טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתי יבין השמאל שצריך לבוא מאהבה

השמאל מסרב לערוך חשבון נפש אמתי עם עצמו ולהשתנות לנוכח המציאות. עליו לדבר בשפה הפותחת לבבות, לשנות את הסמנטיקה ולשכנע את הציבור בצדקת דרכו

תגובות
הפגנה ב2011 בכיכר רבין נגד נתניהו. משיהו נושא שלט עם תמונתו של נתניהו ועליה כתבו'סרבן שלום'
דניאל בר און

מרבים לחבוט בו בשמאל ולומר שהוא מנותק מהמציאות, שהוא שונא יהודים ואוהב ערבים, שהוא זר לרוח היהדות ומצדיק בכל ויכוח את הצד הערבי, שהוא מתריס ומתסיס, פוגע ומרגיז. המילה "שמאל" הפכה למילת גנאי ואנשי השמאל רדופים על ידי ההמון. השמאל מבטא ערכים נכונים אבל בה בעת בז למי שמתנגד להם. הוא מסרב לערוך חשבון נפש אמתי עם עצמו ולהשתנות לנוכח המציאות. השינוי הדרוש – עליו לדבר בשפה הפותחת לבבות, לשנות את הסמנטיקה ולשכנע את הציבור בצדקת דרכו. כשאני רואה את דרך ההתנהלות של נתניהו ואת חדלות האישים שלו והמשך ההתנחלויות הזורעות הרס ומנגד, את החלל שנוצר, שהשמאל אינו עושה דבר כדי למלאו – לבי נחמץ.

קראתי לאחרונה את דבריו הנוקבים של פרופ' זאב שטרנהל (הארץ, 16.9.16 ), היוצא כנגד ההטפות לשמאל על שאינו מתחבב על ההמון כדי לזכות באמונו. הוא טוען כי "ההתחנפות והחקיינות" אינן מוערכות על ידי העם. פרופ' שטרנהל אינו עושה הבחנה בין ההגות הפילוסופית שהוא וחבריו עוסקים בה ובין הצטיירותו המעשית היום-יומית של השמאל בעיני המוני העם. איני מצפה ממנו להתפשר על הגותו שאני מסכים לחלקים לא מעטים שלה, אולם הפוליטיקה עוסקת בפרקטיקה והיא חייבת להיות פרגמטית.

מפגין יושב על הריצפה בהפגנה נגד נתניהו. לידו שלט שנשא- ובו כתוב: גזענות זו לא היהדות שלי
אמיל סלמן

דבריו של פרופ' שטרנהל הם בבחינת "אנו הצדיקים ואין בלתנו". הדבר מביא אותי למסקנה עגומה כי רובו של השמאל פשוט אינו רוצה להשתנות ואינו מוכן להפנים שהדמוגרפיה החברתית שינתה את אופיה של החברה בישראל. אצל מקצתם, הדבר נובע מהאינטרסים האקדמיים שלהם. השמאל האינטלקטואלי שואב את כוחו במידה עצומה מכוחות השמאל האינטלקטואלי באירופה ובארצות-הברית, והוא משקף את דעתם ואת השקפת עולמם. כל עוד לא יחול שינוי בדרך חשיבתם של אלה, נראה שלא תתרחש מהפכה חשיבתית גם בקרב חלקים של השמאל הישראלי, והדבר מצער. פרופ' שטרנהל מסרב להבין כי עם דעות כמו שלו פשוט אי אפשר לחזור לשלטון. חשוב להתייחס לטענות אנשי הימין באופן ענייני ולא להביט עליהם כעל ציבור של מטומטמים ורשעים.

נכון שהימין הדביק לשמאל תו כדי להרחיק אותו ממוקדי השלטון ולפגוע במעמדו. דרושה חשיבה יצירתית כדי להתמודד עם גל עכור זה של הסתה.

 בערב ראש השנה אפשר לומר כי השמאל צריך לבוא מאהבה. כן, יש הבדל בין דברים הנאמרים כפצעי אוהב ובין דברים שנימתם היהירה מעוררת דחייה אין קץ וניכור האוטם כל נפש.

הפגנה בירושלים ב2012 נגד מדיניות הממשלה והבידוד המדיני
אמיל סלמן

לימין הישראלי אין מונופול על אהבת המולדת ולא על אהבת האדם ולא על הפטריוטיזם המדיני המסוכן שבאמצעותו הוא מוביל את ישראל. אבל הוא משדר אהבת מולדת וחיבור אל המציאות האנושית ואינו מתעלם ממנה ואינו מנסה לעקוף אותה וללגלג על ערכים שמקודשים בעיני רבים מהאזרחים המעמידים את השדרה המרכזית של בני הארץ הזאת.

השמאל מסרב להודות כי תהליך אוסלו כשל. הוא לא עורר אצל הפלסטינאים את הצורך בקץ הסכסוך ולא הפסיק את הטרור, ולעומת זאת יצר מנגנון מושחת של מקורבים ושלטון אסלאמי קיצוני בעזה שהחזיר אותה לתקופה חשוכה, וגם הגביר את העוני ואת המצוקה הדוחפת בני אדם לטרור ולאלימות. הפלסטינאים הוכיחו כי הם אינם בוגרים דיים לקיים מדינה אחראית שחיה בשלום עם ישראל ואינה מאפשרת לקיצוניים לבעוט בה בכל עת שהם חפצים בכך.

כבר זמן רב שקשה לפתוח בבוקר את העיתון או להאזין למדיה ולשמוע שהכול כאן רע וקורס, שישראל צועדת רק לאחור ואינה מביטה קדימה ושבתחומים רבים אין לנו הישגים. כאשר האמון של העם בשמאל מתערער, הוא נעשה אטום ומסרב לשמוע לדברי השמאל גם כשהוא צודק. השמאל פשוט אינו בא מאהבה. כמה פעמים שמענו אמא האומרת לבתה המכוערת – בשבילי את יפה ולא אכפת לי מה אומרים האחרים! מי שאוהב מתבונן בפנימיותם של אנשים. איני רוצה לייפות דברים וביקורת צריכה להישמע, אולם אסור להתעלם מההישגים הרבים שהושגו כאן.

כדי לשכנע את רבבות הישראלים שהשליטה בכל שטחי יהודה ושומרון משחיתה ומטביעה אותנו צריך ראשית לקנות את אמונם, להיות חלק מהם, להתחבב עליהם, להכיר את הקודים ההתנהגותיים ואת חומרי שורשיותם. לא לזלזל בערכיהם המקודשים גם אם בעיני הם נראים הזויים, פגאניים וזרים לרוח הזמן המודרני. לחיות בתוך עמי אין פירושו להתרפס אל האחר כדי לקנות אותו, אלא להביע את דעתי מתוך כבוד היוצר קרבה למרות המחלוקת.

רוב רובם של אזרחי ישראל היו מוכנים לוותר על רוב מכריע של שטחי יהודה ושומרון אילו היו משוכנעים שהדבר יביא באמת שלום – אבל הם לא מאמינים לפלסטינאים. הם היו דוחקים את המתנחלים הצדה ולא מתחשבים בדעתם המשיחית – אבל הם אינם מאמינים שאחרי הנסיגה יבואו השקט והשלווה לדורות הבאים ושהפלסטינאים ייתנו לנו לחיות בשלווה אחרי שניסוג מהשטחים. לאלה צריך השמאל לתת תשובה, ולומר בגלוי שהשלום לא יבוא מחר ושהפלסטינאים צריכים לעבור כברת דרך ארוכה כדי להיות ראויים לאמון של הציבור הישראלי שהם מעלו בו שוב ושוב. הפלסטינאים הם האשמים העיקריים בכך שאין הסדר.  המלחמה היא על עצם ישיבתנו כאן ואיננו יכולים להפסיד בה.

השמאל צריך לעבור בריאה מחודשת בדרכו ובאופן התנהלותו כתנאי לשינוי המציאות העגומה. השינוי צריך להיות כן ואמתי, לא מלאכותי ומתחזה. על השמאל להודות בכישלונות עבר ולהפנים שאהבת הבריות היא מפתח לשינוי רוח האדם. להפסיק למתוח ביקורת בלתי נחוצה כל הזמן ובכל מצב. אהבת מולדת וגאווה ישראלית אינן מילים גסות. ישראל קמה בזכות נס היסטורי והיא חלומם של רבים שהגיעו לכאן כדי לחיות בחברה יהודית שלמה.

אני מתקומם על העוולות של החברה שאני חי בה: על העדר תהליך מדיני, על ההשחתה ואובדן הדרך (שהשמאל הבורגני הוא חלק ממנה), על התדרדרות החינוך והמוסר, על העושק ביוקר המחיה והפערים המדאיגים. ואולם כדי לשנות זאת צריך לשכנע את בעלי הבית ולרכוש את אמונם. בעלי הבית אינם אוהבים לשמוע כל הזמן אנשים רעילים, קנטרנים, המטילים רפש וטוענים שכל הבית מסריח ומעלה צחנה. כך לא רוכשים אמון כדי לחולל שינוי ולשפר את תנאי החיים. 

בערב ראש השנה, זמן של חשבון נפש, יש לומר לשמאל שאני מאמין ברעיונותיו הנשגבים– תפסיקו להביס את עצמכם. במעשיכם אתם נותנים חמצן לימין ההזוי.

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות