מומחים למדעי המוח בפלורידה הצליחו להשתמש ברישום גלי מוח כדי להקליד אותיות על מחשב - באמצעות המחשבה וללא כל מגע אדם. משתתפי המחקר, שמוחותיהם חוברו למחשב באמצעות אלקטרודות, התבקשו למקד את מחשבותיהם באותיות שונות שהופיעו על צג המחשב; לאחר שנרשמה ו"נלמדה" פעילות מוחם ברגעים אלה, המחשב הצליח לזהות את האותיות שעליהן חשבו המשתתפים.

לדברי החוקרים מאוניברסיטת צפון פלורידה ומהמרכז הרפואי מאיו קליניק בג'קסונוויל, הממצאים הם עדות קונקרטית להתקדמות לקראת יצירת ממשק אדם-מכונה. התקדמות כזו יכולה להוביל להתפתחויות טכנולוגיות שיועילו בין היתר לנפגעי עמוד שדרה, חולי ניוון שרירים ובעלי איברים תותבים. ממצאי המחקר הוצגו בכנס השנתי של American Epilepsy Society.

בעוד שרוב המחקרים בתחום ממשק האדם-מכונה משתמשים בשיטת האלקטרואנצפלוגרפיה - רישום אותות מהמוח באמצעות חיבור אלקטרודות לראש - במחקר הנוכחי הושתלו אלקטרודות היישר על קליפת המוח לשם קליטת אותות חזקים ומוגדרים יותר, בשיטה הקרויה אלקטרוקורטיקוגרפיה.

משתתפי המחקר הוצבו מול צג מחשב שחובר גם הוא לאלקטרודות והפעיל תוכנה לניתוח האותות החשמליים שהתקבלו.

על הצג הופיעו אותיות או מספרים מסוימים; בכל פעם שהוצגה אות מסוימת, המשתתפים התבקשו להתמקד בה, והמחשב רשם את פעילותו המוגדרת של המוח ברגע זה. לאחר שהמחשב כייל את רישומי גלי המוח השונים, הוא הצליח לזהות ולהציג אותיות עליהן חשבו המשתתפים. מכיוון שהליך השתלת האלקטרודות דורש ניתוח חודרני בגולגולת, המחקר התקיים במסגרת טיפול של שני חולי אפילפסיה שכבר היו תחת ניטור בשיטה זו לשם זיהוי פעילות מוח בעת התקפים.

לדברי הנוירולוג ד"ר ג'רי שי, שהוביל את המחקר, "הצלחנו לחזות בעקביות את האותיות עליהן חשבו המטופלים שלנו בדיוק של כמעט 100%. המטרה שלנו כעת היא למצוא דרך לרתום את גלי המוח של המטופל לביצוע מטלות מסוימות". ד"ר שי משוכנע ששכלול הטכניקות והתגמדותם של המחשבים מבטיחים עתיד יישומי לאלקטרוקורטיקוגרפיה.

עם זאת, לא כולם ממהרים לאמץ את ההליך, הדורש ניתוח להשתלת אלקטרודות מתחת לגולגולת, כשיטה טיפולית. פרופ' אילון ועדיה, העומד בראש מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח של האוניברסיטה העברית, אמר בשיחה עם "הארץ" כי "החדרת מערך של אלקטרודות למוח אכן מאפשרת לראות יותר מקרוב את הפעילות החשמלית ולזהות בצורה טובה יותר את המקורות של הסיגנלים שבשיטת ה-EEG מטושטשים יותר, אבל מדובר בהליך חודרני. להוסיף על כך, כיום איננו יודעים כיצד לשדר מתוך המוח בלי חוטים. הטכנולוגיה הזו זקוקה לשיפור. אני לא ממליץ ולא תומך ברעיון להשתמש בשיטה זו לטיפול לפני שנקדם את הטכנולוגיות כך שזה יחזיק לשנים רבים, אבל אני כן תומך בניסויים".

מחקר בתחום ממשקי אדם-מכונה, אומר פרופ' ועדיה, הינו חשוב מאוד לפיתוח טכנולוגיות של ריפוי וטיפול בבעיות נוירולוגיות ופסיכיאטריות. אך האפשרויות הגלומות בו לא נגמרות שם. "הצבא האמריקאי מתעניין בתחום, וזה מאוד מסוכן לדעתי. זה מעורר את הדמיון לכיוונים לא רצויים", הוא אומר, "למשל, הרעיון שאפשר יהיה לקרוא פעילות מוח כדי לפענח מחשבות או לשימוש צבאי או מדיני כלשהו הוא פסול לחלוטין. ייתכן שיהא צורך לשלול מוסרית וחוקית כל ניסיון לשימושים כאלה".