חייל אמריקאי חמוש בטכנולוגיית לוחמה מתקדמת
	תצלום: אי-פי

משחקי וידיאו נעשים יותר ויותר מציאותיים, במיוחד אלה הכוללים קרבות מזוינים. צבא ארה"ב אף משתמש במשחקי וידיאו ככלים בגיוס חיילים ואימונם. אולם התשוקה לשחק משחקים אינה הסיבה לכך שחיל האוויר האמריקאי הזמין באחרונה 2,200 קונסולות של משחק הווידיאו סוני פלייסטיישן 3 (PS3). בכוונתו לחבר אותן ביחד וליצור באמצעותן מחשב-על שיפעיל את תוכנת לינוקס, מערכת הפעלה בקוד פתוח. המחשב ישמש למחקר וכן לפיתוח מערכות הדמיה ברזולוציה גבוהה (HD) עבור מכשירי רדאר, ויעלה כעשירית מהמחיר של מחשב-על רגיל. חיל האוויר כבר בנה מחשב קטן יותר מרשת של 336 מכשירי PS3 שחוברו ביחד.

זאת רק הדוגמה האחרונה למגמה יוצאת דופן. כיום קיימת כבר מסורת ארוכה של מעבר טכנולוגיות שפותחו בצבא לשווקים של מוצרי צריכה: מערכות ניווט לווייני שנועדו להנחות טילים מסייעות לתרמילאים למצוא את דרכם בשממה, ומערכות תצוגה עילית עברו ממטוסי קרב למכוניות משפחתיות. עם זאת בשנים האחרונות יותר ויותר טכנולוגיות נעות בכיוון ההפוך, וצבאות מאמצים יותר ויותר מוצרי צריכה.

באופן מסורתי צבאות מעדיפים לפתח טכנולוגיות בעצמם ולשלוט בהן, לא רק לשם יתרון טקטי, אלא גם כדי להבטיח שהציוד עמיד ומהימן מספיק עבור אלה שחייהם תלויים בו. גישה זו החלה להשתנות אחרי המלחמה הקרה, כאשר תקציבי ההגנה הצטמצמו והואץ הפיתוח של מוצרי תעשייה מתוחכמים. מאחר שחלק מטכנולוגיות אלה הפכו למוצרי צריכה הזמינים לכל אחד - ידידים ואויבים כאחד - פחתו הסיבות להימנע מלקנות אותן. צבאות בעולם החלו לנצל את החיסכון הטמון בשוק האזרחי ולהעביר את ההון שנחסך לפיתוח וייצור של ציוד קריטי וייחודי יותר.

התברר כי ניתן להתאים מוצרי צריכה כך שיהיו עמידים ובטוחים יותר לשימוש צבאי. לעתים לוקח שנים לפתח, לבדוק ולייצר מכשיר צבאי חדש תוך שימוש בהליך המקובל, ולעתים המוצר המתקבל בסוף התהליך נחשב מיושן כבר עם לידתו. לכן היכן שאפשר, רכישת מוצרי מדף מסחריים היא מהירה וזולה יותר. טווח המוצרים הנרכשים רחב, ונע בין רכיבים סטנדרטיים, כמו מעבדים המשולבים בציוד צבאי, דרך מוצרים המוכרים לצרכן הרגיל. לפעמים מוצרים משודרגים כך שיהיו עמידים יותר או מיושמים לשימושים אחרים, כמו בקרים של משחק המחשב 360 Xbox, שהותאמו להפעלת כלי רכב אוטומטיים קטנים, המשמשים את הצבא לאיסוף מידע מודיעיני.

האייפוד והאייפון של חברת אפל הם בין הגאדג'טים האחרונים שנוספו לציוד של כל חייל. הכוחות האמריקאיים באפגניסטאן ובעיראק משתמשים בהם לתרגום ולצפייה במידע מודיעיני, כמו תמונות המועברות ממזל"טים לאיסוף מידע. אפליקציה של אייפון המכונה "בולט פלייט" מאפשרת לצלפים לחשב את טווח ומסלול הירי שלהם, ומערכת GPS מאפשרת לקחת בחשבון את תנאי מזג האוויר המקומיים. הגרסה הבסיסית עולה 3.99 דולר ואילו הגרסה הצבאית המלאה - שמסוגלת לחשב איך ישפיע סיבוב כדור הארץ על המסלול המדומה של הקליע - עולה 29.99 דולר.

בתעשייה המתפתחת במהירות, שבה מוצרי צריכה אלקטרוניים ואורך חיי המדף של המוצרים בדרך כלל לא מגיע אפילו לשנה, חברות יכולות להקטין את עלויות המחקר והפיתוח בעזרת השוק הגלובלי הענקי. אולם חברות בתחום הביטחוני בדרך כלל מייצרות כמות מוגבלת של ציוד, שנועד לענות על דרישות ספציפיות של לקוח מסוים. יצוא יכול להקטין את העלויות, אולם מדינות שונות דורשות מפרטים שונים וזה מגדיל את העלויות. חברות אלקטרוניקה המייצרות מוצרי צריכה נוקטות גם באסטרטגיות תמחור אגרסיביות כדי לכבוש נתחי שוק גדולים ככל האפשר. PS3, שכיום עולה 300 דולר באמריקה, נמכר בתחילה על ידי סוני במחיר הפסד כדי לבסס את הפופולריות שלו.

במקרים רבים כיום, חברות שאינן חלק מתעשיית מוצרי הצריכה האלקטרוניים אינן מסוגלות להתחרות במחיר וביכולות של מוצרים המיוצרים בייצור המוני. חברת BAE Systems חישבה ומצאה שכרטיס מסך מהשוק האזרחי, שמחירו 300 ליש"ט, יכול להחליף ציוד מחשבים המשמש לסימולציות בהנדסה שמחירו 30 אלף ליש"ט.

מה שהשתנה בשנתיים האחרונות, אומר דייוויד סטנדינגפורד מ-BAE, הוא שמוצרים כמו הכרטיסים הגרפיים של PS3 ו-NVIDiA הפכו למחשבים רבי עוצמה בזכות עצמם. הוא מוסיף שהופעת סטנדרטים חדשים בתעשייה והזינוק שהושג בכוח העיבוד, כתוצאה משימוש במעבדים מרובי-ליבות - המכילים כמה מעבדים חזקים העובדים במקביל - אפשרו לשלב ולחבר בין מכשירים כאלה וכך להתמודד עם מטלות כבדות יותר.

בשנה שעברה מחשב-על של IBM בשם Roadrunner קבע שיא חדש כשביצע יותר מ-1,000 טריליון חישובים בשנייה. Roadrunner הוא מחשב-העל ההיברידי הראשון בעולם שהורכב בחלקו ממוצרי מדף. הוא ישמש לעריכת סימולציה של פעילות נשק גרעיני.

בבריסטול בבריטניה, חברות כמו BAE Systems, איירבוס, רולס-רויס ואחרות, הקימו מעבדה שאינה למטרת רווח בשם CFMS, כדי לבחון מוצרי צריכה ורכיבים שעשויים להקטין את העלות של סימולציות בתחום ההנדסה. ג'מיל אפה מ-BAE, המעורב בפרויקט, אומר שאחת המטרות היא לראות באיזו קלות יכולים המנועים של משחקי וידיאו להתמודד עם האלגוריתמים המורכבים שבהם משתמשים בסימולציות.

NVIDiA כבר מכירה בכך שלא רק חובבי משחקי וידיאו מתעניינים במוצריה. כשמנכ"ל החברה, ין-הסון הואנג, הציג בספטמבר את הטכנולוגיה הגרפית האחרונה של החברה, הוא תיאר אותה כ"נשמה של מחשב-על" הכוללת יישומים שמעבר למשחקים.

הצבא הוא לא הגוף היחיד הנלהב להשתמש בטכנולוגיות אזרחיות ליישומים מתוחכמים. משטרת שוודיה כבר משתמשת במערכת לביצוע ניתוחים וירטואליים, המבוססת על טכנולוגיית משחקים, כדי לפענח פשעים. סימנס, ענקית האלקטרוניקה הגרמנית, השיקה באחרונה סורק אולטרסאונד המאפשר לנשים הרות לראות את העובר שברחמן בתלת-ממד. הסורק משתמש בכרטיס גרפי של NVIDiA ובמשקפי תלת-ממד שפותחו למשחקים.

קיימות גם עדויות על חיילים שנראו מרכיבים משקפי תלת-ממד, הצפויים להוסיף ממד נוסף למלחמה בעידן המודרני.

ראש אמ"ן: אויבינו נהנים מפיתוחי חברות במערב

ראש אגף המודיעין של צה"ל, אלוף עמוס ידלין, אמר אתמול בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי כי הלחימה בממד הקיברנטי היא משמעותית כמו הוספת הממד האווירי לשדה הקרב במלחמות המאה ה-20.

לדברי ידלין, האפשרות לאסוף מידע ולתקוף מערכות שליטה ממוחשבות באמצעות רשת האינטרנט נותנת למדינות קטנות, לארגוני טרור ואף לבודדים כוח, שהיה עד כה רק בידי מדינות גדולות, לגרום נזק קשה ליכולותיהן של מדינות אחרות ללא הגבלות טווח. "לעתים נדמה שאויבינו היו מבקשים להעניק פרס מיוחד לאותן חברות מערביות שפיתחו מוצרי מדף שניתן לקנותם במחיר סביר", אמר בהרצאתו.

במערכת הביטחון הישראלית קיימת הבנה גוברת שהממד הקיברנטי - האזרחי והצבאי כאחד - הוא חלק בלתי נפרד מכל מלחמה עתידית. הבנה זאת הלכה והתחדדה לנוכח המתקפה שנערכה על מערכת האינטרנט של ממשלת גיאורגיה בשבועות שקדמו למלחמה בינה לבין רוסיה בקיץ 2008, וכן לנוכח המתקפה המתואמת שהיתה על אתרים רשמיים ישראליים בתקופת מבצע "עופרת יצוקה".

אנשיל פפר