בלוגים

הסדנה להיסטוריה חברתית / הבלוג של הסדנה להיסטוריה חברתית

הפרוטוקולים מ-1967 חושפים: אשכול הוביל את ישראל ביודעין להתנגשות עם סוריה

בסמוך לציון 50 שנה למלחמת 1967, נחשפו פרוטוקולי הממשלה מהחודשים שקדמו לה. קריאתם חושפת תמונה שונה בתכלית של ההסלמה שהובילה למלחמה. מאמר חמישי, כולל קישורים למקורות שנחשפו, בסדרה על מלחמת 1967

116תגובות

דניאל דה מלאך

גם בשנת היובל למלחמת ששת הימים מאוחד הציבור הישראלי באמונתו כי ישראל נגררה למלחמה בניגוד לרצונה. בזיכרון הקולקטיבי שלנו ההידרדרות למלחמה החלה ב-15 במאי 1967, יום העצמאות, כאשר מצרים הזרימה במפתיע כוחות צבא לחצי האי סיני ובעקבות זאת סגרה את מיצרי טיראן. נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאסר, נחשב לכן בעינינו האחראי הראשי למלחמה, אותה כביכול ניסו ראשי המדינה, לשווא, למנוע. חוקרי התקופה יודעים כמובן מזמן כי לא ניתן לנתק את המהלכים שקדמו למלחמה מההתפתחות הכוללת של הסכסוך הישראלי-ערבי החל מהקמת המדינה לפחות. בהקשר הקרוב יותר בזמן הם תיארו את הפעולה של נאצר כתגובה לחודשים של הסלמה בגבול סוריה. רבים, (בהם גם אני) הראו כי לישראל היה חלק מרכזי בהסלמה זו, באמצעות ראשי הצבא ואנשי אחדות העבודה שתמכו בהם (ראו, כאן). עם זאת, עד היום, גם הם לא הטילו ספק בהנחה שהנהגת המדינה בראשות לוי אשכול, איש מפא"י, חתרה למנוע מלחמה.

פרטי-כל
אתר ארכיון המדינה
להמשך הפוסט

האם מלחמת ששת הימים היתה הכרחית?

ישראל לא היתה תחת איום צבאי ערב מלחמת ששת הימים. היא הובלה למלחמה על ידי קואליציה של קיבוצניקים וגנרלים. מאמר רביעי בסדרה על מלחמת 1967

77תגובות

גיא לרון

הרבה אנשים בשמאל הישראלי חושבים שהקשרים החזקים בין צה"ל לציבור המתנחלים בגדה המערבית הם תופעה ייחודית שבאה לעולם רק לאחר 1967. מההנחה הזאת משתמע שהחברה הישראלית שלפני מלחמת ששת הימים היתה פחות מילטריסטית וניצית. אלא שההנחה הזאת איננה נכונה. גם אז היתה ברית בלתי רשמית בין הצבא לתנועת ההתיישבות שנהנתה מהשפעה ומחלוקת תקציבים שהיתה ללא כל פרופורציה לחלקם באוכלוסיה. הכוונה כאן היא לתנועת הקיבוצים, אשר הברית בינה לבין הצבא מילאה תפקיד מפתח בתהליך שהוביל את מדינת ישראל למלחמה.   

אלון
שמעון רפפורט/ארכיון צה"ל
להמשך הפוסט

החזיתות הבלתי צפויות של מלחמת ששת הימים: חיסול קהילת יהודי לוב

מלחמת ששת הימים חשפה את קהילת יהודי לוב לפרעות אלימות שפרצו במפתיע. תוך זמן קצר נאלצו יהודי לוב לעזוב את המדינה, את ביתם ואת כל רכושם. מאמר שלישי בסדרה על מלחמת 1967

5תגובות

אייל דוד

"היהודים כיום לא יכולים להישאר בלוב, אך גם הם לא יכולים לעזוב אותה. לעזוב? איך ולאן? איך אפשר לעזוב את כל העושר שהוא פרי-עמלם של דורות רבים, את הבתים, האדמות, התכשיטים... אפילו אם ערכם של נכסי הנדל"ן ירד והקונים היחידים הם המוסלמים הלובים שרק חיכו להשיג את הנכסים האלה במחיר טוב. היהודים לא יכולים למכור אותם מכיוון שאין להם אפשרות להעביר את הכסף (מחוץ למדינה). הם ייאלצו עדיין להישאר בלוב, מכורח הנסיבות וכן מעצם העובדה שקשה מאוד להשיג ויזת יציאה מהמדינה לכל בני המשפחה באותו זמן. והאם זה קל לחיות בעינוי המתמשך הזה, באווירה של עוינות וחוסר צדק, באי-הודאות לגבי המחר ובמחשבה המטרידה שכל רגע יכול להתרחש פוגרום? היהודים לא שכחו את הטבח, הביזה והשריפות של 1945 ו-1948 ואת ההתנהגות הנוראית שהערבים מסוגלים להפגין נגד מיעוט קטן ולא חמוש" - דיווח חשאי שנשלח למשרד החוץ הישראלי, אוגוסט 1961 (ארכיון המדינה).

ברנס
באדיבות לאורה ברנס
להמשך הפוסט

איך הפכה הרמה הסורית לרמת הגולן?

כיצד הפך הגולן לחלק מישראל הריבונית? פרספקטיבה היסטורית שופכת אור צפוני על המדיניות ב"שטחים הכבושים". מאמר שני בסדרה על מלחמת 1967

72תגובות

מוריאל רם

הדיון הציבורי והאקדמי על תוצאות מלחמת 1967 עוסק לרוב בעתידה של מזרח ירושלים, סיפוחה האפשרי של הגדה המערבית וגורלה של רצועת עזה. כמו כן נסוב הוויכוח סביב השאלה אם כיבושם של שטחים אלו מהווה נקודת "שבר" או קו המשך טבעי בהיסטוריה הישראלית ומה מידת יכולתו של המונח "כיבוש" לתאר את מכלול האופנים בהם שליטתה של ישראל באה לידי ביטוי במרחב בין הירדן לים.

גולן
מוריאל רם
להמשך הפוסט

סיפורים מראשית הכיבוש הישראלי

תיירות יהודיות במיני ורוכלים בשוק הפלסטיני, פליט יהודי מחברון ופליט ערבי מיפו, ושר ההסברה ששיווק שלטון צבאי לפלסטינים. המפגשים, החיכוכים והדילמות בגבולות החדשים לאחר מלחמת ששת הימים. מאמר מיוחד, ראשון בסדרה על מלחמת 1967

2תגובות

עמרי שפר רביב

"יצאנו לחפש אתונות ומצאנו מלוכה," הכריז ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, בדברי הפתיחה שלו לישיבת הממשלה בתאריך 11 ביוני 1967. אשכול המשיך: "היתה פעם נימת דיבור כזו, שלאחר מלחמת הקוממיות נשארו דברים שהם בבחינת בכייה לדורות. מאז לא עברו דורות...וכל זה תוקן. כל הפגימות תוקנו." בדברים אלו התייחס אשכול לביקורת של חוגים מימינה של מפא"י ומשמאלה על החלטתו של דוד בן גוריון להימנע מכיבוש הגדה המערבית במהלך מלחמת העצמאות. אשכול ניסה להוכיח, כך נראה, שהוא הגשים את מה שאחרים רק ייחלו לו. לאחר שסיים את דבריו, ביקש אשכול להעביר את רשות הדיבור לרמטכ"ל, יצחק רבין, שיסקור את מהלכי המלחמה, אך רגע לפני שהספיק לעשות זאת קרא השר זרח ורהפטיג (מן המפד"ל): "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

דבר 1
דבר
להמשך הפוסט