טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בנט האח (הגדול)

סוכני חרש בשירות החינוך נשמע אורווליאני, אבל כשבין מטרות החינוך מוגדרת העמקת הזהות, העניין דורש פיקוח על המחשבה

תגובות
בנט עם תלמידים בחיפה
לע"מ

אמנם משרד המשפטים הורה למשרד החינוך להקפיא את המכרז ל"מנהל תחום מודיעין", שבין תפקידיו "איתור מידע וגיוס מקורות מודיעיניים למימוש מטרות משרד החינוך", אולם בין אם מוקפא או לא, עצם התפקיד מטריד. ככל שקראתי יותר בנושא, זה הרגיש יותר תלוש עד שציפיתי לראות את סר המפרי מ"כן אדוני השר" מסביר את התפקיד כ'צורך אדמיניסטרטיבי לייעול השירות ולקידום מטרות החינוך כחלק מהאסטרטגיה הננקטת בהתמודדות עם אתגרי העתיד לאזרחי המחר'. כלומר גבב מילים שנועד להדהד בעמימות, להישמע נחוץ ולבלבל את המקשיב ובכך למנוע ממנו להגיב.

קיראו לי משביתת שמחה, אבל סוכני מודיעין בתוך מערכת החינוך לא נשמע כמו חזון חינוכי ראוי ולא משנה מה המטרות, החינוכיות או המודיעיניות. במקרה הטוב זה מעיד על בעיית אמון בתוך המערכת, במקרה הרע זה אורווליאני לחלוטין. משרד החינוך יכול להסביר את הצורך בקצין מודיעין לבחינת מחירי ספרי לימוד ומזון, אולם בהינתן האופציות המובנות להרחבת התפקיד והמטרות של משרד החינוך, בקלות ניתן לראות איך הגולם הספק-אדמיניסטרטיבי הזה יכול להתפתח. אם אחת המטרות של משרד החינוך היא העמקת הזהות היהודית-ציונית, הרי שאת סמכות קצין הביטחון וודאי, במידת הצורך כמובן, ניתן יהיה להרחיב כדי לבחון את מידת שיתוף הפעולה של מנהל, מורה, תלמיד והוריו עם המטרה. ללא פרוטוקול מדויק, זה הופך את העסק כולו לפרוץ לפרשנויות.

נתניהו עם תלמידים בנצרת עילית
גיל נחושתן

בכלל כל נושא "העמקת הזהות" נתפס אצלנו כהגיוני, אם כי יש לציין שמתוך שיטוט במדגם אתרים של משרדי חינוך דווקא אין התייחסות לזהות התלמיד או העמקתה. השאלה היא לא רק איך זה נשמע, כי ככל הנראה זה נשמע בסדר, השאלה מה זה אומר.  איזו סיבה יש להעמיק את הזהות הזו? האם הצורך בהעמקת הזהות מעיד על יוצאי מערכת החינוך טרום "עידן ההעמקה"? האם אנחנו לא חדורי זהות מספיק? ומה עם המנהיגים שלנו יוצאי המערכת? ומה גרם לכך שלאורך השנים נוצר צורך להעמיק יותר? ואיך נמדדת הצלחה? ומתי יודעים שהעמקנו מספיק? ולמה הכוונה בכלל בהעמקת הזהות?

מערכת חינוך היא סוכן סוציאליזציה חזק ופעיל ששולטת, נרצה או לא נרצה, על הידע של העוברים דרכה. באופן טבעי, הידע המועבר בה כפוף לנרטיב הרצוי למערכת, במעמדה כזרוע ביצועית של השלטון. מאז ומתמיד מערכת החינוך בישראל היתה מגויסת לא רק לחינוך לאהבת המולדת, אלא גם לקישור חד משמעי לדת. זה בא לידי ביטוי בלימודי תנ"ך, ספרות, מורשת, גיאוגרפיה, היסטוריה, שיעורי חברה, טיולים וסיורים למיניהם. זה חלק מלמידה ספיראלית ורב תחומית והיא מלווה את הילד מכניסתו לגן ועד סיימו את כיתה י"ב. איזו סיבה יש להעמיק בה יותר? 

ליברמן עם תלמידים בסוסיא
אריאל חרמוני / משר

בשורה התחתונה נראה שהכל מסתכם במגמת "מה רע בעוד יהדות?" שבנט מחזק ביודעין, היא לא רק קשר לדת, היא יוצרת מרחב חברתי ופוליטי. אבל התשובה לשאלה היא שעוד יהדות אינו צורך לאומי, שעוד יהדות זה פחות משהו אחר וגם צמצום זווית הראייה. לא צריך ידע ב- 5 יח"ל מתמטיקה כדי להבין שאם יש זמן מוגבל ויותר זמן מוקדש להעמקת זהות, שגם כך משולבת בכל נושא לימוד אפשרי, פחות זמן מוקדש לנושאים אחרים, זניחים יותר ככל הנראה.

מטרת החינוך הממלכתי היא, בראש ובראשונה, לייצר בני אדם פרודוקטיביים לחברה. זה אמור להיעשות, בין היתר, על ידי הקניית ידע וגם על ידי יצירת מערכת ערכים המבוססת על מוסר, דפוסי חשיבה, הבחנה בין נכון ולא נכון ושיקול דעת. מדינה נמדדת בסופו של דבר באיכות אנשיה ולא רק בגודל האהבה והמסירות למדינה. בישראל, שגם כך נמצאת במקום לא גבוה במיוחד ברמת החינוך, מושם דגש נרחב על חינוך התלמידים לאהבת המדינה ולחיזוק הקשר למסורת ולדת, זה היה כך תמיד וזה רק מתגבר ולא ברורה התועלת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות