לוק קריין, איש קיקסטארטר ומפתח משחקים, רצה לדעת רק "למה אין יותר נשים בתעשיית המשחקים?", אך השאלה התמימה הזאת שכתב בטוויטר פתחה תיבת פנדורה של שוביניזם בתעשייה הגברית ברובה.

במסגרת הדיון שהתפתח תחת התגית #1reasonwhy (סיבה אחת למה) הגיבו מפתחות משחקים רבות שסיפרו כל אחת על היחס לו הן זוכות, יחס שלדבריהן יכול להרתיע רבות מלהצטרף אליהן. "אחרי 10 שנים בתעשייה ו-20 שנה כגיימרית, העמיתים שלי עדיין מתחילים שיחות ב'את משחקת משחקים?'" כתבה שרי בראינט.

אחרות, כקים סוויפט, שמשמשת כיום כמנהלת קריאייטיב ב-Airtight Games ואחראית בין היתר לעיצוב המשחק Portal בחברת Valve, כתבה "כי מבלבלים ביני לבין פקידת הקבלה או העובדים הזמניים בתערוכות".

"איש לא יאמין לעלבונות הגרועים ביותר", היא כתבה בטוויט אחר. ליליאן כהן מור, מפתחת ועיתונאית משחקים כתבה "אני מוטרדת מינית כעיתונאית משחקים, והיחס הדומה כמפתחת רק מגביר את הסבל". גבריאל קנט סיפרה שהיא שמעה מנהל האומר "אנחנו לא זקוקים לעוד נשים, הן עושות יותר נזק מתועלת".

Tweets about "#1reasonwhy"

סוויפט ציינה באחת מהודעותיה כי גם הניסיון לדבר על אפליה "ייתקל בסרקזם, שנאה או גועל". אחרות כתבו כי הן יודעות שכל ניסיון להתלונן על היחס עלול להוביל לכך שלא יעסיקו אותן שוב.

גם עמיתים גברים הגיבו בקריאות נגד האפליה, אבל זה לא מנע מקולות אחרים להישמע. הם אמנם צפו פחות בדיון בטוויטר, אבל הן לא נעדרו מדיונים באתרי משחקים, שדיווחו על הדיון. "אותם קשקושים ישנים", כתב פול גרהם ב-Kotaku, "אנשים לא מספיק רגישים, אנשים הם לא מה שאתן רוצות שהם יהיו. הא לכן רעיון גבירותי, פתחו את המשחקים המחורבנים שלכן. אם אתן הולכות לעבוד באולפנים הגדולים והמחורבנים, אתן יכולות לצפות ליחס מחורבן. איפה אולפני האינדי של הנשים? אתן יכולות להעסיק איזה מתכנתים שאתן רוצות, וליצור איזה תרבות שאתן רוצות באלפנים שלכן".

גולש אחר כתב "אני תמיד לוקח הערות מהסוג הזה בערבון מוגבל. שמעתי על דברים כאלה יותר מדי פעמים (מאנשים שונים), וגיליתי שהאמת עוותה כדי להתאים לכיוון מסויים. חוץ מזה, נשים הן בדרך כלל יותר רגישות בנושאים כאלה מגברים".

מתוך סדרת רשת של אניטה סרקיסיאן על יחס לנשים ברשת:

באתר Mother Jones צויין כי נשים מהוות כ-47% מאוכלוסיית הגיימרים, לפי מחקר שנערך ב-2005. ואולם, 88% מהמועסקים בתעשיית המשחקים הם גברים. באתר ציינו גם כי לפי סקר של מגזין Game Developer, אנימטוריות הרוויחו 26 אלף דולר פחות בממוצע בשנת 2011 מעמיתיהן הגברים.

המספר הנמוך של נשים בתעשיית המשחקים אינו חריג בעולם ההיי-טק, לפחות בארץ. בכתבה שפורסמה ב-TheMarker במארס השנה, צויין כי ב-2010 עבדו בתעשיית ההיי-טק 93 אלף נשים, שמהוות כ-35% מכלל עובדי הענף בישראל. ואולם, רובן אינן מועסקות בתחומי הנדסה או תכנות אלא באדמיניסטרציה, שיווק או פיננסים.

אבל לתעשיית המשחקים יש מימד נוסף, עליו יכולות לספר גיימריות רבות. כאשר הן משחקות במשחקי רשת הן נתקלות לא אחת ביחס מתנשא ופוגעני משחקנים. לשוביניזם המובנה נוספים גם אלמנטים עיצוביים מוכרים כמו הלבוש המינימלי של הדמויות הנשיות במשחקים. בדיון שהתנהל בטוויטר בימים האחרונים אוזכרו לא פעם ה-Booth Babes - הדיילות/נציגות שניצבות בדוכנים בתערוכות משחקים. לכך נוספות הדמויות הנשיות במשחקים רבים על מידותיהן הדמיוניות - דבר שזכה לייצוג בולט כבר לפני שנים עם העיסוק בדמותה ובגזרתה של לארה קרופט.

הדיון המדכא ביחס השוביניסטי בתעשייה הוליד גם את התגית החדשה #1ReasonToBe, שמזכירה למה בכל זאת הן עובדות שם. ג'מה תומפסון למשל כתבה "סוף סוף יש לי קריירה שאני אוהבת, נפגשת עם אנשים מרתקים, למרות שאני חשה כמו אאוטסיידרית בריבוע".