טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סוזוקי ויטארה החדשה במבחן דרכים

סוזוקי ויטארה הישנה, הפרועה והסקסית הפכה מודרנית, חסכונית ומהוגנת בגרסת 2015. כל קשר בין השתיים מקרי בהחלט

תגובות
יצרן

ליסבון. גשם דק מתחיל לרדת. אני, האיש עם הרעמה שהיה פעם שמן, המתורגמן ליפאנית והיפאני הבכיר – המהנדס הירוקי סאטו (Hiroyuki Sato) - נכנסים לאוהל השקוף. האם היה שלב שבו חשבתם לייצר אותו עם הילוכי כוח? אני שואל, המתורגמן מתרגם, היפאני הבכיר עונה: "לא, זה רכב SUV ספורטיבי, זה לא לנדקרוזר". אני רושם.

האיש עם הרעמה שהיה פעם שמן אומר ליפאנים שהאוטו חמוד, אבל המנוע קצת עייף, "אתם צריכים מנוע חדש". המתורגמן מתרגם, היפאני רושם.

הגשם לא מתחזק. אנחנו יוצאים מהאוהל ונכנסים לאחת המכוניות. לפנינו מסלול ניסויי שטח. הוא מתחיל בשיפוע צד, עובר למשטח עם כמה בורות הצלבה, ממשיך לעלייה מתונה, ירידה קטנה וקטע חולי קצר. הם מבקשים מאתנו, עיתונאי רכב שהגיעו לכאן מכל העולם כדי לבחון את ויטארה החדשה, ללחוץ על הכפתור השמאלי למטה, זה שמכריח את הרכב לעבוד במצב 4X4 קבוע ונעול – 50% מהכוח לזוג הגלגלים הקדמי, 50% לזוג האחורי. ומה יקרה אם לא אלחץ, אני חושב לעצמי. נראה שלא יקרה כלום. מסלול המכשולים הזה נראה כמו צעצוע. נראה לי שאפשר לעבור אותו עם מאזדה 3, אפילו לא אחת מליסינג.

אחות מנוסרת

ויטארה המקורית הוצגה בשנת 1988. היתה גרסת סגורת גג וגרסה פתוחת גג. העיצוב זוויתי ריבועי. התוצאה סקסית. המנוע היה בנזין 1,600. סוסים? לא הרבה. הנעה אחורית או 4X4, תיבת העברה עם הילוכי כוח. בתחילת שנות ה-90 לקחתי אחת, לבנה, חדשה, למחצבה באזור ירושלים. במשך שעות עשיתי סיבובים וצלחות על המקום. הייתי מאושר.

ויטארה
סוזוקי

השנים חלפו. סוזוקי גרנד ויטארה השמינה והנמיכה. לאט לאט ובעקביות התפוגג הקסם המקורי של היצירה הזוויתית ההיא. ובכל זאת. ובכל זאת ויטארה שמרה על אופי ועל ייחוד. למעשה ויטארה / גרנד ויטארה תפסה במשך שנים ארוכות, ובהצלחה גדולה, משבצת בלעדית: ג'יפון לא גדול ומגושם ובכל זאת עם הילוכי כוח ויכולת שטח של ממש (בוודאי אחרי הגבהה). אז מי אמר שחייבים טויוטה לנדקרוזר ענק?

אבל היו בעיות. עד שנת 2015 ויטארה היתה מכונית כבדה, מחוספסת, שכבר לא עמדה בתחרות מול SUV מודרניים. היה לה מנוע 2.4 ליטרים מהיר חימה, עצבני ושתיין. היא עשתה שבעה קילומטרים לליטר וגם זה רק עם רוח גבית חזקה.

מהנדסי סוזוקי החרוצים חזרו אל שולחן השרטוט. הגדרת המשימה היתה ברורה: ג'יפון אופנתי, חסכוני, מודרני ונוח. ומה עם יכולת שטח? זה כבר פחות חשוב. זה ממילא לא פוליטקלי קורקט. רוב הקהל האמריקאי והאירופי לא מטייל בשטח עם הרכב הפרטי שלו.
ולכן לא צריך הילוכי כוח ולא צריך שלדת קורות מסיבית. מה שצריך זו שלדה אחודה, פרייבטית למהדרין. לאן הולכים? לאחות סוזוקי SX4. היא לא נאה במיוחד, היא לא כל כך פרופורציונלית, אבל יש לה גנים טובים ושלדה אחודה כמו שצריך. לוקחים את האחות, מנסרים אותה קצת, מקצצים בבסיס הגלגלים, יוצקים עיצוב מרשים ויאללה מכירות.

ויטארה 3
סוזוקי

ייאמר מיד: אין שום קשר הנדסי, מכני או טכנולוגי בין ויטארה הישנה לחדשה. הקשר היחיד הוא השם. אז למה בכלל לטרוח ולשמר את השם? הכל עניין של מורשת.

בסרטון הפרסומת של ויטארה החדשה, זה שיוקרן באירופה ואולי גם אצלנו, רואים עיירה מנומנמת אי שם במערב הפרוע. להקה של ויטארות חופשיות מנהגים דוהרת לעבר העיירה ופורצת לרחובות. חלק מהאנשים מנופף בדגלים, זורק קונפטי, מברך. חלק אחר נבהל, דורשים שחיות הפרא המכניות האלה יברחו כבר מכאן. להקת המכוניות נעצרת פתאום. קרוב מאוד להמון. ילד אחד שולח יד, מנסה לגעת. הוויטרות נרתעות לאחור, חוזרות לשטח בדהרה, מעלות אבק. חלק מתושבי העיירה רץ בעקבותיהן, מנסה להצטרף.

זה הכל שיווק, חביבי. ויטארה המקורית הרוויחה ביושר תדמית צעירה ופרועה. אז למה לא לרכוב על התדמית הזאת ולמכור יותר מכוניות. הרי לא צריך לעשות עוד פעם את הוויטארה ההיא. צריך לעשות ויטארה פרייבטית, מודרנית, חסכונית אבל להשתמש בתדמית של ההיא. כמה פשוט.

דמיון חשוד

ויט
סוזוקי

מונומנטים עתיקים, שדרה בממדים פריסאיים, גלי אוקיינוס גבוהים, חופים נהדרים. עיר יפה, ליסבון. המכוניות מחכות לנו בשני טורים: אטלנטיס טורקיז וכתום אפרודיטה או משהו כזה. לא תמצאו כאן כסוף. לא תראו כאן צבעים משעממים.

בסוזוקי לא התפתחה מסורת עיצובית. וזה קצת עצוב. אפילו יצרנים צעירים יחסית כמו קיה ויונדאי כבר מחזיקים בשפת עיצוב מובחנת. שלא לדבר על יצרנים ותיקים ומיוחסים כמו מרצדס וב.מ.וו.  

אז מה עושים? משאילים. או בשפת המעצבים – מתכתבים. שפת העיצוב של ויטארה החדשה מתכתבת עם זו של ריינג' רובר. בינינו, זה הגיוני. מי מזוהים בעולם עם שטח ועם יוקרה אם לא ריינג' רובר ולנדרובר? אנשי סוזוקי מתעקשים לומר שהעיצוב של החדשה הוא המשך ישיר של המקורית. נו, מילא.

שימו ויטארה חדשה ליד ריינג' רובר איווק ותראו בעצמכם דמיון חשוד. למשל בקווים הרבועים והתפוחים, למשל סביב מכסה המנוע. לא משנה. ויטארה החדשה נראית טוב. זו מכונית מושכת למראה. היא הסוזוקי היפה ביותר זה שנים ארוכות. זוכרים סוזוקי באלנו? זוכרים סוזוקי ליאנה?

ארשת קשוחה

יוצאים לדרך. 240 קילומטרים של כביש מתפתל ברובו לאורך האוקיינוס. גשם קל מתחיל לרדת. האיש עם הרעמה שהיה פעם שמן מחזיק בהגה. הוא מנסה לסחוט מהמנוע תאוצה. אנחנו נוסעים.

יש כאן פטנט חמוד שדורש בדיקה רצינית: רדאר לשמירת מרחק אוטומטית. הוא מזהה – או לפחות אמור לזהות – קרבה מסוכנת למכונית שמלפנים, להתריע בצפצופים ובמקרה הצורך גם להורות על בלימה מיידית.

אני והאיש מנסים לבדוק את המערכת. אנחנו נצמדים בטירוף לאיזו סמארט תמימה. הצפצופים בוקעים, אבל בלימה אין. ואולי אנחנו פחדנים מדי כדי לתת לה לעבוד עד הסוף, אולי אנחנו לא מתקרבים מספיק אל הרכב שמלפנים. עוברים למצב בקרת שיוט סתגלנית. וכאן זה עובד היטב – המערכת שומרת מרחק אוטומטית כמו שצריך. אני חושב שזה נפלא. כביש 6, כביש 2, כביש 1, עם כל העצבנות של הנהגים שלנו, ולא צריך ללחוץ שוב ושוב גז וברקס, גז וברקס. המערכת עושה זאת אוטומטית. מציבים על 100 קמ"ש ומתפנים לשלוח הודעות בוואטסאפ. המערכת הזאת – וסליחה שאני מקדיש לה פסקה שלמה אבל אני באמת מאמין שיש כאן עניין לציבור – זולגת בהדרגה מוולבו, ב.מ.וו, מרצדס למכוניות זולות ועממיות יותר. בעתיד הלא רחוק היא תהיה בכל מכונית. בוויטארה החדשה היא בגדר אופציה בתוספת מחיר. כמה? עוד לא ידוע.

הלאה לאורך האוקיינוס האטלנטי. ערפל. מערכת הניווט מעצבנת. אנחנו מנתקים אותה. עוברים למפה, כמו פעם מזמן. ויטארה נוחה למדי, לא קופצנית. המושבים פחות נעימים. תנוחת הישיבה גבוהה וזקופה מדי, קצת משרדית כזאת. הם ניסו בכוח לעטות לה ארשת של "ג'יפ" קשוח. זה לא מתאים. זה לא נחוץ.

התנהגות הכביש בסדר גמור, אפילו קצת מלבבת. זה לא שאין תת היגוי, זה לא שמערכת ההנעה לכל הגלגלים שולחת את כל המיץ לגלגלים האחוריים. לא. היא פשוט די מאוזנת, מבצעת העברות משקל סבירות ומזכירה קצת את האחות הקטנה והשמחה, סוויפט.

המנוע עייף, רבותיי. אפשר לנסוע נגד הרוח 130 קמ"ש. אבל הוא צווח, מתקשה, מזיע. השוו אותו ל-1.2 טורבו של פולקסווגן ותראו את ההבדל. והאבזור? יש מסך מגע 7 אינץ'. יש אפשרות לחבר את הטלפון – סוגים מסוימים בלבד! – בחיבור Mirror Link, שמשקף את מסך הטלפון ואת האפליקציות ישירות על מסך המגע ברכב. ויש כמובן בלוטות. היום אי אפשר בלי הדברים האלה.

כולם עושים ג'וק

קוראים לה ויטארה ולא גרנד ויטארה. בעתיד אולי תופיע גרנד ויטארה. כרגע זו ויטארה בלבד. היא קטנה וקצרה יחסית. היא יושבת על הפלטפורמה של SX, אבל מקוצצת ב-11 ס"מ. למה ייצרו אותה קטנה? פשוט מאוד. סוזוקי רוצים להציב את הוויטארה על המשבצת הכי מצליחה, הכי פופולרית, הכי צומחת בשוק הרכב – SUV קטנים דוגמת ניסאן ג'וק. כולם הרי עושים ג'וק: אופל מוקה, שברולט טראקס, פיז'ו 2008. פיאט 500X, רנו קפצ'ור ועוד ועוד. הקטגוריה הזאת טסה. אף אחד לא רוצה לקנות סופר מיני או משפחתית סטנדרטית. עלויות הייצור של ג'וק או ויטארה כזאת לא גבוהות יותר ממכונית סופר מיני סטנדרטית, אבל אפשר למכור אותן יחסית ביוקר.

ארזו את ויטארה החדשה יפה יפה. למרות הממדים החיצוניים הקומפקטיים, היא בסדר גמור במושב האחורי וגם תא המטען מקבל את ההערכה "סבבה". 345 ליטרים. לג'וק המקורית יש הרבה פחות.

מלפנים פועם מנוע בנפח 1.6 ליטר. באירופה אפשר להתלבט בין 1.6 ליטר דיזל ל-1.6 ליטר בנזין. לארץ יגיע ככל הנראה רק הבנזין. ההספק המרבי הוא 120 כ"ס. תיבת ההילוכים ידנית (חמישה הילוכים) או אוטומטית (שישה הילוכים). ההנעה היא קדמית או לכל הגלגלים. תלוי בגרסה שבוחרים.

המכונית תגיע לארץ בחודש יולי הקרוב בשלוש גרסאות עיקריות: הגרסה הזולה ביותר תהיה הנעה קדמית, ידנית. אחר כך הנעה קדמית אוטומטית והיקרה ביותר – 4X4 אוטומטית. הרוב המוחלט של הלקוחות ילכו על ההנעה הקדמית האוטומטית. זה לפחות הניחוש שלי.

כמה היא תעלה? צריך למצב אותה מול הג'וק ושאר המתחרות. כלומר הידנית צריכה להיות סביב 100 אלף שקל, אוטומטית כ-115 אלף שקל וזו עם ההנעה לכל הגלגלים כ-130 אלף שקל. זה לפחות הניחוש שלי.

לסיכום, הרבה פחות אופי מאשר ויטארה המקורית, אבל נכונה יותר ומתאימה לימינו. צפו ללהיט.

 

סוזוקי ויטארה החדשה – הנתונים שצריך לדעת:

מחיר: טרם נקבע
מספר דלתות: 5

מספר מקומות ישיבה: 5

מנוע והילוכים:

הנעה: קדמית או לכל הגלגלים

תיבת הילוכים: ידנית או אוטומטית

מנוע: בנזין, 4 בוכנות

נפח: 1,586 סמ"ק

הספק מרבי: 120 כ"ס ב-6,000 סל"ד

מומנט מרבי: 15.6 קג"מ ב-4,400 סל"ד

צריכת דלק וביצועים:

מהירות מרבית: 180 קמ"ש

תאוצה 0-100 קמ"ש ב-11.5 שניות

צריכת דלק (נתוני יצרן): 18.8 ק"מ לליטר

קבוצת זיהום אוויר: טרם נקבע

בטיחות:

כריות אוויר: 6

בקרת יציבות אלקטרונית: יש

מבחן ריסוק:    טרם בוצע מבחן פומבי

ממדים:

אורך: 417 ס"מ

רוחב: 175 ס"מ

גובה: 161 ס"מ

מרווח גחון: 18.5 ס"מ

נפח תא מטען: 375 ליטרים (710 ליטרים בקיפול מושב אחורי)

צמיגים: 215/60/16 או 215/55/17

לחוות דעת של יואב קווה על כל דגמי הכביש-שטח בישראל >> כביש-שטח חוות דעת

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות