בלוגים

הסדנה להיסטוריה חברתית / הבלוג של הסדנה להיסטוריה חברתית

איראן שלפני המהפכה - חגיגות, מרגלים ושיוך אתני

מסמכים שנחשפו באחרונה מלמדים כיצד במקביל לחגיגות הראוותניות של ״2,500 שנה למלכות איראן״ ב-1971, פעל שלטון השאה לפקח אחר אזרחי המדינה ולמפות את ההתנגדות לו לפי שיוך דתי ואתני

תגובות

מנחם מרחבי

ב-19 בינואר התמוטט בניין "פלסיקו" בטהראן, אחד מסימני ההיכר של התקופה הפהלווית. הבניין נבנה ב-1962, שנה לפני הכרזתו של מחמד רזא שאה על "המהפכה הלבנה" וחמש שנים לפני הכתרתו הגרנדיוזית למלך איראן. התמוטטות "פלסיקו" עוררה הדים רחוקים מאותם ימים, והיא מספקת הזדמנות לחזור אל רוח התקופה שייצג. היסטוריונים, כמו גם גולים איראנים, איש איש ומניעיו, העוסקים בשחזור שני העשורים שקדמו לפרוץ המהפכה האסלאמית, נדרשים לשאלה הערכית האם התקופה היתה "טובה" או "רעה".

פלסיקו
לא ידוע
להמשך הפוסט

כיצד יישב אינטלקטואל איראני את סלידתו מהמערב עם הערצתו לישראל?

ישראל הצעירה והסוציאליסטית היתה 'אור לגויים' גם באיראן שלפני המהפכה; ביקורו של ג'לאל אל-י אחמד בארץ חושף חיבורים אזוריים שנראים היום בלתי מתקבלים על הדעת

4תגובות

שמואל טרופ

בשנות השישים, היה ג'לאל אל-י אחמד הסופר והאינטלקטואל המפורסם באיראן. אל-י אחמד זכה להערצה בזכות המבט העצמאי והחודר שניכר כבר בסיפוריו הראשונים בשנות הארבעים והחמישים. אבל היה זה עם צאת ספרו ״ע'רבזדגי״ -- שניתן לתרגם כ"מחלת המערב" או "מערבת" -- שיצא לאור בשנת 1962, שאל-י אחמד הגיע לשיא פרסומו והשפעתו. הספר תקף בחריפות את שלטון השאה מוחמד רזא פהלווי, שליט איראן בין השנים 1979-1941 ובעל בריתה של ארצות הברית (וגם של ישראל) במלחמה הקרה, וכן את התרבות המתמערבת של איראן באותן שנים.
״ע'רבזדגי״ הוא טקסט אנטי-קולוניאלי מובהק שמבוסס על הפרדה חדה בין "מערב" שבע, שולט, ועשיר, ו"מזרח" רעב, עני, וחולה. אל-י אחמד קורא בו לאיראנים, וכמו כן ל״מזרחיים״ אחרים, להפסיק לחקות את המערב ולחזור לשורשיהם התרבותיים והדתיים. עבור דור שלם של איראנים צעירים, אלו שכמה שנים לאחר מכן הובילו את מהפכת 1979, ״ע'רבזדגי״ היה אבן דרך פוליטית ותודעתית.

al e-ahmad
להמשך הפוסט

הו מלט, אנחנו משתוקקים אליך: הכלכלה הרגשית של הבנייה

הרס בתי ערבים ובנייה ליהודים אינם רק אתנן פוליטי למתנחלים. יש להבינם גם על רקע המטענים ההיסטוריים שנמהלו לתוך חומרים אפרוריים לכאורה כמלט ובטון

29תגובות

נמרוד בן זאב

בשנים האחרונות המשוואה הפוליטית המציבה בנייה יהודית אל מול בנייה פלסטינית בליבו של הסכסוך היהודי-ערבי בארץ, הולכת ומסתעפת. במיוחד במהלך שתי כהונותיו האחרונות, ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מסתפק בהצבת מפעלי בניין בשטחים כ״תגובה ציונית הולמת״ מחד והריסת בתים כגורם הרתעתי מאידך (על אף ממצאים רבים השוללים זאת), אל מול אלימות פלסטינית. במקום זאת, נתניהו מרחיב את המשוואה, כביכול על סמך עקרון ניטרלי של ״אכיפה שוויונית״ (המתעלם מאי השוויון המהותי בין יהודים לערבים בכל הנוגע לזכות ולאפשרות לבנות באופן חוקי שממשלתו דווקא הכירה בו בהזדמנויות שונות). הריסת בתיהם של פלסטינים אזרחי ישראל (למשל, בקלנסווה ובטרגדיה באום אל-חיראן בחודש שעבר) משווקת לציבור היהודי כמעין פיצוי פוליטי שהוא בעיקרו רגשי בעבור פינויים והריסת בנייה יהודית בלתי חוקית בגדה המערבית, שהממשלה נאלצת לבצע כנגד רצונה.

אום אל חיראן אחרי הרס הבתים
אילן אסייג
להמשך הפוסט

הסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו" לא הולכת רחוק מספיק

למרות הצלחות לא מבוטלות והצהרת יוצריה כי מטרתה לחשוף את הציבור הרחב להיסטוריה של הארץ מפי מיטב החוקרים, פרק 11 בסדרה משמר כמה פרדיגמות בעייתיות ונכנע לא פעם לדחף להציג את האקזוטי והזוהר

44תגובות

קטיה ציטרין-סלברמן

פרק 11 של סדרת התעודה בת 15 הפרקים "והארץ הייתה תוהו ובוהו", מוקדש לתקופה האסלאמית הקדומה, מלידת האסלאם בתחילת המאה ה-7 ועד לבוא הצלבנים ב-1099. הסדרה שמה לה למטרה לספר לציבור הרחב את תולדות ארץ ישראל, מהתקופה הפרה-היסטורית ועד לסוף התקופה העות'מאנית, בדגש על ההיבט הארכיאולוגי.

איור 1
ד"ר רעיה שני
להמשך הפוסט

מה עושים עם מתנגדי החיסונים? מעוררים אמון

בדומה לשיח הרווח בקרב מתנגדי החיסונים, ההיסטוריה של ראשית הרפואה המדעית המודרנית במזרח התיכון רצופה מפגשים רוויי חוסר אמון בין ציבורים שונים לבין רופאים וממסד רפואי שנתפסו כמשרתי אינטרסים זרים

116תגובות

ליאת קוזמא

בעקבות מאמרו של ארז גרטי על המדע הרשלני מאחורי ההתנגדות לחיסונים, הציעה הפעילה הפמיניסטית לילך בן דויד לקחת ברצינות את ההתנגדות לחיסונים. ליתר דיוק, היא ביקשה לנסות להבין מדוע, למרות שחיסונים הצליחו למגר את כמה מהמחלות האיומות שפקדו את האנושות לאורך ההיסטוריה, עדיין יש אנשים שמסרבים לחסן את ילדיהם, תופעה שמחזירה מחלות כמו שעלת, שכמעט נעלמה מהעולם. במרכז ההסבר שלה היא מציבה את חוסר האמון בממסד הרפואי – שלאורך ההיסטוריה (ולפיכך בזיכרון הקולקטיבי) וגם לאורך חיינו, נתן לנו די והותר סיבות שלא לבטוח בו. לכן, היא אומרת, הבנה ופיצוח של מנגנון ההתנגדות הזה יעזור לנו לקדם את "רווחה גופנית, נפשית וחברתית שלמה" – הגדרת ארגון הבריאות העולמי לעצם המושג "בריאות".

חיסון של תינוק בן שנה
ניר כפרי
להמשך הפוסט

מה הקשר בין 14 הנקודות של וילסון, מצרים, והטוויטר של טראמפ?

לא רק תכני הנאום ההיסטורי אלא גם צורתו הטלגרפית התקבלו בהתלהבות בעולם הקולוניאלי, שם הובן הטלגרף כערוץ לדמוקרטיה השתתפותית ישירה; אולם המציאות טפחה על פני חסידי המדיום הזה תוך זמן קצר

11תגובות

און ברק

החודש אנו מציינים 99 שנים לנאום "14 הנקודות של ווילסון". במקרה, יום השנה לנאום ההיסטורי, שנחשב לטקסט שסייע לסיים את מלחמת העולם הראשונה ולנסח את חזון הקמת חבר הלאומים, חל הפעם בסמוך להשבעתו לנשיאות של דונלד טראמפ, אדם שהפגין בוז למסגרות בינלאומיות ובעיקר לאו"ם. רק לאחרונה, אחרי גינוייה של ישראל במועצת הביטחון בגין הבנייה בהתנחלויות, השתמש טראמפ באמצעי התקשורת החביב עליו – הטוויטר – כדי להגדיר את האו"ם כ"קבוצה של אנשים שנפגשים, מדברים ועושים חיים. כל כך עצוב". בציוץ נוסף קרא הנשיא המיועד לישראל "להחזיק מעמד" והבטיח שאחרי השבעתו ב-20 בינואר הכל יהיה אחרת.

מימין- הנשיא ויליאם טאפט והנשיא הנבחר  וודרו וילסון
HANDOUT/רויטרס
להמשך הפוסט

כך נולדה ההגדרה ״ערביי ישראל״

עם ביטול הממשל הצבאי ולאחר מלחמת ששת הימים, החלה המדינה בתהליכים מקבילים במערכת החינוך שנועדו לייצר זהות יהודית-ישראלית משותפת לאשכנזים ולמזרחים, ולשמר את הייחוד והבידוד של הפלסטינים אזרחי ישראל

27תגובות

גל לוי

בהיסטוריה המודרנית של ארצות הברית קשה להפריז במקומו של פסק הדין בראון נגד רשות החינוך (1954) כנקודת ציון בסיומו של משטר ההפרדה בין שחורים ללבנים שהיה נהוג במדינות הדרום. לכאורה, מועד ביטולו הרשמי של הממשל הצבאי ב-1966 היה צריך לזכות למעמד דומה. אולם, ציון היובל למועד זה נדמה שנותר עניין להיסטוריונים בלבד, כשרבים בחברה כלל לא מודעים לעצם קיומו של הממשל ששלט למעלה מעשור וחצי על חייהם של האזרחים הפלסטינים. זאת ועוד, בעוד שהממשל הזה נקשר בממשל הצבאי שהוקם בשטחים הכבושים, מעטים, אם בכלל, עמדו על משמעותו בהקשר הפנים-חברתי. בדברים הבאים אבקש לעמוד על הקשר בין ביטול הממשל הצבאי (1966) לכיבוש השטחים (1967), ולתכנית האינטגרציה בחינוך (1968), ולהאיר בכך את התהליכים החברתיים-פוליטיים שעיצבו את מעמדם של האזרחים הפלסטינים בצומת שבין המדינה, הפלסטינים בשטחים, והישראלים-היהודים.

בראון
תומאס ג׳. או׳האלורן, וויקיפדיה
להמשך הפוסט

מבית הקפה תצא המהפכה!

דו"חות מודיעין מצריים ובריטיים מבתי הקפה של קהיר בראשית המאה ה-20 חושפים את ההיררכיה הפנימית של אתרי בילוי אלו ואת התפקיד החשוב שמילאו בפעילות המהפכנית של התקופה

6תגובות

אלון תם

בתי קפה היו ועודם מוסד מרכזי בחיי החברה, התרבות, ואף הפוליטיקה, במצרים, וסביב הים התיכון בכלל. שורשיו של מוסד זה במצרים נטועים עוד במאה השש עשרה, אך הוא עבר תהפוכות באופיו, בחשיבותו ובתפקידו, בסוף המאה התשע עשרה ותחילת העשרים. בשנים אלו חדרו כוחות אירופים לפוליטיקה ולכלכלה של מצרים, בעוד אליטות מצריות אימצו רעיונות ומנהגים חברתיים ותרבותיים מאירופה. ברובד הפוליטי, מ-1882, העמיקו הבריטים את אחיזתם במצרים בהדרגה, בעוד מוסדות המדינה המצרית המשיכו להתקיים במקביל ולשלוט בה במידה משתנה, ותוך רפורמה עמוקה.     

בית קפה בקהיר
Richard I'Anson / Getty Images /
להמשך הפוסט

ציונות ומשפט בינלאומי

קורותיו המוקדמות של שבתאי רוזן (2010-1917), היועץ המשפטי הראשון של משרד החוץ, ממחישות את יחסה הדו-ערכי של הציונות למוסדות בינלאומיים ולנורמות בינלאומיות

6תגובות

רותם גלעדי

האם יחסה של מדינת ישראל למוסדות בינלאומיים ולנורמות בינלאומיות הוא תולדה של הסכסוך הישראלי-ערבי ושל הנסיבות הגיאופוליטיות בהן היא מצויה? ניתן להצביע על החלטת מועצת הביטחון של האו"ם בנושא ההתנחלויות שנתקבלה השבוע, והתגובה הישראלית לה שכללה, בין היתר, הנחיה שניתנה למשרד החוץ להעריך מחדש את קשרי ישראל עם הארגון, כהמחשה של טענה זו. עם זאת, שורשיו של יחס ישראלי מסויג כלפי המשפט הבינלאומי קודמים להקמת המדינה. ברשימה זו אראה כי דווקא הפרויקט היהודי הלאומי בארץ ישראל הניב לעתים, עוד לפני הכרזת המדינה, גם יחס מנוכר כלפי המשפט הבינלאומי. היסטוריונים של המשפט הבינלאומי נוטים לראות במשפטנים יהודים שעסקו במשפט הבינלאומי (למשל, הנס קלזן או הרש צבי לאוטרפכט) סוכנים של קוסמופוליטיות מודרנית. הם ורבים אחרים נתפסים כמייצגים מובהקים של תודעה מקצועית שביקשה לקדם, דרך המשפט הבינלאומי, רעיונות וערכים אוניברסליים. ברשימה זו אעמוד על מגמה הפוכה, פרטיקולרית, אותה הפגינו משפטנים יהודים שהשקיפו על המשפט הבינלאומי דרך עדשותיה של האידאולוגיה הציונית.

שבתאי רוזן קורא את מסקנות חקירת משט עזה
עטא עוויסאת
להמשך הפוסט

איך ננצח את השריפה הגדולה הבאה? באמצעות טכנולוגיה בת אלפי שנים

גל השרפות האחרון שופך אור על חשיבות הבנייה החקלאית העתיקה. מאמר שני על ההיסטוריה של שרפות

41תגובות

רפי לואיס

הטרסה החקלאית הינה ממאפייניו הבולטים של הנוף ההררי בארצנו. החקלאות ההררית המדורגת נפרסת הן על מרחב גיאוגרפי עצום, והן על תקופת זמן ארוכה, הנמשכת באזורינו קרוב לחמשת אלפים השנים האחרונות. הטרסות אפשרו לבני האדם ליישב אזורים דלילים בקרקע פורייה והגדילו את השטח המאפשר חקלאות. המדרגות החקלאיות אפשרו לצבור קרקע באזורים מדרוניים, הגבירו את כושר אגירת המים, אפשרו השקיה של שטח גדול יותר ומנעו סחף של קרקע. נוסף על כך, הטרסות יצרו מיקרו-אקלים שהגביר את הלחות ואת כמות החומרים האורגניים בקרקע, וגם הגדילו את שטח הפנים החשוף לשמש שמנע היווצרות כפור. לאחרונה התלהט הדיון במחקר הארכיאולוגי העוסק בשאלת תיארוכן של טרסות חקלאיות. עיקר המחלוקת נסוב סביב השאלה האם ניתן לתארך טרסות באמצעות כלים מדעיים בלבד או באמצעות מחקר מרחבי רב תחומי הכולל מגוון של שיטות ואמצעי תיארוך.

שריפה ביערות הכרמל
חגי פריד
להמשך הפוסט