה לעבר אחד הג'יפים.

הרכב של רשות המים יצא את הכפר ראשון. אחריו הסתובב הג'יפ  שהמתין בכביש הראשי מול הסמטה ממנה יודו אבנים קודם, נסע עד הסמטה הבאה ועצר. לפי העדויות הנהג ירד ממנו, ירה ירייה אחת, חזר לרכב, והמשיך בנסיעה.

עד ראייה שרואיין על ידי "בצלם" במסגרת תחקיר האירוע סיפר אז: "פתחתי את החלון שמשקיף על הסמטה וראיתי ילד שאני מכיר רץ בסמטה. הנהג פתח את הדלת וירה מהרובה שלו קליע אחד. כששמעתי את הירייה שמעתי גם את הילד צועק.  הוא רץ כמה מטרים ונפל על הקרקע בכניסה לבית שלי. ראיתי את הילד שנפצע מנסה לזחול משם לסוף הסמטה, פועל  הרים אותו ורץ לסוף הרחוב".

לפי מסמכים רפואיים שהגיעו לידינו, ענאתי נקלט בבית החולים אל-אהלי בחברון בשעה 10:40 והגיע ללא רוח חיים. הוא נורה בחלק התחתון של גבו והקליע יצא מירכו הימנית וגרם לאיבוד דם מסיבי.

סכנת חיים?

בצה"ל טוענים כעת כי היה מקום לירי חי מכיוון שהכוח חש בסכנת חיים. תיעוד וידאו שפורסם על ידי ארגון "בצלם" מעמיד טענה זו בספק גדול.

אמנם מדובר בתיעוד מרוחק אך קשה לקבל את הטענה כי "בלוקים ואבנים הושלכו מהבניינים" שניתנה על ידי צה"ל, בטח שלא במקום העצירה של הרכב.

בצלם

באופן כללי קשה לקבל את הטענה לסכנת חיים באירועים מהסוג הזה. כאשר מתנחלים השליכו סלעים לעבר רכבו של מח"ט אפרים, פתחו את דלתו,  ופצעו אותו ואת סגנו, המח"ט לא ירה. דובר צה"ל הסביר זאת לעיתונאית כרמלה מנשה בראיון לרשת ב': "אני מניח, כרמלה, שאת לא היית מצפה שהמח"ט היה פותח בירי לעבר יהודי שעמד ממולו, אני בטוח שלא לזה את מתכוונת".  כאשר מתנחלי עמונה יידו אבנים על שוטרים. נראה שמעולם לא נורה אזרח יהודי לאחר שיידה אבנים, לעומת מאות ילדים ונערים פלסטינים נהרגו בצורה הזו.

אז מי ירה בילד?

במצ"ח טוענים כי לא הוכח קשר בין הירי לבין המוות. זוהי טענה נפוצה, היא מבוססת על העובדה שמצ"ח נמנעת פעמים רבות מלאסוף ראיות בשטח. גם נתיחת הגופות, שבמקרה זה לא נעשתה, לא יכולה לעזור בדרך כלל מכיוון שבטווחים בהם יורים חיילי צה"ל בנערים הפלסטינים, בין 20 ל-30 מטר במקרה זה לפי העדים, לרוב הקליעים עוברים דרך גופם וממשיכים במעופם עשרות מטרים. או אז בהעדר קליע קשה להוכיח בוודאות כי היורה הוא זה שהרג את הנער, ואפשר למצוא מקרים רבים שנסגרו בטענות דומות.

 ייתכן כי סנגור נואש יעלה טענה כזו בבית המשפט, אך לא  רשויות החקירה.

רבנים לזכויות אדם

הטענה כי לא ניתן להוכיח בוודאות קשר הזה כאשר מצ"ח איננה אוספת ראיות בשטח גוררת למעשה את התוצאה: חייל צה"ל לעולם לא יורשע בגרימת מותו של פלסטיני, אלא אם כן יימצא סרטון המראה בצילום אחד את הירייה ואת הפגיעה, כמו במקרה אזריה. כל דבר פחות מכך ייתקל בטענה דומה.

האם במקרה של הרג ילד יהודי בירייה בגבו החקירה הישראלית היתה מסתפקת, אחרי שלוש שנים, בטענה כי לא נמצא הקליע שנורה לכיוון הילד, והיורים היו מתושאלים באדיבות, או שהחשודים היו נעצרים עד אשר אחד מהם היה מודה באותו שבוע?

מדובר צה"ל נמסר: "ביום 10 באוגוסט 2014 נקלע כוח צה"ל להפרת סדר אלימה במחנה הפליטים אל פוואר. לעבר הכוח נזרקו בלוקים ואבנים מגגות הבניינים הסמוכים, באופן שסיכן את חייליו בצורה ממשית. הכוח ירה כדור בודד על מנת להבריח את מפירי הסדר. הכדור לא נורה לעבר אדם, והחיילים לא זיהו פגיעה בעקבות הירי.

"עם קבלת מידע על נער שנהרג במקום, נפתחה חקירת מצ"ח. החקירה העלתה כי הכוח פעל מתוך תחושה של סכנת חיים, וכי לא ניתן להוכיח קשר בין הירי שבוצע למותו של הנער, חליל ענאתי.

"בנסיבות אלה, לא ננקטו הליכים פליליים. עם זאת, מפקד הכוח ננזף בעקבות שגיאות מקצועיות שנפלו בפעילות הכוח".

4546565
מוסא אבו-השהש

מארגון "בצלם" נמסר: "החלטת הפרקליטות הצבאית לסגור את תיק חקירת הריגתו של ח'ליל ענאתי מצטרפת לאינספור החלטות דומות במקרי הרג ופציעה של פלסטינים, שבהם איש לא הועמד לדין. במקום לדרוש צדק עבור הקורבנות ולהרתיע חיילים מפני הישנותם של מקרים כאלה, עסוקה מערכת אכיפת החוק הצבאית בטיוח. מבחינת החיילים בשטח המסר של מדיניות זו הוא אחד: ירי בפלסטינים, גם בהעדר סכנה כלשהי, הוא מקובל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות