טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זה ייגמר בבכי: איך ״בנות״ תסתיים?

יהיה צדק פואטי אם סדרה שעסקה בצעירות אבודות, נרקסיסטיות ומרוכזות בעצמן תסתיים בפרק העוסק בהורות ומשמעותה. רגע לפני פרידה, שלושה תרחישים אפשריים לפרק הסיום

תגובות
האנה ואמא שלה בימים שמחים יותר, אי-שם בעונה החמישית
צילום מסך

באחד מהראיונות הראשונים לקראת עלייתה של ״בנות״ ב-2012, לנה דנהאם הסבירה כי הסדרה החדשה שלה ממוקמת בטווח שבין הרפתקאות הנעורים של ״אחת שיודעת״ לחיפוש הרומנטי של גיבורות ״סקס והעיר הגדולה״. לדבריה, בעוד שנעשו לא מעט סדרות על גיל ההתבגרות האמריקאי, והסדרה המשפיעה על קארי ברדשאו (שרה ג׳סיקה פארקר) וחברותיה עסקה בנשים רווקות בשנות השלושים לחייהן, היא רצתה לעסוק בחיפוש העצמי של שנות העשרים - כאשר העולם מתחיל לשאול אותך מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה.   

שש עונות מאוחר יותר, ״בנות״ תגיע ביום ראשון לסיומה בפרק העשירי של העונה האחרונה. מאז 2012 דנהאם הוכיחה שהיא יוצרת וכותבת בעלת כשרון נדיר. היא לא היססה לשבור את התבנית המלודרמטית של הסדרה לטובת פרקים שעמדו בזכות עצמם (כמו הפרק השלישי של העונה הנוכחית), לנפץ פרות קדושות בכל הקשור לדימוי הגוף הנשי ובמקביל להעמיק ולפתח את הדמויות הגבריות: אדם, ריי ואלייז׳ה. והיא גם לימדה אותנו שלפעמים הכי חשוב זה לדעת לרקוד לבד:

כפי שדנהאם עצמה הודתה שוב ושוב, ״הסדרה שלנו לא היתה יכולה להתקיים בלי 'סקס והעיר הגדולה'. הדמויות בסדרה שלי עברו לגור בניו יורק בגלל הסדרה ההיא, אבל הן שונות לחלוטין״. בריאיון ל״גלריה״ לקראת עליית העונה השלישית, היא הוסיפה כי ״המטרות שלנו שונות. הסיפור שלי הוא תמיד אישי יותר. גם אם מתקבלת אמירה בקנה מידה גדול יותר, זה לעולם לא יהיה הדבר הראשון שיעניין אותי כשאני כותבת. מטרת הסדרה היא לתאר בנאמנות חוויה של מישהי אחת, לא כל אחת, בתקופה מבלבלת מאוד בחיים שלה, תקופת ביניים שהיא כר נרחב לדרמה. והיא גם עוסקת בנושאים כמו מה זה להיות אשה ולהיות צעירה בימים האלה. לא ראיתי ביטוי דומה לזה במקום אחר בטלוויזיה".

ובכל זאת, ההשוואות בין שתי הסדרות נמשכו לאורך השנים, וקשה להתעלם מהן רגע לפני הפינאלה של ״בנות״. הנשים של ״סקס והעיר״ חיו בבועה הניו יורקית של סוף שנות התשעים, רגע לפני המשבר הכלכלי של תחילת שנות האלפיים. קארי היתה מכורה לנעלי יוקרה ובגדי מעצבים וגרה בדירה רחבת-ידיים עם חדר ארונות בגודל קן האהבים העלוב שמארני ודזי עוברים להתגורר בו אחרי חתונתם. למירנדה, קארי, סמנתה ושרלוט היו דירות במנהטן וקריירה משגשגת, בעוד שהאנה, מארני, ג׳סה ושושנה מחליפות עבודות, דירות ושותפים כמו גרביים.

בנות. זה לא יסתיים בבראנץ' מתקתק

יותר מכל דבר אחר, ״סקס והעיר״ היתה שיר הלל לחברות הנשית. לא משנה מה קרה להן - זוגיות, הורות, מחלות, עקרות - הן תמיד היו שם אחת בשביל השנייה, לוגמות עוד כוס מטרופוליטן ומרכלות על איברי המין של הגברים שהן יוצאות איתן. בפרק התשיעי בעונה הנוכחית של ״בנות״, לעומת זאת, האנה מגלה ששושנה לא הזמינה אותה למסיבת האירוסין שלה, והמתחים שהלכו והצטברו לאורך השנים מתפרצים בסצנה קלסטרופובית במיוחד. האנה, שאמורה לקבל החלטה גורלית בנוגע לקריירה שלה, מרגישה שכולם נטשו אותה - ובצדק.

״סקס והעיר הגדולה״ הסתיימה כאשר מיסטר ביג - הגבר שפחד ממחויבות ואינטימיות כמו מאש - נוסע לפריז בעקבות קארי ומציל אותה ממלתעותיו של המאהב שלה, אלכסנדר פטרובסקי (מיכאיל ברישניקוב), אמן בינלאומי שמתגלה כנרקסיסט עם התקפי חרדה ונטייה לאלימות. שנים לאחר שהפרק שודר, יוצר הסדרה דארן סטאר הודה כי הוא שנא את הסיום הסכריני והרומנטי ולמעשה צולמו שני סופים אלטרנטיביים: בסיום ששודר, ביג אומר לקארי ״את האחת״ ומחזיר אותה לניו יורק, שם הם חיים באושר ועושר (לפחות עד שמערכת היחסים ביניהם עומדת בפני מכשולים בשני ההמשכים הקולנועים); בסיום השני, פטרובסקי חוזר מפריז לניו יורק בעקבות קארי; בסיום השלישי, קארי חוזרת לניו יורק לבדה.

סביר להניח שהסיום השלישי והחתרני - זה שצולם אך לא שודר מעולם - הוא הקרוב ביותר לסיום של ״בנות״. קשה להאמין שדנהאם תסיים את הסדרה פורצת הדרך שלה עם סצנה רומנטית שבה אדם רץ ליילד את האנה, או שפול-לואי (ריז אחמד) יחזור לחייה כדי לגדל את התינוק שלהם. סיום כזה יהיה מאולץ, לא אמין ומנוגד לרוחה של הסדרה. באותה מידה, קשה לדמיין את דנהאם כותבת סצנת בראנץ׳ מתקתקה בסגנון ארוחת הפרידה של בנות ״סקס והעיר״ במסגרתה הן חגגו את חזרתה המפתיעה של קארי מעיר האורות. בפרק האחרון של ״בנות״, אחרי הריב הגדול והמדכא הגיבורות רוקדות ברחבי הדירה של שושנה. הן נמצאות באותו חלל ומקשיבות לאותה מוזיקה, אבל הן מבודדות זו מזו ונדמה שכל אחת מהן רוקדת בקצב שלה. לא מדובר בהודאה בכשלון, אלא באפשרות לעבור הלאה ולהבין שהחיים לוקחים אותנו למקומות שונים ויש חברויות שנועדו להסתיים.

לדנהאם יש נטייה להפתיע את צופיה, והנבואה ניתנה לשוטים, אבל אני מוכנה להסתכן ולהמר על שלושה סופים אפשריים: מכיוון שהעונה האחרונה מלאה בקריצות רפלקסיביות לעונות קודמות (ע״ע הסרט שאדם וג׳סה ביימו) אפשרות אחת היא שהפרק האחרון יפתח, או יסתיים, בסצנת לידה המהדהדת את לידת הבית של קרוליין, אחותו של אדם, בפינאלה של העונה הרביעית. כזכור, אחרי הלידה של קרוליין אדם אומר להאנה שהוא מתגעגע אליה. הפעם, כך נראה, אדם יישאר עם ג'סה והאנה תאלץ להתמודד עם חייה החדשים כמרצה לכתיבה ואם חד-הורית. סיום כזה יכול להחזיר את הצופים לפינאלה של העונה הראשונה, שבה האנה נמלטה מחתונת הבזק הספונטנית של ג׳סה ומצאה את עצמה לבד, על חוף הים בקוני איילנד, כשהיא אוכלת בתאווה פרוסה מעוכה של עוגת חתונה אחרי ריב עם אדם.

אפשרות אחרת היא ש״בנות״ תסתיים במונטאז׳ (באופן שמזכיר את הסיום של ״סקס והעיר״): מארני שרה עם אמא שלה (או עם עצמה, במקלחת); שושנה מתחתנת עם בחיר ליבה; ריי סוגר את בית הקפה או משוטט ברחובות ברוקלין עם החברה החדשה שלו; אדם וג׳סה נוסעים לבקר את האנה בקולג׳ שבו היא מלמדת; אלייז׳ה מתכונן להופעת הבכורה שלו בברודוויי. הבעיה עם התרחיש הזה היא שדנהאם הוכיחה לצופיה שהיא לא מאמינה בסופים מושלמים ומהודקים מדי, כאלו שנועדו לחבק את הצופים ולהבטיח להם שבסוף הכל יהיה בסדר.  

ויש גם אפשרות שלישית, ובמידה מסוימת היא ההגיונית ביותר בעיני: הסוף של ״בנות״ יתכתב לא רק עם פרקים קודמים של הסדרה, אלא עם הסיום של ״רהיטים זעירים״, סרט הביכורים של דנהאם שבו היא כיכבה לצד אימה, האמנית לורי סימונס, ואחותה, גרייס דנהאם (זהירות, ספויילרים). ב״רהיטים זעירים״, לאחר סצנת סקס איומה במיוחד עם בחור שממהר לחזור לחברה שלו, אאורה (בגילומה של דנהאם) חוזרת הביתה ומנסה לספר על הטראומה לאמה (בגילומה של סימונס). למרות הניכור והריבים הבלתי פוסקים בין השתיים, אאורה מבקשת מאימה לישון לצידה, לזכר ימים עברו. בתחילה נראה שהאם מסכימה, אבל בהמשך היא מבקשת מבתה להוציא את השעון המעורר מהחדר ובכך היא מגרשת אותה למעשה מהמיטה.

עברו שבע שנים מאז שסרט הביכורים של דנהאם עלה לאקרנים וסימן אותה כהבטחה. לצד קווי דמיון רבים, האנה ואאורה הן שתי דמויות שונות. ובכל זאת, הקשר בין האנה לאימה, לורין (בקי אן בייקר), ידע עליות ומורדות והגיע לנקודת השפל של כל הזמנים בפרק החמישי בעונה הנוכחית. במקום לתמוך בבתה ההריונית, לורין צורכת חומרים משני-תודעה והופכת לקריקטורה מרירה, אובדנית וכנה עד כאב. הסיום של ״בנות״ יכול לתקן את הרושם הזה ולייצר מפגש מורכב ומורכך יותר בין האם לבתה, שעומדת לההפך לאם בעצמה. יהיה צדק פואטי אם סדרה שעסקה בצעירות אבודות, נרקסיסטיות ומרוכזות בעצמן תסתיים בפרק העוסק בהורות ומשמעותה: מהי המשמעות של אמהות ושל אהבה שאינה תלויה בדבר? כיצד ניתן להפוך מ״בת של״ - צעירה התלויה כלכלית ורגשית בהוריה - לאם המוכנה לשים את צרכיו של אדם אחר מעל לצרכיה (תכונה שהגיבורות ״בנות״ לא בורכו בה)?

בסופו של דבר, גם אם אחרי שש עונות האנה תישאר לכאורה לבד - ללא מארני, שושנה וג׳סה, ובעיקר ללא אדם - דנהאם השכילה לייצר עבור הגיבורה שלה תרחיש אופטימי בדרכו: היא תהפוך לאם ולמורה, אישה צעירה ומוכשרת המוקפת בסטודנטים ומגדלת את בנה הבכור. זה אולי פחות רומנטי וסכריני מסצנה שבה האקס המיתולוגי מגיע לחלץ אותך ממערכת יחסים כושלת, אבל זה יהיה סיום נאמן יותר לחיים של דור המילניום המושמץ שלא בצדק, שיש בו יותר אמהות חד-הוריות ונשים לא נשואות מכל דור שקדם לו. כפי שג׳סה ומארני למדו על בשרן, חתונה היא לא פתרון קסם לכל בעיותיהן, ולפעמים ה״הפי אנד״ הוא ללמוד לרקוד לבד (או עם אמא).     

בונוס למתקדמים - ג'מימה קירק (ג'סה) מדברת על אמהות, קבלה עצמית והחיים עצמם: 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות