רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סגוויי מיני פרו: כמו המשך טבעי של הגוף

אחרי חצי שעה עם הסגוויי החדש, גד גניר כבר הרגיש על הסוס. אחרי כמה ימים הוא הגיע למסקנה שזה כנראה הגאדג'ט הכיפי ביותר שהוא בדק

תגובות

בשבת הקרובה ימלאו בדיוק 15 שנה לחשיפתו לציבור של הסגוויי, שהיה אמור לעשות למכונית "מה שעשתה המכונית לכרכרה הרתומה לסוס" לפחות לפי ההבטחות של מייסד החברה, דין קיימן. ובכן, זה לא קרה. למעשה, המכירות של החברה לא גירדו את ההבטחות, בעיקר בגלל המחיר הגבוה להחריד של הכלים הללו.

לפני כשנתיים החלו לצוץ בשוק תחליפי סגוויי, שזכו לשם המקומם "Hover Board" (אף שאינם מרחפים והם בכלל לא דומים ל-Hover Board של מרטי מק'פליי בסרט "חזרה לעתיד"). המכשירים האלו זולים יותר, לא כוללים כידון כמו הסגוויי, ולחלקם יש נטייה מפחידה להתלקח באופן ספונטני. כמו כן, כושר העבירות שלהם נמוך במיוחד בשל קוטר גלגלים קטן יחסית לזה של הסגוויי.

ומה עשתה בינתיים סגוויי? החליפה בעלים (אחד היזמים שעמד בראש קבוצת המשקיעים בחברה נפל למותו מצוק יחד עם הכלי שלו. ולא, זה לא היה ממציא הסגוויי) וניסתה נואשות לשמור על הפטנטים שלה. בספטמבר 2014 הגישה תביעה נגד סטארט-אפ סיני בשם Ninebot ומספר חברות סיניות נוספות שהפרו לטענתה פטנטים ייחודיים שלה. קצת יותר מחצי שנה לאחר מכן, Ninebot רכשה את סגווי, והחליטה לשלב אותה כמותג בתוך קטלוג המוצרים שלה. 

ה"סגוויי מיני פרו" הוא התוצר הראשון של הרכישה הזאת. הוא אמנם קטן יותר מהכלים שתראו בנמל תל אביב, אך עדיין מוגדר כרכינוע (השם העברי הגנרי לכלי רכב מסוגו של הסגווי הקלאסי) לכל דבר, ולא כ-Hover Board. לרכינוע החדש גם אין כידון. יש לו אמנם מוט קטן בין הרגליים, אך הוא מגיע לגובה הברכיים בלבד.

Segway miniPRO
גד גניר

איך שולטים ביצור הזה? פשוט מאוד: רכינה קדימה תגרום לכם לנוע קדימה. ככל שתרכנו קדימה יותר, כך תאיצו למהירות גבוהה יותר. כדי להאט, לעצור או לנסוע אחורה, כל שעליכם לעשות זה להפסיק לרכון ולהישען קלות אחורה. כדי להסתובב, לוחצים עם החלק הפנימי של הברך על המוט שבין הרגליים, הגלגלים ינועו לכיוונים מנוגדים וה"סגוויי מיני פרו" יסתובב לאן שרציתם ובמהירות שרציתם, בהתאם לעוצמת הלחיצה.

זוכרים את הסצינה בסרט "אווטאר", שבה ג'ייק סאלי בוחר את האיקרן שלו? בדמיוני, הייתי בטוח שככה יראה הניסיון הראשון שלי לעלות על ה"סגוויי מיני פרו". כפי שסיפרתי לכם בביקורת על Trekz Titanium, על רכיבה על אופניים ויתרתי בשלב שבו הייתי צריך לוותר על גלגלי העזר. מה שלא ציינתי אז, היתה העובדה שמעולם לא ניסיתי לרכוב על סקייטבורד או רולר בליידס, והאמת שגם לא יצא לי לעלות על הסגוויי המקוריים שנראים קצת יותר יציבים ובטוחים מה"מיני פרו".

במציאות זה הרבה פחות דרמטי. העלייה על ה"סגוויי מיני פרו" בפעמים הראשונות היא אכן השלב הכי מפחיד בשימוש בו, בעיקר בגלל הצורך לסמוך באופן מלא על המכשיר שיידע להשאיר אתכם יציבים ובאותה הזדמנות לקרוא תיגר על חוקי הפיזיקה. המוט במרכז הופך את המלאכה הזאת לקצת מורכבת יותר, מאחר שכל מגע בו גורם לסגוויי להסתובב על צירו. בתור מפתח האלגוריתמים לסגוויי שאיני, הייתי ממליץ ליצרנית הסינית לדאוג שה"מיני פרו" יתעלם מכל מגע במוט, כל עוד לא הונחו עליו שתי רגליים. בכל מקרה, בפעמיים-שלוש הראשונות שתעלו עליו, תעדיפו כמוני כנראה לעשות זאת תוך כדי שאתם נעזרים במעקה כלשהו.

ואז מגיע הרגע שבו צריך להתחיל לנסוע. לא מספיק שסמכתם על הסגוויי שישאר יציב כשאתם עולים עליו, עכשיו לאתגר אותו ולהשען קדימה? ובכן, כן, זה מה שצריך לעשות. את המטרים הראשונים עשיתי במהירות של שניים-שלושה קמ"ש. כמה דקות של תרגול הספיקו לי כדי לבנות ביטחון, להאיץ על המדרכה, ולעשות איתו סלאלום סביב העמודים באיזור החנות.

ה"סגוויי מיני פרו" הושאל לי לסוף שבוע. בחמישי רק קיבלתי אותו והספקתי לנסוע עליו כחצי שעה. בשישי בצהריים כבר לקחתי אותו לנסיעה בחניון ליד הבית. שעה וחצי של אימון ואת הדרך חזרה הביתה הצלחתי לעשות כשאני רוכב עליו, על מדרכות עם אבנים משתלבות שראו ימים שטוחים יותר ועל כבישים ופסי האטה מאיימים. 

לצילומי הסרטון באיזור מערכת "הארץ" הגעתי כשמאחורי שעתיים וחצי של נסיעה במצטבר, ובשלב הזה כבר הרגשתי כאילו ה"סגוויי מיני פרו" הוא סוג של המשך טבעי של הגוף שלי. התפעול שלו אינטואיטיבי מאוד, קל להסתגלות, וככל שרוכבים עליו יותר, נוצרת התחושה שהוא יודע לאן אתם רוצים לנסוע. מה בכל זאת לא כדאי לעשות אתו? מדרגות, קפיצה מהמדרכה אל הכביש או כניסה לתוך בורות. כמו כן, חשוב לא לשכוח קסדה. 

על ה"סגוויי מיני פרו" תוכלו לעלות רק אם משקלכם עולה על 40 ק"ג ונמוך מ-100 ק"ג. הכלי עצמו שוקל 12.8 ק"ג. לרוע מזלי, דווקא בסוף השבוע שבו שהה אצלי, המעלית בבניין התקלקלה. לא תענוג גדול לסחוב 12.8 ק"ג בעלייה ובירידה של שתי קומות, אבל אפשרי. הוא נטען באמצעות שנאי שמתחבר לשקע חשמל רגיל, ונראה כמו מטען גדול של מחשב נייד. טעינה מלאה שלו תאפשר לכם לנסוע עליו כ-30 ק"מ, שזה המון. הוא מיועד לשימוש מגיל 16, ומסוגל להגיע למהירות מקסימלית של כ-18 קמ"ש. 

Segway miniPRO
גד גניר

כדי שתוכלו להגיע אכן למהירות הזאת, עליכם לעבור הדרכה באמצעות האפליקציה, ולצבור קילומטראז' מסוים, מעין נהג מלווה, רק בלי הנהג. האפליקציה תאפשר לכם גם לשלוט על ה"מיני פרו" כשאינכם עליו, ולהנחות אותו להגיע אליכם. בנוסף, תוכלו לשלוט דרכה על צבעי התאורה האחורית של המכשיר, להגביל באופן יזום את המהירות המרבית ואף להתחבר למעין רשת חברתית דרכה ניתן להשוות את נתוני הנסיעה שלכם עם בעלי "סגוויי מיני פרו" אחרים.

מחיר התענוג הזה כ-5,000 שקלים. זה לא נשמע זול במיוחד, אך במונחי סגוויי מדובר בגרושים. במונחי כיף, מדובר ככל הנראה בביקורת הכי מהנה שיצא לי לכתוב. הוא עדיין די יקר ביחס לכלי דו-גלגלי אחר, נפוץ יותר על המדרכות בישראל  אופניים חשמליים. אז למה בכל זאת לקנות אותו? כי הוא קומפקטי. ה"סגוויי מיני פרו" לא יתפוס לכם יותר מדי מקום במשרד או בבית, יהיה לכם הרבה יותר קל לקחת איתכם לרכבת או להעלות אותו אליכם לדירה, בתנאי שהמעלית לא מקולקלת.

פורסם לראשונה בחפיצים; נמסר לבדיקה באדיבות "מצמן את מרוץ"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות