טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחקרתם בחשד לתמיכה ב-BDS? זה לא חוקי, וגם המפכ"ל יודע את זה

המאבק הממשלתי נגד תנועת החרם על ישראל גורם למשטרה להגדיל ראש באופן מסוכן. התוצאה: ישראלי עוכב ונחקר בחשד לתמיכה ב-BDS למרות ש"חוק החרם" הוא בכלל עוולה אזרחית שלמשטרה אין סמכות לחקור אנשים בגינה. רוח המפקד כמדרון חלקלק

תגובות
שוטרים חניגים של בית הספר לשוטרים מצדיעים בטקס הפתיחה
אמיל סלמן

לאחרונה דווח בהארץ כי "המשטרה עיכבה פעיל שמאל בחשד להסתה כי "היה מידע שהוא מחזיק בחומרי BDS" (יותם ברגר, 14.3.17). מדובר היה בפרופסור ג'ף הלפר העומד בראש הועד הישראלי נגד הריסת בתים, שעוכב מיד לאחר סיור שערך עם קבוצת תיירים בשטחE1  בגדה המערבית. עילת העיכוב היתה חשד שהחזיק בידיו חומר הקשור ל-BDS , הלא היא תנועת החרם הבינלאומי על ישראל. בבירור שערכה המשטרה התגלה שהפרופסור לא החזיק חומר הקשור ל-BDS  והוא שוחרר לדרכו, אך לא ניתן לפטור את התנהגות המשטרה בקלות כזאת. אולם טרם שאומר מילה או שתיים על התנהלותה של המשטרה אבהיר את עמדתי האישית בנושא: אני מתנגדת לחרם על ישראל, ודאי לתנועת ה- BDS. אך לדעה זו אין כל קשר לשאלה האם למשטרה היתה סמכות לעכב את ג'ף הלפר לחקירה.

משטרת ישראל רשאית לחקור רק מעשים המוגדרים כעבירה פלילית. אין לה סמכות לחקור כל התנהגות שאינה נושאת חן בעיניה. לכן, חקירה בהקשר לחשד להסתה ולקריאה לחרם על ישראל מצד אזרח ישראלי שנמצא בישראל, כמו במקרה הלפר, אינה מותרת למשטרה שהרי אין עבירה פלילית כזאת בחוק העונשין. אכן, איסור קריאה לחרם -על ישראל או על "איו"ש"- קיים ב"חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, תשע"א-2011" (הלא הוא חוק החרם) אך זוהי עוולה אזרחית בלבד שניתן לתבוע פיצוי בגינה. אין מדובר בעבירה פלילית לכן אין לה גם סנקציה פלילית. אם כך, באיזה עבירה פלילית נחשד ג'ף הלפר? מניין קנתה המשטרה את הסמכות לעכב או לחקור אותו? לכאורה עשתה כן ללא סמכות.

ג'ף, הלפר
דניאל בר און\ ג'ינ

בתקופת עבודתי בפרקליטות המדינה הייתי אחראית על האכיפה בעבירות הסתה בתקופה שלאחר רצח רבין ואף עמדתי בראש צוות בין משרדי משולב לפרקליטות, השב"כ והמשטרה שטיפל בכך. חשוב להדגיש את שידענו אז וידוע היום: עצם אכיפת עבירות הסתה פוגעת בחופש הביטוי, הנחשב לעקרון יסוד בכל דמוקרטיה. לכן סייגה הכנסת את האפשרות לאישום בגינן כך שבעבירות הסתה מסוימות יוגש כתב אישום רק לאחר קבלת אישורו של היועץ המשפטי לממשלה. גם בית המשפט העליון נזהר בפרשנות עבירות ההסתה, וגם זאת כדי לשמור על חופש הביטוי.

אז בעבירות כמו הסתה לאלימות, הסתה לגזענות והמרדה המשטרה אינה רשאית לפתוח בחקירה ללא אישור היועץ המשפטי. אך הנה בפועל, במקרה ג'ף הלפר, עיכבה המשטרה אדם על מעשה הקשור בחופש הביטוי כאשר אין עבירה לחשוד בו!

השאלה המרכזית שהמעשה מעלה מופנית למפכ"ל המשטרה אלשיך וליועץ המשפטי לממשלה מנדבליט. מה בדעתם לעשות כדי למנוע מעשים מעין אלה בהמשך? האם יודעים שוטרי ישראל שב"חוק החרם" אין כל עבירה פלילית? האם יודעים הם שאין כל סמכות לבדוק התנהגות של פלוני בחשד ל"הסתה ל- BDS" מאחר שזו אינה עבירה פלילית? האם השוטרים "הגדילו ראש" כדי למלא אחר "רוח המפקד" כפי שהם מבינים אותה וידם הקלה על מלאכת עיכוב ומעצר ושמאלנים הביאה אותם כדי כך? האם זוהי תוצאה של השינוי בחוק הכניסה לישראל שמאפשר למנוע כניסה מתושב זר התומך בתנועת ה-BDS , ו"ברוח" אותו חוק העניקו לעצמם השוטרים סמכות חקירה גם במקום שהכנסת לא הסמיכה אותם?

המפכ"ל רוני אלשיך
אוליבייה פיטוסי

אכיפה כוללנית ואינטנסיבית של "עבירות הסתה" פוגעת קשות בחופש הביטוי ו"מצננת" אותו מראש. פעילות המשטרה לגבי מה שאינו עבירה פלילית מחייבת טיפול מיידי של המפכ"ל והיועץ המשפטי לממשלה, וזאת כדי לחסום התנהגות משטרתית בלתי חוקית הפוגעת בחופש הביטוי והחופש הפוליטי של אזרחי המדינה.

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות