המשחק "חקירתו של אולמרט" נפתח בתום עדותו המוקדמת של מוריס טלנסקי, שבה סיפר כיצד העביר לידי ראש הממשלה כסף מזומן לכיסוי הוצאותיו. לשחקן, המגלם את אהוד אולמרט, לא תהיה מנוחה: אחרי שיבחן מידע וניתוחים שונים יהיה עליו להחליט אם להתפטר מהתפקיד, להשעות את עצמו באופן זמני או לאחוז בכיסא ולהיאבק על חפותו.

"חקירתו של אולמרט" הוא משחקון אחד מתוך playthenewsgame.com - אתר פלאש שבו מוצגים ומנותחים אירועים חדשותיים באמצעות משחקים. בסוף כל משחק נדרש השחקן להחליט שתי החלטות: מה הוא חושב שצריך לעשות, ומה הוא חושב שיקרה בפועל. הדעות והתחזיות נאגרות, ונהפכות למעין סקר דעת קהל. בד בבד, עליו להתעדכן בחדשות ולראות האם התחזית שלו התגשמה בעולם האמיתי.

"Play the News" נוצר על ידי הישראלי-האמריקאי אסי בורק, שאחראי גם למשחק "PeaceMaker", שבו ניתנה לנו הזכות המפוקפקת לנסות לפתור את הסכסוך הישראלי-הפלשתיני. המשחקונים באתר די פשוטים, ולמעשה אינם שונים באופן מהותי ממשחקי רשת ותיקים יותר. ובכל זאת, יש הבדל אחד חשוב: כל כמה ימים יוצא משחק חדש, בהתאם לאירועים האקטואליים, ועד כה יצאו כמה עשרות. מבחינה זו, האתר הוא מעין פרויקט עיתונאי מסוג שלא היה מוכר עד כה.

בכל בוקר יושב צוות Impact Games בראשות בורק ועובר על חדשות היום. לדבריו, "יש לנו חדר חדשות קטן, ויש לנו עיתונאי ומישהו שעושה את העיצוב. כל יום בבוקר אנחנו מסתכלים על הכותרות בעולם, ובוחרים נושא שמעניין אותנו. זה צריך להיות נושא שיש בו דילמה, שצריכה בסופו של דבר להיסגר במציאות".

בשבועות האחרונים יצאו משחקים העוסקים בפיגועים בסין, בהגבלות על המזון המהיר בארצות הברית, בשחרורו של גלעד שליט ובמועמדותו של ברק אובמה לנשיאות. במשחק האחרון השחקן נדרש לבחור סגן לאובמה, ולשם כך עליו לשוטט בין האפשרויות השונות: האם תהיה זו הילארי קלינטון, המועמדת שהפסידה במרוץ הדמוקרטי, או מייקל בלומברג, המיליארדר הרפובליקאי וראש העיר ניו יורק?

לדברי בורק, הוא מצוי כעת במגעים עם חברות מדיה אמריקאיות, שמעוניינות לשלב את המשחקים בדיווח החדשותי שלהן ברשת. "אנשים יגלשו באתר של עיתון, יקראו את הכותרת ויוכלו ללחוץ ?Play the News'. זה יהפוך את הצריכה של החדשות לפחות פאסיווית מהיום. המטרה היא לא להפוך את החדשות למשהו שטחי אלא דווקא ליצור מעורבות יותר גבוהה. אתה מתעניין באירועים כי אתה גם לוקח צד".

בורק מודה שהמשחק בצורתו הנוכחית מחייב התעניינות לא מעטה באקטואליה, ואינו מלהיב מבחינת האקשן שבו. "אנחנו נמצאים כרגע בשלב התחלתי, ומוגבלים מבחינת משאבים. אבל אני חושב שחלק גדול מהגיימרים לא מחפשים את המשחקים הכבדים והמורכבים מבחינה גרפית אלא משחקים פשוטים".

המהפכה שלנו

באחרונה התפרסמו בעיתונות האמריקאית סקרים שהצביעו על כך כי הצעירים האמריקאים של דור הרשתות החברתיות והמסרים המיידיים לא צופים בחדשות ולא יודעים מיהם האנשים שמנהיגים את ארצם. ייתכן שאלה מהם שיגיעו ל"Play the News" יוכלו להיחשף לחדשות באופן חווייתי יותר.

באחרונה הוצג האתר בכנס שאירגן די.ג.ר.ה ישראל (DiGRA) - המרכז המקומי של הארגון הבינלאומי לחקר משחקים דיגיטליים, בשיתוף המכון הטכנולוגי בחולון (www.digraisrael.org). הד"ר חנן גזית, יו"ר די.ג.ר.ה ישראל ומפעיל הבלוג www.vrider.net, סבור שזוהי סנונית ראשונה המבשרת על משחקים שיהפכו את חוויית החדשות לאינטראקטיווית. "במקום להיות קורא פאסיווי, המשחק הזה מאפשר לך לשחק את החדשות ולהיות מעורב בהחלטות, על בסיס פיסות מידע מהעולם האמיתי", אומר גזית.

בהחלט קיימות עדיין דרכים ישירות יותר להשתתף באופן אקטיווי באירועים הפוליטיים: למשל, להשתתף בהפגנות, להצטרף לארגונים לשינוי חברתי, או פשוט להצביע בבחירות. אבל לדברי גזית, שהוא גם יועץ ל"איגוד העולמות הווירטואליים העולמי", צורת הצריכה הזאת של החדשות היא מהפכנית. "מדובר במהפכה שאנחנו חיים בתוכה", הוא מסביר, "אומרים שאתה הוא המדיום שאתו אתה גדל. היום ילדים גדלים עם משחקי מחשב ועולמות וירטואליים, ובעתיד הלא רחוק אנשים ילמדו בעזרתם גם על המתרחש סביבם. במשחקי ?Play the News' אתה לא סתם קורא ידיעה בודדה בעיתון, אלא יכול לראות את התהליך ולהשוות את ההחלטות שלך לאלה של השחקנים האחרים". עם זאת, אומר גזית, הידע על השפעתם של משחקי מחשב עדיין מוגבל, ויש צורך בפיתוח מחקר בתחום.

משחקי מבוגרים

משחקי חדשות הם רק דוגמה אחת מתוך מגוון רחב של משחקי לימוד למבוגרים (edutainment) - תחום מתפתח בתקופה האחרונה. הפרופ' שיזף רפאלי, ראש המרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה, סבור שמערכת ההשכלה הגבוהה צריכה גם היא להטמיע את סוג הלמידה הזה. "משחקים הם הדרך הכי טבעית ללמוד", הוא אומר, "דרך משחקים אנחנו לומדים לדבר, להיות עם אחרים, ללכת ולהילחם. כיום משחקים מקוונים נעשים יותר ויותר רלוונטיים גם ללימודים אקדמיים. העולם המערבי כבר גילה את זה, אבל בישראל מכירים את זה פחות מכיוון שרוב המשחקים לא הותאמו לשפה העברית".

רפאלי עצמו עומד בראש קבוצה לפיתוח משחקים העוסקים בכישורי ניהול. המשחקים שפיתח הצוות שלו עוסקים בקבלת החלטות, בהבנת תהליכים ובהתמודדות עם הצפת מידע. האם ניתן ללמוד באופן הזה גם תחומים מעשיים פחות, כמו מדעי הרוח? רפאלי סבור שכן. "עם משחקים כמו ?Civilization' של סיד מאייר אפשר ללמוד היסטוריה בצורה הרבה יותר מעניינת ומעמיקה וגם הרבה יותר נאמנה למציאות מאשר בשיטות שנהוגות היום", הוא אומר.

הד"ר גזית מסכים. "מערכת החינוך מושתתת על כללים וסטנדרטים הלקוחים מעידן המהפכה התעשייתית", הוא אומר. "אבל אנו יודעים שבחוץ העולם משתנה. מרבית הלמידה היא לא פורמלית - בשיחה עם חברים, טיולים ומשחקי מחשב. לאנשים צעירים העומדים בשערי האוניברסיטה יש ציפיות אחרות שאי אפשר להתעלם מהן".