טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משחק הכיסאות: מה המיקום במשפחה אומר על הילד?

הבכור אחראי אך מתקשה להתמודד עם טעויות; האמצעי מחפש יחודיות והקטן בסכנת פינוק. כך נמנע מטעויות עם כל אחד מהמיקומים של ילדינו במשפחה

תגובות
שני אחים עם אחיהם התינוק באמצע

אופי או אישיות הילד מעוצבים עד גיל עשר. בגישת אדלר קוראים לזה "סגנון חיים", ומאמינים שאחד הגורמים המשפיעים על סגנון החיים הוא המערך המשפחתי היוצר את התחרות והשוני בין הילדים. יש משמעות למיקום הילד בסדר הלידה, כלומר אם הילד נולד בכור, צעיר, אמצעי או יחיד. בנוסף יש משמעות גם למרווח השנים בין הילדים וכן למגדר, כלומר אם מדובר בבן יחיד בין בנות או ההפך.

כשילד נולד הוא מבקר "בשוק התכונות", בוחן ובוחר את התכונות הפנויות. האחים משפיעים על עיצוב סגנון החיים אחד של השני. כל ילד יושב על "כיסא" מסויים בבית וההנחה המוטעית עלולה להיות שיש רק "כיסא" אחד לכל תכונה: "כיסא" לאחריות, "כיסא" לחוכמה או "כיסא" לסבלנות. כשילד רואה "כיסא תפוס" הוא הולך לחפש "כיסא" אחר, וכך נוצרת תבנית בה הבכור עלול לתפוס את ה"כיסא" החכם, האמצעי יושב על ה"כסא" הסוער ולצעיר נשאר ה"כסא" של החמוד. הרבה אנשים אומרים בגיל מאוחר יותר ש"תמיד רציתי לנגן בפסנתר, אבל זה היה הקטע של אחותי", או "לי יש שתי ידיים שמאליות, אח שלי הוא האמן במשפחה". תפקיד ההורה להפוך את ה"כסא" בבית ל"ספסל", כלומר לאפשר לכל הילדים את ההזדמנות להתנסות בתחום האקדמאי, הספורט, האומנות או הנגינה.

על אלו "כסאות" יושב הילד הבכור? קיימת הסתברות גבוהה שהבכור יהיה אחראי, בעל נטייה להנהיג, מסודר, תחרותי, עצמאי, פרפקציוניסט, ביקורתי, מרצה, שמרן ומרוכז בעצמו. הבכור מסתדר עם המבוגרים ותופס את התחומים החשובים להוריו. תפקיד ההורה הוא לעזור לבכור ל"התיידד" עם טעויות, להרגיש בסדר עם הפסד, ועם העובדה שהוא לא חייב להיות תמיד ראשון. חשוב שההורה יעודד את חוש ההומור של הבכור ויהנה ממנו, לא יגזים עם האחריות הניתנת לו, וייתן דוגמה אישית לקבלה ולהתמודדות עם תסכול. אחת הדרכים לכך יכולה להיות לספר מדי פעם על טעויות שלנו לילד. למשל: "היום שכחתי את ארוחת הצהריים שהכנתי לי בבית, ונאלצתי לקנות".

שני אחים גדולים ואחות קטנה

על אלו "כסאות" יושב הילד הצעיר? לילד שני יש נטייה להתחרות, כי גם הוא רוצה להיות מספר אחת במשהו. לאחר ביקור "בשוק התכונות" יש סיכוי גדול שהשני יבחר בטריטוריות שנשארו פנויות ויהיה חיית מסיבות, כייפי, יצירתי, מפונק על ידי הורים ואחים, רגיל לשירות, מלא קסם, כובש, חמוד, מתוק, ספורטאי, ולעתים יתבגר ויתפתח יותר לאט. כשפער השנים בין הבכור לצעיר קטן, התחרות תהיה גדולה והם יהיו הפכים, וכשהפער גדול, הצעיר יעריץ את הבכור ויסתכל עליו כבעל כוחות על. כשהבכור הוא בן ואחריו יש בת, יתכן שזו שהיא תתפתח יותר מהר ותשיג אותו. כשההורה שתלטן, סביר להניח שהבכור יהיה צייתן והצעיר מרדן. אם הבכור לא ביחסים טובים עם הוריו יתכן שיהיה מרדן או תלותי בצורה קיצונית. תפקיד ההורה עם הילד הצעיר לעודד אותו לאחריות, ללמד את האחים לא לעשות עבורו אלא ללמד אותו, להכיר בתרומתו של הצעיר ולהבחין ולעודד כשהוא מתמודד לבד. כשהצעיר הוא השלישי במשפחה, הוא בעל "מדרגות חופש" הכי גדולות, כי הוא יכול לבחור בין תכונות של הבכור והאמצעי, והוא זוכה בהורים מותשים העייפים מלחנך.

על אלו "כסאות" יושב הילד האמצעי? כשנולד ילד שלישי, הצעיר נהיה אמצעי וכאן מתחיל האתגר. יש הסתברות גבוהה שהאמצעי ילך לכיוון מצער של תחושת קיפוח: תלונות, רחמים עצמיים, תחושת אי צדק ואמפתיה עם החלשים דרך הזדהות. האמצעי לא סגור על המקום החדש שלו, מרגיש דחוק ויכול להיות שוחר שלום או ילד בעייתי אם לא מוצא את מקומו. ילדי סנדויץ' נוטים לבחור בדברים שייחדו אותם ויפרידו אותם מאחיהם, ועל כם קל להם יותר אם הם בעלי מגדר שונה - בן או בת יחידים. בנוסף, התחרות במערך המשפחתי קיימת בדרך כלל בין "שכנים" כלומר הבכור יהיה בתחרות עם האמצעי ולא עם הצעיר. תפקיד הורה עם ילד אמצעי הוא לתת תשומת לב אישית, לבלות ביחד, להכיר בתרומתו, לזהות את הייחודיות והיכולות הספציפיות שלו, ולעודד כשהוא משתף פעולה עם אחיו.

על אלו "כסאות" יושב הילד היחיד? יש הסתברות שהילד היחיד לא ידע לחלוק, יהיה תלוי באחר, מפונק וצמא לעצמאות. היחיד יהיה דומה לבכור אם תינתן לו אחריות, ודומה לצעיר אם יהיה מפונק. יש סיכוי שבזכות הטיפוח הבלעדי והממושך הוא יתפתח למקסימום הפוטנציאל של עצמו. ליחיד מאד נוח בחברת מבוגרים והוא מתמחה בלהרשים ובלרצות אותם. הוא עלול לחוות בדידות חברתית וקושי עם קבוצת השווים שפחות מתרשמים ומתרגשים ממנו. במידה והיחיד יתאים את עצמו למערכת החברתית הוא יכול להנות מהאחרים, כי בבית הוא לבד. תפקיד ההורה לילד יחיד לעודד אותו לחלוק עם אחרים, לשתף פעולה, לתרום, להיות אחראי ולטפח חברויות ארוכות טווח.

שלושה אחים

עם תאומים החלוקה היא כמו בכור וצעיר כשהבכור הוא מי שיצא כמה דקות לפני. אם הבכור בן והשניה בת, היא עשויה להתפתח יותר מהר ו"להפוך" לבכורה. כשיש לתאומים אח גדול אז התאום הראשון הוא אמצעי והשני הוא הצעיר. במשפחות מורכבות הגורם המשפיע הוא הילדים מאותם ההורים.

מה המטרה בידיעת המערך המשפחתי? חשוב לציין שהמטרה היא לא לתייג את הילד ולומר הבכור או האחראי שבחבורה והשני הוא המרדן בבית, כי זה יוביל לקיבעון מחשבתי ולנבואה שמגשימה את עצמה. מטרת האינפורמציה היא להעלות למודעות את ההסתברויות של השפעת סדר הלידה על עיצוב סגנון החיים של הילד ולוודא שאנחנו הופכים "כסא" ל"ספסל" ולא סוגרים בפני הילד הזדמנויות להתנסות ולהתפתח בכל תחומי החיים כולל אלו ש"תפוסים" כרגע.

בני הבכור נמצא במגמת מדעים וכשבני הצעיר הודיע שהוא לא מתכוון להירשם למגמת מדעים מיד נדלקה אצלי נורה. אם זה תחום שלא מעניין אותו, אז אין לי כמובן בעיה עם הנושא, אבל מה אם הוא נמנע מהתחום בגלל שזה המגרש הביתי של אחיו? ביקשתי ממנו שיירשם לעתודה מדעים וינסה את המגמה למשך שלושה חודשים שאחריהם הוא יקבל החלטה האם הוא ממשיך או פורש. על ידי שלושה חודשי התנסות הוא יכול לקבל החלטה מושכלת ולא לשלול על הסף את ההזדמנות כי אחיו באותה טריטוריה. דוגמה נוספת היא אם ילד אחד משחק כדורגל, חשוב שגם הילד השני ינסה את תחום הספורט גם אם הוא ילך לכיוון ספורט אחר. שני ילדים יכולים ללמוד נגינה, אחד יקח את הנגינה למקום מקצועי ועבור השני זה יהיה רק תחביב.

שני תאומים רבים

האם טשטוש טריטוריות פוגע בייחודיות? אני מקווה שבחלק מהתכונות הילדים שלנו יהיו זהים. כולם צריכים לעזור בבית, להשקיע בלימודים, לשמור על אורח חיים בריא, להיות אחראים ולשתף פעולה. בהרבה בתים הבכור עוזר כי הוא מרצה, הצעיר עוזר כי הוא מתלהב והאמצעי מיילל ועוזבים אותו לנפשו. האמצעי כמובן צוחק בליבו ואומר שהצליח לברוח מהאחריות, שהבכור פרייר והצעיר מתלהב. התפקיד שלנו הוא לתת לכולם הזדמנויות להתאמן ולפתח תכונות המכינות ילד שנעים וטוב לחיות איתו. דוגמא נוספת היא כשבמשפחת המוצא צריך לארח לחג פסח אז רק ילדה אחת "בנויה" למשימה או אם צריך לטפל בהורה או לקחת לבדיקה אז אפשר לסמוך רק על אחד מהילדים, וכמובן שלא כך צריך להיות המצב. כל הילדים שלנו צריכים להתנסות בכל הטריטוריות ולהתאמן בעזרה, תרומה, אחריות, אכפתיות, התגייסות וגמישות מול צורך השעה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות