טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה הקשר בין 14 הנקודות של וילסון, מצרים, והטוויטר של טראמפ?

לא רק תכני הנאום ההיסטורי אלא גם צורתו הטלגרפית התקבלו בהתלהבות בעולם הקולוניאלי, שם הובן הטלגרף כערוץ לדמוקרטיה השתתפותית ישירה; אולם המציאות טפחה על פני חסידי המדיום הזה תוך זמן קצר

תגובות
מימין- הנשיא ויליאם טאפט והנשיא הנבחר  וודרו וילסון
HANDOUT/רויטרס

און ברק

החודש אנו מציינים 99 שנים לנאום "14 הנקודות של ווילסון". במקרה, יום השנה לנאום ההיסטורי, שנחשב לטקסט שסייע לסיים את מלחמת העולם הראשונה ולנסח את חזון הקמת חבר הלאומים, חל הפעם בסמוך להשבעתו לנשיאות של דונלד טראמפ, אדם שהפגין בוז למסגרות בינלאומיות ובעיקר לאו"ם. רק לאחרונה, אחרי גינוייה של ישראל במועצת הביטחון בגין הבנייה בהתנחלויות, השתמש טראמפ באמצעי התקשורת החביב עליו – הטוויטר – כדי להגדיר את האו"ם כ"קבוצה של אנשים שנפגשים, מדברים ועושים חיים. כל כך עצוב". בציוץ נוסף קרא הנשיא המיועד לישראל "להחזיק מעמד" והבטיח שאחרי השבעתו ב-20 בינואר הכל יהיה אחרת.

דונלד טראמפ
בלומברג

אולם אם בעמדתם כלפי הזירה הבינלאומית ובמובנים רבים אחרים טראמפ הוולגארי הוא היפוכו הגמור של ווילסון, איש הספר הדמוקרטי, הרי שאיש העסקים המצייץ קשור לנאום הווילסוני בצורה שלא זכתה לתשומת לב עד כה.

רוב המחקר שעסק בנאום המפורסם של הנשיא הדמוקרטי וודרו ווילסון התמקד בתכניו, ובעיקר באידאלים כמו הזכות להגדרה עצמית. אולם הנאום היה חדשני גם בצורתו, ובתחילת המאה העשרים עובדה זו לא חמקה מעיניהם של מאזינים וקוראים בארה"ב כמו גם בקרב נמעני הנאום, בעיקר באזורנו. לצד חידושים רטוריים כהחייאת נאום 'מצב האומה', ווילסון היה למעשה הנשיא האמריקני הראשון ש"דיבר בנקודות": למשל, שבועות ספורים אחרי נאום 14 הנקודות הוא נשא נאום חשוב נוסף, "נאום ארבע הנקודות" שגם בו שטח את חזונו עבור הקולוניות בתמציתיות טלגרפית. למרות שבבית הואשם ווילסון לעתים ב"קצרנות" בשל נאומים אלו, לנשיא היה חזון תקשורתי ברור שתוכנן בעזרתו של יועץ התקשורת שלו, וולטר ליפמן, לימים עיתונאי מהולל ומי שסייע לנסח גם את נאום 14 הנקודות.

הנשיא וילסון בדרך לועידת השלום בפריז
אי־פי

וילסון וליפמן ביקשו ליצור צורת ביטוי חדשה המתאימה לעידן הטלגרף, וכתבו נאומים קצרים וקולעים שחולקו לנקודות שניתן יהיה לשדר ישירות לנמענים בקולוניות מעל לראשי האימפריות האירופאיות ששלטו בהן. כך, נאום 14 הנקודות שודר לאירופה ולמזה"ת באמצעות הטלגרף האלחוטי מתחנת השידור של מארקוני בניו ברונסוויק, על מנת לעקוף את השליטה הבריטית בכבלי התקשורת התת-ימיים.

נאום 14 הנקודות עורר התרגשות רבה במקומות שונים כהודו, קוריאה, סין ובעיקר במצרים – ללא ספק בשל תכניו אך לא פחות מכך, גם בשל צורתו. בשעה שהשלטונות הבריטיים מנעו ממשלחת שביקשה לייצג את מצרים בשיחות השלום בפאריס לצאת את גבולות המדינה ודחתה את חבריה בלך ושוב, אפילו תוך ציטוט פסוקי קוראן כמו "האל הוא עם הסבלניים", מצרים רבים הלכו שבי אחר הדיבור התכליתי האמריקני הטלגרפי. במקום ההטפה הבריטית בזכות תהליכים הדרגתיים רבי שלבים, הבשלה אטית, ותנועה סבלנית במסדרון הארוך המוביל אל עבר עצמאות פוליטית, נראה היה שווילסון סוף סוף מדבר לעניין, וחותר לפתרון כאן ועכשיו.

זע'לול כותב לווילסון

מצרים רבים מיהרו בעצמם לעשות שימוש בטלגרף - טכנולוגיה שהיתה זמינה למעלה מחצי מאה קודם לכן, אולם כעת הפכה לכלי תקשורת של דמוקרטיה השתתפותית ישירה, כדי לנסות לקחת חלק בזירה הבינלאומית החדשה ולהשתתף בעיצוב גורלם. מאות ואולי אלפי טלגרמות נשלחו על ידי סטודנטים, בעלי מקצועות חופשיים ונציגי ציבור מצריים לנמענים שונים באירופה וארה"ב, רבות מהן לנשיא ווילסון עצמו. אולם לאכזבתם הרבה, עד מהרה גילו חברי ה"וופד" – אותה משלחת מצרית שבלחץ ציבורי הורשתה לבסוף לצאת לאירופה – שווילסון הוא אולי חדשן צורני אולם שמרן בתחומים אחרים, ושהוא מעולם לא התכוון לתמוך בזכות ההגדרה העצמית של אנשים מחוץ לאירופה. הנשיא האמריקני לא ענה לטלגרמות המצריות, גם לא לאלו שנשלחו אליו על ידי מנהיגי הוופד. הוא אף נעתר לבקשת אלנבי לצרף את קולה של ארה"ב לתמיכה במתן תוקף רשמי לשליטה הבריטית במצרים (שלפני המלחמה היתה באופן רשמי מחוז עת'מאני). ההנהגה המצרית קיבלה את ההכרה האמריקנית בפרוטקטורט הבריטי כ"מכת ברק"  - הגדרה שהתייחסה למסר וגם למדיום (הם התבשרו על כך טלגרפית). כפי שהתברר, לחץ פוליטי אפקטיבי ניתן היה לייצר רק במהפכה, שאכן התפרצה ב-1919 במצרים והביאה לבסוף למתן עצמאות חלקית שלוש שנים אחר כך.

כמו ווילסון, גם מי שמיועד להתמנות בקרוב לתפקיד הנשיא ה-45 של ארה"ב משתמש בחשבון הטוויטר שלו כדי לעקוף את התקשורת הממוסדת שאינה נוטה לו חסד. הסגנון שמאפיין את איש העסקים, שנודע בבוז שלו לתקינות הפוליטית ובחיבתו ל"דיבור של חדרי הלבשה" מהלך קסם על נמענים רבים בארה"ב ובעולם. חלק מחסידיו רואים בטראמפ כמי שיפרוץ חסמים שיצרו מוסדות אינטרסנטיים ומסואבים – כלכליים, פוליטיים ותרבותיים –  וישחרר את ארה"ב ומקומות אחרים מהכבלים המגבילים אותם ומפריעים להם להגיע לגדולה. על רקע הכשל הגורף והמהדהד של מערכות החדשות והעיתונים הליברליים הגדולים לחזות את ניצחונו של טראמפ, וגם על רקע גל החדשות המזויפות שסייע לניצחון זה, נמצאת התקשורת הממוסדת בנקודת שפל ובמשבר אמון.

דונלד טראמפ
Evan Vucci/אי־פי

נראה שטראמפ, המתעקש להמשיך ולהשתמש בטוויטר גם אחרי השבעתו, מבין זאת היטב ומבקש להאיץ את התהליך על ידי גיבוב של התבטאויות שלא ניתן יהיה להתעלם מהן, אך גם לא לקחתן לגמרי ברצינות. עוד לפני ה-20 בינואר הוא עסוק עד צוואר בעקיפת הפרוטוקולים המקובלים לקשר עם הציבור כדרך לעסוק בפוליטיקה ישירה ברמה הלאומית והבינלאומית (כפי שכבר העידו ההתנגשויות שלו עם סין על דיפלומטיית הטוויטר). אולם אם ניתן ללמוד משהו מתקדים 14 הנקודות, הרי ששבירת הפרוטוקול והפניית העורף לתקינות הפוליטית אינן מבטיחות פוליטיקה מסוג חדש או חזון אמתי. בטלגרף של ווילסון כמו בטוויטר של טראמפ עוברים מסרים בכיוון אחד בלבד, במתווה של מונולוג ולא דיאלוג. לעתים, המסר אינו זהה למדיום. לבסוף, אין ספק שהעיתונות המקצועית הממסדית החבוטה בארה"ב, כמו זו המקומית שלנו, רחוקה מלהיות כלב שמירה אפקטיבי וחסר פניות של הדמוקרטיה. אולם נוכח ציוצי הטוויטר ושאר המניפולציות המתיימרות לכונן קשר ישיר עם הציבור, נראה שעדיף בינתיים לישון עם הכלב הזה, למרות פרעושיו.

* עקבו אחרינו בפייסבוק כאן וקבלו עדכונים על עליית מאמרים חדשים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות