אתר חדש ממפה ערים בעזרת העדכונים בסלולרי - הארץ
מינוי דיגיטלי של הארץ - באתר בסמרטפון ובטאבלט - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

למפות ערים גדולות באמצעות הסלולר

אתר חדש של אוניברסיטת קרנגי מלון מיפה 18 מיליון עדכוני מיקום ברשתות חברתיות כדי ללמוד על דפוסי חיים של תושבי ערים בארה"ב

מזהירים אותנו מדי יום מפני הסמארטפון שנמצא לכולנו בכיס, ובה בעת אנחנו שומעים שהוא יכול לשמש אותנו כמעט לכל משימה שאפשר לחשוב עליה. הוא גם עלול להיות גורם סיכון שחושף לכל את המידע הפרטי שלנו, את המיקום שלנו ואת ההרגלים שלנו. זה לא מפריע לאנשים לספר מרצונם בפייסבוק, בטוויטר וברשתות מבוססות מיקום כמו פורסקוור, היכן הם נמצאים, מה הם עושים ועם מי.

קבוצת חוקרים באוניברסיטת קרנגי מלון מסבירה כי כמו בטכנולוגיות אחרות, הכלים הללו והמידע שהם משדרים יכולים ליפול לידיים עוינות, אך מצד שני הם יכולים לשמש למטרות טובות. הם החליטו לקחת את המידע שאנשים מפיצים באופן חופשי כדי ללמוד יותר על סביבת החיים של אנשים המתגוררים בערים.

באחרונה הם הקימו את פרויקט LiveHoods.org, שאוסף את המידע הגלוי שאנשים מעלים לטוויטר ולרשת מבוססת המיקום פורסקוור. פורסקוור משמשת כדי לעשות "צ'ק אין" - להודיע לעולם שאתה נמצא במקום כזה או אחר. הצוות, בראשות פרופסור נורמן שדה, ד"ר ג'ייסון הונג וג'סטין קרנשו מקרנגי מלון, בשיתוף הדוקטורנט רז שוורץ מהתוכנית למדע טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, השתמש ב-18 מיליון "צ'ק אינים" כדי לבנות מפה מדויקת יותר של שכונות - כפי שהן משתקפות בפעילות האמיתית של משתמשי סמארטפונים, ולא כפי שהן מוגדרות על ידי הרשויות.

החוקרים מכירים כמובן בצד האחר, האפל של הכלים שבהם הם עוסקים. אולם, בעוד שחברות אינטרנט רבות מנסות לעשות כל שביכולתן כדי לדעת על המשתמשים, הם גילו שלא חייבים להגיע לרזולוציה אישית כדי להגיע למסקנות. האתר מציג בינתיים את המפות של סן פרנסיסקו, פיטסבורג וניו יורק וקורא למשתמשים להציע ערים נוספות לבדיקה, לפי הכלים החישוביים שפיתחו. בין היתר הוצעה העיר תל אביב. "חיפשנו דרך חישובית כדי לראות איך אפשר לנתח את ההתנהגות של אנשים כפי שהם מוצגים בטלפונים ברשתות החברתיות", אמר פרופ' שדה בראיון משותף עם קרנשו ושוורץ.

מפת ניו יורק ב-LiveHoods. צילום מסך
מפת ניו יורק ב-LiveHoods. צילום מסך.

"בדרך כלל כשחוקרים שכונות וערים מתבססים על מידע מאוד סטטי, שלא מספר על הדינמיקות של הערים, ועל הדפוסים של החיים בהן. יש לנו את היכולת לאבחן ברמה גבוהה יותר ואנחנו יכולים לזהות דברים שנסתרים בדרך כלל, כמו קשרים בין אזורים ומאפיינים של אזורים שונים", הוסיף. למשל, סיפר שוורץ כי נוצר קשר "שכונתי" בין צעירים שמתגוררים בשכונת ויליאמסבורג שבברוקלין לבין יוניון סקוור במנהטן, שם הם נוהגים לבלות.

בעזרת המידע הם יצרו חלוקה משלהם של הערים לשכונות אמיתיות, חיות, שמסומנות בצבעים שונים של המקומות שבהם גולשים עושים "צ'ק אין". "אנחנו יכולים לראות איך נראים החיים האמיתיים של שכונה, ולהמחיש גרפית בצורה הרבה יותר פשוטה וקלה את מה שלקח לחוקרים בשנות ה-70 שנים ארוכות של מחקר", אומר שוורץ. לדבריו, הכוח של הכלי שיצרו הוא בכך שכעת, בעידן ה-Big Data, הם יכולים ליישם אותו גם בערים אחרות בקלות יחסית, בעוד שבעבר היו החוקרים מוגבלים למספר קטן של שדות מחקר. הערים הבאות בתור צפויות להיות מונטריאול ולונדון, לפני פתיחת האולימפיאדה בקיץ הקרוב.

ד"ר יודן רופא, אדריכל ומתכנן ערים המרצה במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון, אומר כי הנתונים שהוצגו במפות אינם מפתיעים. לדבריו, "הם באמת מאוד תואמים למחקרים הוותיקים, שמגדירים את הסוג הזה של שכונה כ'שכונת הרחוב' - תחום מצומצם יחסית שמרוכז סביב הבית שלך, השכנים שאתה מכיר והמקומות הקרובים שאליהם אתה מגיע מדי יום כמו המכולת או תחנת האוטובוס הקרובה".

המפות המוצגות באתר אמנם סטטיות, אבל החוקרים מספרים שאת עיקר המידע המעניין אפשר להפיק בהסתכלות לאורך זמן. "גילינו למשל כיצד מרכז קניות חדש שנפתח בתפר שבין שכונת יוקרה לשכונת עוני בפיטסבורג, שמופרדות בפסי רכבת גרם לאוכלוסיות שמעולם לא נפגשו להתערבב", אמר קרנשו.


צוות החוקרים: ג'סטין קרנשו, רז שורץ (צילום: דן חיוטין), ג'ייסון הונג (צילום: שלי הונג), נורמן שדה




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 טוב אפשר להניח שבשיטה הזו לא יהיו מיפוי של בתי זונות למשל  (לת) אבירם
  • 12:37
  • 04.05.12

02 קבוצת מדגם קצת בעייתית לא? לירון
  • 17:24
  • 04.05.12

המחקר משתף רק פלח אוכלוסיה מסויים מאד, כזה שמבקר ברשתות חברתיות, עושה צ'ק אינים באופן קבוע ולא נרתע מלחשוף את מיקומו. כרגע פסלנו אנשים קשי יום ומעוטי פרנסה או השכלה, קשישים ואנשים שיש להם חיים.

03 הכתבה בלי אף דוגמה למיפוי שעשו! מלא קרדיטים, מלא סיפורים למה השיטה נהדרת. אבל מה המידע שהפיקו? אפילו המפה המצורפת ללא הסבר. רש"י
  • 07:25
  • 05.05.12


פרוייקטים מיוחדים