טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הטכנולוגיה לעולם לא תחליף את המגע האנושי

הרהורים לקראת סיום שנת הלימודים

תגובות
אב לוקח את ילדו לבית ספר
אמיל סלמן

ביום עיון שערכה לאחרונה מכללת אפקה דיברו אנשי חינוך על הצורך לבטל את הלימוד הפרונטלי המסורתי – של מורה העומד מול תלמידיו, ולהתמקד ביכולת של המורה לפתור בעיות. לימוד צריך להתבצע באמצעות פרויקטים. עתיד ההון האנושי הוא טכנולוגי ועליו להיות מותאם לשוק העבודה הגלובלי. השוק משתנה ללא הרף ואם לא נלך קדימה נצעד אחורה. המורה, קובעים אנשי החינוך המלומדים, לא צריך ללמד עוד, הוא צריך לרכז צוותי עבודה.

תפקידו העיקרי של בית הספר הוא לחנך. בית הספר צריך לעצב אדם בוגר חושב ועצמאי. לחנך אדם לחיי חברה, תרבות וקהילה. הילד צריך להיות המטרה ולא האמצעי, ויש לבנות לו חיים בעלי משמעות וכבוד עצמי. חיים של סולידיריות בחברת בני אדם.

האם המערכת ההולכת ונוצרת, שמתכנתת את האדם כמכונה גלובלית ושמה דגש על הישגיות, אינה חוטאת לתפקידה המרכזי בחינוך? האם איננו הופכים בהדרגה לשרתים חסרי מנוח של הטכנולוגיה במקום שהיא תשרת אותנו? האם לא עשינו את מהות החינוך לבורג במכונה משומנת בשרשרת ארוכה שאין לנו שליטה עליה? לאן זה מוביל? אנו חושבים שאנשי החינוך מבינים זאת עד שאנו מגלים פתאום שיש בתוכם כאלו שיש להזכיר להם שהחינוך אינו צועד רק לפי אופנות חולפות.

בני אדם, שהם יצורים אנושיים, זקוקים לאינטראקציה עם אנשים הדומים להם. הם זקוקים למגע האישי של המחנך והמורה, ליחס חם ואוהד ולא לקבוצות עבודה המרחיקות את המורה והתלמיד זה מזה. בני אדם אינם יכולים לחיות בניכור – הם יהפכו אומללים. אנו שוכחים מהם בני אדם ולמה הם זקוקים בתהליך החינוכי. הפכנו אותם משועבדים לאביזרים טכנולוגיים, לחברה טכנולוגית משומנת ויעילה שעובדת כל הזמן כדי לייצר רווחים. וזהו הפרדוקס הגדול של הטכנולוגיה.

כיתת מחשבים
ASSOCIATED PRESS

אנו, אנשי החינוך, צריכים להפנים ששום טכנולוגיה אינה יכולה להחליף בני אדם. כדי לעצב את אישיותו ואת פנימיותו של התלמיד נדרש מגע יד אדם. יש צורך במישהו שחש את תחושותיו של התלמיד, קורא את שפת גופו, מבין את קשייו ומתמודד עם הדילמות הנובעות מתהליך התבגרותו ומהנושאים הנוגעים להכשרתו החינוכיות. בית ספר אינו יכול להיות בית חרושת. את זה אנשי החינוך הללו מסרבים להפנים.

לפי התחזיות תהיה בעתיד שכבה צרה שתחזיק בידיה את היכולות הטכנולוגיות, ורוב האוכלוסייה תהפוך לגורם זניח, שולי וחסר ערך – חומר אנושי חסר כישורים וחסר השכלה רלוונטית. עולם זה יהיה מנוכר והחברה תשלם מחיר חברתי כבד על מציאות חברתית הרומסת את כבודו העצמי של האדם, את תשוקותיו ואת אישיותו, והופכת אותו לאבק אדם, לשביב חסר משמעות המנודה מהאליטה המובילה את החברה הקובעת את מהות חייו. התסכול החברתי יגבר ותצמח חברת המונים פרועה שמערכת הערכים שלה תהיה בלתי אנושית ובלתי מתאימה לחיים נורמליים של בני אדם. היא תהיה מנוכרת וטעונה מתחים חברתיים, אלימות ומרי אזרחי חדשים לבקרים.

ייתכן שהפיתוח הטכנולוגי עבר את הגבול בהיבט הזה – הוא מזיק יותר משהוא מועיל. התהליכים האלה מכשילים את עצמם והדינמיקה הזאת מסוכנת לעתיד. אנו זקוקים לחשיבה אחרת. חשיבה שמעמידה את צרכיו של האדם במרכז מתוך הבנה שבני אדם זקוקים לבני אדם. לקשר האישי והישיר המעצים את אישיותם ונותן משמעות להיותם יצורים אנושיים. את זה אנו הולכים ומאבדים בדרך להפוך לברגים בשירות הטכנולוגיה שהשתלטה על חיינו.

שלב ההכשרה הטכנולוגי העיקרי צריך להיות במוסדות להשכלה גבוהה. בית הספר צריך לחנך, ללמד כיצד ללמוד וכיצד לחשוב. השיעורים הפרונטליים הם צורך נפשי ואנושי של התלמיד, ושום טכנולוגיה לא תוכל להחליף אותם בעתיד. הבו לנו מורים טובים ונשנה את העולם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות