טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"דו"ח מיוחד": על סמך מה עוצרת ישראל מאות פלסטינים על פשעים שלא ביצעו?

800 פלסטינים נעצרו על ידי מערכת הביטחון בעקבות שימוש במערכת ממוחשבת המנסה לחזות פעולות של "זאבים בודדים". כך נעצרים מאות פלסטינים על פשעים שאין מידע אמין שמצביע שעלולים להתרחש

תגובות
45454
דובר צה"ל

בעקבות הפיגוע בירושלים בסוף השבוע דווח במהדורות החדשות של ערוץ 10 כי צה"ל והשב"כ עצרו 400 פלסטינים, "מפגעים בודדים שנעצרו לפני שיצאו לפיגועים", על בסיס פרסומים ברשתות החברתיות בעזרת מערכת ממוחשבת. הכתב הצבאי של ערוץ 10, אור הלר, ייחס את הירידה בפיגועים למערכת זו.

מהדורת החדשת ערוץ 10ערוץ 10

מה שהפך את הידיעה למוזרה עוד יותר הייתה העובדה כי כמה דקות לפני כן העיתונאי רונן ברגמן, שהביא את הידיעה, אמר כי למרות הקיום של מערכות אלו, הרי שלא ניתן לזהות מפגעים בודדים. כלומר בדיוק להפך. לאחר מכן פורסמה ב"הארץ" כתבה על כך בתחילת השבוע ובה נטען כי שיטת העבודה הזו "הביאה לתוצאות ניכרות". שם כבר סוייגה מעט הטענה והפכה ל-400 עצורים בכוונה לבצע פיגוע, ולא כאלו שנתפסו לפני שיצאו.

מה שחסר בכל הדיווחים הללו הוא השאלות הזועקות לשמיים: איך ייתכן שכוחות הביטחון הישראלים עוצרים צעירים פלסטינים באשמת דברים שהם לא עשו, כלומר על פשעים שהם אולי עשויים לבצע? איך הם מורשעים כאשר לא עשו דבר? וכמובן, איך דיווח דיסטופי מהסוג הזה עובר ללא ביקורת?

הטענה שחזרה כי השימוש במערכת הביאה לתוצאות ניכרות היא טענה מדהימה שלא ניתן לבסס. אלה המייחסים את הירידה בפיגועים לאלגוריתם, מן הסתם מפי שב"כ, יכולים לייחס אותה באותה מידה לטמפרטורה הממוצעת באביב הנוכחי לעומת זה הקודם. גם אם המערכת הזאת הצליחה לאתר כמה מפגעים שייתכן שאכן התכוונו לבצע מעשה (שלא נעשה), הרי שבטח לא מדובר ב"תוצאות ניכרות" שעשויות להתחיל ולהצדיק פגיעה אנושה כזאת בזכויות האדם של אותם מאות עצורים.

 אורוול פוגש את דו"ח מיוחד

בכדי להסביר כמה השימוש המדובר במערכת מופרך ומפר כל מראית עין של הליך הוגן, יש להסביר קודם בקווים כלליים איך עובדות מערכות מהסוג הזה, כדאי לציין גם שקיימות חברות ישראליות שעוסקות בכך. תחילה מתבצע איסוף של מידע פומבי (או פומבי למחצה) ברשתות חברתיות, ומכאן צריך להחליט מה עושים עם מידע רב זה. ברמה הנמוכה של הניטור מאתרים מילות מפתח כגון, נניח "שהיד" בערבית. כלומר, כל אדם הכותב את אחת המלים הללו אמור לקבל תשומת לב מיוחדת ממערכות אלו, אך מדובר בפרופילים רבים מדי, ולכן השיטה לא יעילה, ונדרש ניתוח ברמה גבוהה יותר. בשלב הזה נבדק דמיון סמנטי בין פרסומים ברשתות לבין הכתיבה של אנשים "מסומנים". כך מתרחב מעגל ה"מסומנים" כחשודים פוטנציאלים רק על בסיס סגנון הכתיבה שלהם.

באופן גס ניתן לומר כי מערכות שאמורות "לנבא" על סמך מידע זה את התוצאות מתחלקות לשני חלקים. בהינתן המידע, ניתן לנתח אותו בכדי לאשש תבניות וקורלציה בין משתנים שונים. נניח שאנו חושבים כי מי שמתכוון לבצע פיגוע כותב סטטוס שמכיל שמות של מי שביצעו פיגועים בעבר וכן משנה את תמונת הפרופיל שלו, או אז ניתן לבדוק את ההשערה הזאת על המידע הרב שהצטבר ולאשש אותה. מנקודה זו, אדם שפרופיל השימוש שלו דומה אמור לעלות במערכת. לפי מידע שהגיע לידינו אנו למדים כי פסיכולוגים ישראלים ישבו בחקירות של פלסטינים שנעצרו באשמות שכאלו, ככל הנראה בכדי לגבש אוסף של "כללי אצבע" מהסוג הזה.

4545
ללא

דרך אחרת היא לבנות מערכת לומדת, שמחפשת אחר תבניות שאנחנו לא בהכרח מכירים. דוגמה לכך היא מערכות "למידה עמוקה", שאחת המוכרות בהן היא אלפא גו של גוגל, שמסוגלת למה שנדמה היה קודם כ"אינטואיציה אנושית". מערכת דומה, Deep patient, משמשת היום בניסויים לאבחון מחלות. למרות הצלחותיה, קיים דיון ער בשאלה איך להתייחס לתוצאותיה לנוכח העובדה שהמערכת לא מסבירה את הניבויים שלה, והם מטבעם הסתברותיים.

בשיטות כאלה ובאחרות, מדובר תמיד רק על קורלציה בין מאפיינים, אך לעולם לא על סיבתיות. יתרה מכך, גם אם אפשר להראות הצלחה של המערכת ב-10% מהמקרים, שלמרות ההצהרות הבומבסטיות אין שום ראיה אפילו לזה, הרי שלא יעלה על הדעת, על הדעת של אדם סביר בכל אופן, לכלוא אדם על בסיס סיכוי של אחד לעשר שיבצע פיגוע.

כליאת שווא

אז מה בכל זאת עושים במערכת הביטחון עם הידיעה הברורה שאפילו שופטים צבאיים לא יקבלו "ראיות" כאלה? אפשרות אחת, בה נעשה שימוש, היא מעקב אחר מי שעולה כחשוד במערכת, אך זה אינו מעשי בקנה מידה גדול. אפשרות נוספת היא כליאה במעצר מנהלי של החשודים האלה. למרות שכמעט בלתי נתפס לעצור אדם בצורה הזו ולאור מידע הסתברותי שכזה, פלסטינים אינם נהנים מזכויות אדם ועל כן נעשה שימוש באפשרות זו. הבעיה היא שהמעצרים האלה מוגבלים. הציבור הישראלי אמנם מקבל את השימוש במעצרים מנהליים ללא פיקוח הלכה למעשה, אך קשה להצדיק את המעצרים הללו בעולם.

אז איך בכל זאת עצרו 400 פלסטינים, ועוד 400 נוספים נעצרו על ידי הרשות הפלסטינית בעקבות מידע שנמסר מישראל? כאן אנו נדרשים לספקולציות, אך האפשרות הבאה נדמית סבירה: האשמת המועמדים שהמערכת העלתה בהאשמות אחרות.

55656
אי פי

ככל הנראה מדובר באישומים בגין הסתה. עו"ד נרי רמתי, המייצג פלסטינים רבים במערכת המשפט הצבאית, טוען בשיחה איתי כי מטרתם האמיתית של מעצרי ההסתה הרבים היא למעשה לעצור את החשודים בפשעים עתידיים: "אפשר להסיק זאת למשל מכך שכאשר חשודים בהסתה משוחררים, בפעמים רבות הם מועברים למעצר מינהלי". כלומר כאשר הטענות הקלושות להסתה כושלות, מראית העין של האשמות מבוססות נעלמת והאדם נכלא ללא אפשרות לדעת את הסיבה לכך.

גם בתוך ישראל עבירות ההסתה משמשות כמעט רק לכליאת ערבים. מנתוני בקשה לפי חוק חופש המידע שהוגשה למשטרה עולה כי בשנה שעברה הוגשו כתבי אישום נגד 37 אזרחים ערבים, אל מול אפס אזרחים יהודים. למרות שדו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון קובע כי כל 3 דקות איש ימין מסית ברשת, רק אזרחים ערבים נעצרים. שרת המשפטים איילת שקד קראה להרוג פלסטינים באשר הם, יממה לפני שמתנחל שרף נער פלסטיני, אך לא נעצרה.

כך מייצרים הסכמה לפגיעה בזכויות אדם

נראה שהטענות לתוצאות הופצו על ידי שב"כ על סמך הסתברויות שאינם ניתנות לבדיקה ומשאלות לב הן אבסורדיות. המטרה של הטענה הזו היא ליצור הסכמה של הציבור הישראלי והעולמי לציד מחשבות (עתידיות) וכליאת שווא תוך ניצול חשש מטרור.

בעולם מערכות כאלו נמצאות בשימוש, אך לא בכדי להאשים אדם בודד. גם אם ניתן להיעזר במערכות כאלה ככלי סטטיסטי, הרי שכליאת אדם בשל הסתברות שיבצע מעשה היא פסולה באופן ברור. גם אם לרוב הציבור הישראלי מספיקה טענה מופרכת של שב"כ כי חייו ניצלים בזכות מערכת זו, צריך לזכור כי המעקבים הללו מתבצעים בשפה העברית, ושנים רבות פועל בצה"ל אשר עוקב אחר פעילי BDS ודברים מהסוג הזה, בדומה ליוזמת סימון האזרחים של גלעד ארדן, ובסופו של דבר כל מי שמתנגד לפעילות הממשלה עלול למצוא את עצמו כשם באיזו רשימה של אשמים פוטנציאלים בפשעים עתידיים.

* תודה לבלוגר נועם רותם שעזר בהכנת הכתבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות