טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו או ישראל – זו השאלה

סוף השבוע זיקק את השאלה המהותית מולה ניצבת ישראל – מציאות מול אשליה, ככה זה כשראש הממשלה הוא אמן הימלטות, האשליה היא לחם חוקו

תגובות
נתניהו מרים ידיו אל על, בניאום הניצחון בבחירות 2015
רויטרס

אין שום היגיון בהתנהלות של נתניהו בנושא התאגיד ולא משנה בכמה מלל נעטוף את זה. המוכנות ללכת על זה לבחירות בתואנה ש"הסכמים קואליציוניים צריך לכבד" לא מעידה על אחריות מדינית, אלא מוכיחה (שוב) שיש אינטרסנט בתפקיד ראש הממשלה. נתניהו הצליח בכישרון רב לזקק את השאלה המהותית לפתחה אנחנו עומדים והשאלה היא "ישראל או נתניהו?"

לא כאבן של מאות משפחות שילכו הביתה ערב הפסח הוא הנקודה, גם אם כאבו של נתניהו, כפי שמעידים אנשי רשות השידור ודוברם הבולט עודד שחר, אמתי. לא הסכמים קואליציוניים בנושא שוק התקשורת הם הנקודה, כי בסופו של דבר האחריות הציבורית מחייבת לא ללכת עכשיו לבחירות. ואם הסכמים קואליציוניים הם סיבה לפירוק הממשלה אז לכאבן של משפחות עובדי רשות השידור אין קשר לעניין והחיבור ביניהן נועד לייצר דרמה אנושית לטשטוש מעשה רמייה.

זה לא חדש שבפועל לשום שותפה קואליציונית אין אינטרס לפרק את הקואליציה וללכת לבחירות ובטח לא לציבור בישראל, שהבחירות יעלו לו כ- 2 מיליארד שקל בלי לחשב את הנזקים ההיקפיים. ראש הממשלה מדבר על צמצום עלויות, אלא שגם אם נתעלם מנכונות הנתונים על עלויות תפעול רשות השידור, שמירה על רשות השידור מחירה בחירות מה שהופך את עלותה ללא כדאית גם אם ראש הממשלה בטוח שעשה טעות עם התאגיד שהתפלק לו. לזה קוראים אחריות ציבורית, לפעמים גם בולעים צפרדעים, אבל בטח לא שוברים את הכלים.

בחירות הן לא אינטרס של ישראל, גם לא של עובדי רשות השידור, שהפכו לכלי שרת סוחט דמעות לפחות בעיניי נתניהו "בעל מידת הרחמים". בחירות הן לא אינטרס של אף אחת מהשותפות לקואליציה, אפילו לא של הליכוד, הן אינטרס של ראש הממשלה בלבד. זה פתרון הקסם שהגה גם בבחירות הקודמות וכנראה שגם הפעם הוא חושב שההימור ישתלם לו. אלא שלא משנה מה יהיו התוצאות זה הימור מיותר ומי שאמון על האינטרסים של ישראל לא אמור לעשותו.

מי שהגדירה את הבעיה במדויק היתה שרת התרבות, היום בראיון אצל ניב רסקין בגל"צ: "בוא לא נדבר על נתונים, בוא נדבר על מה שאומר נתניהו". הופה, שלא במודע יצא המרצע מן השק והוא מאיים לקצץ בבשרה של ישראל. על זה יקום וייפול דבר, זו הנקודה, לא המציאות אלא מה שנתניהו אמר. הבעיה עם מדינה שהיא לא יכולה להרשות לעצמה להשתתף במשחק "רה"מ אמר", בין אם נתניהו ראש הממשלה הטוב ביותר שידעה ישראל ובין אם הוא הגרוע ביותר. מדינה מנהלים על סמך עובדות ולא על סמך תחושות הבטן של ראש ממשלה.

אם תהיינה בחירות הן אכן על דמותה של ישראל, האם היא בוחרת בהתמודדות עם עובדות ומציאות או עם פייק ניוז סוחט דמעות בדמות ראש ממשלה. נתניהו כבר הכריע בעניין, הוא בעד שישראל תשרת את המטרות שלו ויעשה הכל כדי לשכנע שהמטרות שלו הן המטרות של כולנו. אבל האמת היא שאם יהיו בחירות ושוב ייבחר נתניהו, הרי שאנחנו דנים את עצמנו לבחירות בכל פעם שלא נוח לראש הממשלה והוא צריך חברים חדשים למשחק.

הגיע הזמן לומר את זה, אם יש משהו שראש הממשלה הנוכחי מצוין בלעשות זה להפוך כל סיטואציה שדורשת הכרעה ואומץ לסוג של "חדר בריחה". מן המפורסמות היא שאמני הימלטות זקוקים לייצר אשליות, אחרת הם מאבדים את כל מהותם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות