טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבמאי שזקנתו מביישת את נעוריו

סרטו החדש ונטול העלילה של טרנס מאליק, Song to Song, מצליח לקחת את כל השמות הכי חמים בהוליווד ולהפוך אותם לניצבים במדיטציה משמימה ופרגמנטרית. צפו בטריילר - ותחסכו לעצמכם שעתיים מהחיים

תגובות
גוסלינג ומארה. אל תצפו ללה לה לנד

ריאן גוסלינג מככב בימים אלו בסרט מוזיקלי, ולמרבה ההפתעה לא קוראים לו ״לה לה לנד״. הכוכב ההוליוודי מככב לצד מייקל פסבנדר, רוני מארה ונטלי פורטמן בסרטו החדש של טרנס מאליק (״עץ החיים״) אשר נחשף השבוע בבכורה עולמית בפסטיבל SXSW שבטקסס ועלה אתמול לאקרנים בהפצה מצומצמת בארה״ב. מדובר בהגיג פילוסופי נוסף של מאליק, הבמאי המהולל אשר ניתן לחלק את הקריירה שלו לשניים: יצירות מופת מוקדמות (״שבילי הזעם״, ״ימים ברקיע״) וסרטים דתיים ויומרניים עם צילום מרהיב וקריינות בלתי נסבלת (״אל הפלא״, ״אביר הגביעים״ וסרט האיימקס המיותר שלו, Voyage of Time: Life's Journey).

למעשה, בשנים האחרונות התפתח ריטואל קבוע ומשעשע למדי: מאליק מוציא מדי שנה או שנתיים סרט חדש, המבקרים מגרדים בפדחתם, נרדמים אחרי חצי שעה, ואז מתחילים לריב האם מדובר ביצירת מופת או בקשקוש נטול קוהרנטיות. בעוד ש״עץ החיים״ (2011) הזניק את מאליק בחזרה לתודעה (ובצדק), ארבעת הפיצ׳רים שהוא ביים מאז היו גרסאות דומות למדי של אותו דבר: אינספור כוכבים הוליוודיים שאין להם מושג למה הם נכנסו, קצב מדיטטיבי וקריינות המבוססת על לחישות רפטטיביות של משפטים בסגנון ׳אני זוכרת את הטל על הצמחים כשהייתי בת 5, ואמא עטפה אותי בשמיכה גדולה מדי… הרגשתי שאני חלק מהיקום, והוא הולך ומתרחב עד אין קץ׳.   

גוסלינג

כעת, כאמור, מאליק חוזר עם סרט שצולם במהלך 2012 בכיכובם של מארה, גוסלינג, פסבנדר, פורטמן ו-800 כוכבים אחרים שמגיחים לשתי שניות. זהו שיתוף פעולה נוסף בין מאליק לצלם עטור הפרסים עמנואל לובצקי, אבל השילוב של כשרונות ושמות הוליוודיים חמים אינו מבטיח חוויית צפייה מענגת. מארה מגלמת את פיי, מוזיקאית צעירה ואבודה המפלרטטת עם בי.ווי (גוסלינג), מוזיקאי מצליח למדי שהיה גורם לסבסטיאן מ״לה לה לנד״ רגשי נחיתות קשים. ה״עלילה״, אם יש כזו, מסתבכת כאשר פיי מתאהבת בקוק (פאסבנדר), מנהל מוזיקלי אגרסיבי שמבטיח להזניק את הקריירה שלה ומנהל רומן סוער עם מלצרית בגילומה של נטלי פורטמן. אם לא תמצמצו, תוכלו להבחין גם בואל קילמר, קייט בלאנשט, הולי האנטר ופטי סמית׳ (לעומת זאת, כריסטיאן בייל, שצילם כמה סצנות לצד עבודות על ״אביר הגביעים״, נותר על רצפת חדר העריכה).  

צפו בטריילר:

הסרט צולם במהלך פסטיבל מוזיקה באוסטין, ויש כאן גיחות קצרות להופעות חיות של מוזיקאים כמו איגי פופ, רד הוט צ׳ילי פפרס או הזמרת Lykke Li. למרבה הצער, מאליק לא מאפשר לצופיו להתענג על השירים, ומה שהחל כמחווה לפסטיבל מוזיקה הפך בעריכה לסרט משמים למדי של שעתיים ועשר דקות (שיפור משמעותי מהגרסה הראשונית, שארכה לפי השמועות שמונה שעות).

מה שגואל את הסרט במידה מסוימת הוא שורה של רגעים יפים במהלכם המצלמה של לובצקי משוטטת על פניהן של הדמויות כאילו הן היו מפות המוליכות לערי הזהב הנסתרות. האופן שבו מאליק משתמש בכוכבים הוא ייחודי ושונה, ומתמקד בשפת הגוף שלהם ובתנועות שלהם בחלל, ולאו דווקא בדיאלוג או בתהליך הנפשי שהדמויות עוברות.  

לצד הצילום המרהיב של לובצקי וכמה סצנות שבכל זאת מצליחות לעניין, היתרון המרכזי של Song to Song הוא האפשרות להתקין מצלמות נסתרות בבתי קולנוע ברחבי ארה״ב כדי לתעד את פרצופיהם המתעוותים בכאב של נערות שקנו כרטיס בתקווה לראות את מארה ופורטמן נאבקות על ליבם של גוסלינג ופסבנדר. בניגוד לסרטו של מאליק, את עבודת הוידיאו ארט הניסיונית הזו אני ממש אשמח לראות (ועם קצת מזל, אולי שיה לה-בוף ירים את הכפפה).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות