טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המצלמה האישית שלך, בחלל

יוטיוב מתמלא בסרטונים של אנשים מהשורה שנוגעים בחלל עם מצלמה דיגיטלית, GPS ובלון מטאורולוגי, וגם ישראלים כבר בעניין

תגובות

יריב, תושב תל אביב בן 31, התכוון לצאת מבית המרקחת המקומי כשבידיו רק חבילת גלילי נייר טואלט, אבל כשהקופאית הציעה לו מצלמה דיגיטלית תמורת תוספת של שלושים שקלים בלבד, הוא חרג ממנהגו וקנה. ימים ספורים לאחר הרכישה המפוקפקת, המצלמה נפלה מן השמיים באזור הגבול המערבי של עיראק.

מסעה של המצלמה החל שעות בודדות קודם לכן, על שפת הכנרת, שם קשרו אותה יריב וחבריו לבלון מטאורולוגי גדול. לאחר ששחררו את בלון ההליום, הוא נסק לגובה סטרטוספרי של 30 קילומטרים מעל פני כדור הארץ - פי שלושה מהגובה אליו מגיעים מטוסי נוסעים אזרחיים.

עד התרסקות המצלמה, במרחק 300 קילומטרים מזרחה מנקודת המוצא, המשדר הקטן שחובר אליה שידר אל המחשב הביתי של יריב וחבריו תמונות אוויריות של ישראל, ירדן וסוריה.

המיזם הזה היה, כנראה, הראשון מסוגו בארץ. הוא נטל את השראתו מעשרות קבוצות של סטודנטים, בני נוער, הורים וילדיהם שהפריחו בעשור האחרון מצלמות וידיאו וסטילס לגבהים של עשרות קילומטרים, ותיעדו את כדור הארץ מנקודת תצפית כמעט חללית (מקובל שהחלל החיצון מתחיל בגובה של 100 קילומטרים).

התוצאה מרהיבה. באתר יוטיוב כבר התהוותה סוגה של סרטונים המתעדים את תהליך בניית חבילת המצלמה ואת נסיקתה מעלה, עד לחשיפת כוכב הלכת שלנו מגובה של 30 קילומטרים, שבו ניתן לראות את זוהרו הכחול של האופק המתקמר נמוג לתוך החלל.

סרטון: Beregor

כך משגרים בלון לחלל. וידיאו, מיוטיוב:

הבסיס הטכנולוגי דומה מפרויקט לפרויקט: מרכיבים חבילה קטנה הכוללת מצלמת סטילס או וידיאו, מכשיר GPS, משדר, מחשב קטן ומצנח, מחברים את החבילה לבלון הליום גדול, ומשחררים. המשדר מעביר תמונות בשידור חי, ומכשיר ה-GPS משמש למציאת המצלמה לאחר נחיתתה. כל הציוד הזה צריך להתמודד עם התנאים הלא פשוטים בסטרטוספרה, שבה הטמפרטורות צונחות ל-50 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

בלונים מטאורולוגיים מופרחים לשכבות העליונות של האטמוספרה זה יותר ממאה שנה, אבל התחביב הפך לנגיש לאזרחים מן השורה רק בשנים האחרונות, בשל ירידת המחירים של מצלמות דיגיטליות ושאר הציוד ההכרחי לפרויקט. הפרויקט של יריב וחבריו עלה, למשל, 500 דולרים, ויש קבוצות שהצליחו לצמצם את העלויות ל-150 דולרים, באמצעות שילוב סמארטפונים במקום מצלמות או מכשירי GPS יקרים יותר.

חבורה ישראלית נוספת סיימה לאחרונה להרכיב חבילה שתשמש "מצלמת חלל". כמו יריב וחבריו, שהינם מהנדסי חשמל, גם הרקע המקצועי של החבורה הזו תורם לפרויקט. יואב לנדסמן, תושב הוד השרון, ממובילי הפרויקט, הוא איש התעשייה האווירית בתחום החלל, וגם חבריו לקבוצה באים מתחום זה. "הצוות התגבש דרך חברים והרשתות החברתיות", הוא סיפר, וביקש להדגיש שאין ל"מצלמת החלל" כל קשר למקום עבודתו. "זה התחיל ממני ומעוד חבר שאני מכיר בעבודה, ואחר כך פשוט חיפשנו אנשים שהם מומחים לתחומים מסוימים: מישהו שיכול לכתוב תוכנה, מישהו שמבין בתקשורת, מישהו שמבין במטאורולוגיה", הסביר. "אנחנו חמישה אנשים, וכמובן מקבלים עוד עזרה מהרבה אנשים שתרמו מהידע שלהם". לנדסמן הקים בלוג שבו תיאר את תהליך התפתחות הפרויקט.

כעת, כל מה שמפריד בין הבלון של לנדסמן וחבריו לבין מרומי הסטרטוספרה, הוא האישור של רשות התעופה האזרחית ורשויות אחרות. הפרויקט הראשון של יריב וחבורתו, לעומת זאת, שאליו התווספה הפרחת בלון נוספת לפני שבועות ספורים, נעשה ללא אישורים.

"אנחנו צריכים לבצע תיאום עם האחראים על שטחי אש והבקרה האווירית כדי שלא נתקרב לדימונה", הסביר לנדסמן. "גם צריך לסגור אזורים מסוימים לטיסה. יש הרבה רשויות שמעורבות בסיפור הזה".

במשרד התחבורה מסרו בתגובה כי "למשרד התחבורה או לרשות התעופה האזרחית לא ידוע על ‘תחביב' שכזה. יתרה מכך, צילום באמצעות מצלמות המוצמדות לבלוני מטאורולוגיה באופן לא מפוקח ומבוקר מהווה סכנה לתנועת המטוסים, והוא אסור בתכלית האיסור".

לנדסמן אמר כי הוא וחבריו נמצאים בקשר עם גורמים ברשות התעופה האזרחית, אך כרגע הם בעיקר מנסים להוכיח שהפרויקט אינו מהווה סכנה בטיחותית, לפני שיגישו בקשות לאישורים הנדרשים. הוא הוסיף שאין אפשרות שהחבילה הצונחת תסכן מישהו. "אחד הדברים שאנו צריכים להוכיח לרשות התעופה זה שהמצנח באמת ייפתח", אמר.

תצלום: ניר כפרי

משטר הרוחות באזור ישראל מוביל לכך שכל דבר שעולה לגובה רב לאוויר צפוי להיסחף מזרחה, ולכן חבורתו של לנדסמן תיאלץ כנראה לחכות לקיץ הבא, כשהרוחות יירגעו. מעבר לכך שהרוחות המזרחיות מסבות אי נחת לרשויות, שאינן מעוניינות שעצמים ישראליים בלתי מזוהים ינחתו במדינות שכנות, הדבר מהווה גם בעיה מהותית לפרויקט. בגובה 30 קילומטרים, בלון ההליום מתפוצץ בשל הלחץ הנמוך, ומתוך החבילה אמור להשתחרר מצנח. כיוון שרוב המשדרים לא יכולים להעביר קבצים כמו וידיאו בשידור חי, רוב החומר המצולם נמצא במצלמה עצמה. ולאחר כל ההרפתקה הזאת אי אפשר, כמובן, לוותר על הסרטון המנציח.

סוכנות החלל האירופית תשגר חללית מחקר שתתקרב לשמש

סוכנות החלל האירופית אישרה את בנייתו של טלסקופ חלל שישוגר ב-2017 למשימת מחקר סביב השמש. החללית, "Solar Orbiter", תקיף את השמש במרחק 42 מיליון קילומטר, ובכך תהפוך לחללית שהגיעה למרחק הקטן ביותר מהשמש מעולם.

הלוויין הסולארי יחקור את שטף החלקיקים הטעונים היוצאים מהשמש והידועים כרוח השמש, וכיצד פעילות השמש משפיעה עליו. סוכנות החלל האירופית אישרה פרויקט נוסף, חללית בשם Euclid. החללית תחקור את סוגיית האנרגיה האפלה, המעסיקה קוסמולוגים מאז גילו ב-1998 שהיקום מתפשט בקצב מאיץ. על תגלית זו זכו השנה שלושה מדענים בפרס נובל בפיזיקה.

האנרגיה האפלה מרכיבה יותר מ-70% מהיקום. פרופסור אבישי דקל מהאוניברסיטה העברית הסביר בראיון השבוע כי "במקום להוות כוח משיכה בין מסות, מדובר בכוח דחייה אפקטיבי". לדבריו, האנרגיה האפלה היא "תכונה פנימית של המרחב עצמו, של הוואקום, ולא של המסות שנמצאות במרחב".

אסף שטול-טראורינג



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות