טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

והגדת לבתך ובנך: לפספס את הסיפור הנכון

סיפור יציאת מצרים הוא לא רק סיפור יהודי, יש בו סמליות אוניברסלית שכל מהותה היא חירות, כל עוד זה רק סיפור לערב חג שכולו העם הנבחר אנחנו מפספסים את הנקודה

תגובות
הפגנת זכויות אדם בארה"ב
אי־פי

בזמן שחגגנו את חג החירות והרבינו לספר ביציאת מצרים:

* בסוריה נרצחו עוד אזרחים, בינתיים לא מגז.

* מרוסיה מגיעים דיווחים שבצ'צניה רוכזו 100 גברים ששייכים לקהילת הלהט"ב או שנחשדים כשייכים במחנה ריכוז 20 קילומטר מגרוזני הבירה, כולל עינויים במכות חשמל ומכות, מהם ככל הנראה נרצחו לפחות שלושה.

* בלוב נמכרים אנשים ממערב אפריקה לעבדות או לזנות בעבור כ- 500 דולר האדם.

* המשבר ההומניטרי בתימן, דרום סודאן, סומליה וניגריה עדיין לא נפתר וספק אם אי פעם וכ- 20 מיליון בני אדם מתמודדים עם רעב ומחסור חמור במזון וחלקם סובל מתת תזונה.

* ישראל הטילה סגר על השטחים.

ועוד לא דיברנו על הכורדים בטורקיה, ארדואן, פוטין, צפון קוריאה, קונגו, קפריסין, או עניינים קטנים כמו שעד השבוע כ- 40000 נשים איטלקיות הועסקו בתנאי עבדות  ורק עכשיו נחקק חוק המסדיר את תנאי עבודתן, או שבארה"ב הורד אדם מטיסה בכוח ותוך הפעלת אלימות ובעוד כולם שלפו סמארטפונים וצילמו אף אחד לא קם והתנגד.

לא אי אפשר לטפל בכל העוולות המתרחשות בעולם, זה גם לא תפקידנו. אבל תפקידנו הוא הרבה מעבר לקריאת ההגדה, תפקידנו הוא לראות את הסימבוליקה ולקיים אותה בתוכנו. אין טעם לספר ביציאת מצרים, אם הרעיון הוא רק לנקות בהיסטריה, להתכנס משפחות-משפחות ולאכול מצות ולקרוא בהגדה תוך ספירת הדקות לאחור.

מרטין לות'ר קינג
/אי־פי

סיפור יציאת מצרים הוא סיפור מעורר השראה, המשותף לכל הדתות המונותאיסטיות,  שסיכומו הוא היציאה מעבדות לחירות. אין חשיבות לאמיתות הסיפור כפי שהוא מסופר כיון שכל מהותו היא סימבולית ולכן "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". כי החירות באשר היא מהווה מקור הכוח של כל אדם וכל אומה. כאשר ניטלת ממנו הסמליות, הסיפור הזה מאבד מערכו וממסריו האוניברסליים.

יציאת מצריים איננה סיפור היסטורי גרידא, היא סיפור של עבדות וקושי, של מודעות, של התאגדות וגם של מעשי ניסים. למרות שהסיפור מתחיל באלימות "כל הבן היילוד", עובר דרך הריגת השומר המצרי ומסתיים במכות מצרים וטביעת חיל פרעה בים, סיפור השחרור מעבדות הוא סיפור של התנגדות לא אלימה מצד העבדים, בני ישראל לא השתמשו באלימות נגד מדכאיהם, בהנחה שאין להם אחריות על "מעשיו" של אלוהים והם לא יכלו לעשות זאת לולא התאגדו כעם אחד.

לא סתם השתמש מרטין לות'ר קינג ביציאת מצרים כאלגוריה למאבק לשוויון זכויות בארה"ב, היא היתה חלק בלתי נפרד מהרטוריקה שלו נגד עוולות על בסיס גזע, למען חירות ושוויון. את היציאה ממצרים והקשיים במדבר עד להגעה לארץ המובטחת, הוא המשיל לקושי ולהתנגדויות למאבק למען שוויון זכויות בארה"ב. הוא ראה בכך השראה ונחמה וככומר זה כמובן לא היה נטול הקשרים דתיים.  

על פי הרמב"ם מצווה עלינו להגות ביציאת מצרים בלילה וביום בכל יום, כי סיפור יציאת מצרים הוא סיפור של גאולה. אפשר לראות בה גאולה יהודית, אבל סיפור יציאת מצרים גדול מזה.  הגאולה המטפורית היא זו שנקנית בהכרה אישית ביכולתה של החירות לייצר גאולה, לא כזו מהסוג המשיחי, כזו המאפשרת חיים של חירות.

הרמב"ם
Manuel Cohen / AFP

קריאת ההגדה כסיפור היסטורי משאירה אותנו בלי שום לקח אנושי שעלינו ללמוד. קריאת ההגדה מההיבט הדתי ומזווית הראייה של ניסים אלוהיים מאבדת את כוחה לייצר שינוי אם ממילא השינוי אינו בידינו אלא בידי כוח אחר. קריאת ההגדה ברמה הסימבולית של חירות מאפשרת לנו לראות את החשיבות שיש לכל אחד מאתנו וכולנו ככוח לייצר שינוי, להביא את החירות. בצער קל לאור המציאות העולמית הנוכחית, ניתן גם לומר שהסיפור הזה הוא גם סיפור על כוחה של מנהיגות ועד כמה ביכולתה לשנות.

"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". חייב אדם, כל אדם באשר הוא אדם. כל עוד אנחנו לא נלחמים עבור חירות לכולם, כולנו בני דור המדבר.  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות