בפייסבוק יש ראש מחלקת פרטיות, אך ספק אם התפקיד הזה עדיין יהיה קיים בעוד עשר שנים. לא מפני שהרשת החברתית מתכוונת להיפטר מהגנות על הפרטיות, אלא מכיוון שהפופולריות של פייסבוק ושל רשתות חברתיות אחרות מעודדת שיתוף בכל הדברים האישיים ומטשטשת את הגבול המבדיל בין התחום הפרטי לציבורי. מספר השותפים למידע אישי מתרחב מכמה חברים לאנשים רבים המקובצים תחת התווית "חברים" בפייסבוק - ובשל כך הגילויים האישיים נהפכים לנורמה והפרטיות נעשית לאנכרוניזם עתיק.

בעיני החברים הצעירים בפייסבוק - בין שאלה תלמידי תיכון או קולג' ובין שאלה בוגרי אוניברסיטה שהגיעו לפרקם כשפייסבוק החלה להתפשט בקמפוסים - כמעט אין דבר שלא ראוי לשתף בו אחרים. החברים הבוגרים יותר בגילם - אלה שיכלו להצטרף לפייסבוק רק לאחר שפתחה את שורותיה ב-2006 לרשתות של מקומות עבודה ואחר כך לכולם - הם אלה שנדרשים להסתגל למערכת ערכים חדשה, שהביטוי העצמי חשוב בה הרבה יותר מאשר האיפוק.

איך מחזירים קצת פרטיות לפייסבוק

לדברי פייסבוק, האתר, המונה 175 מיליון חברים, הוא הרשת החברתית הגדולה בעולם. אבל בארצות הברית רוב החברים עדיין צעירים באופן יחסי. בארצות הברית פייסבוק מציעה למפרסמים קהל יעד של 54.4 מיליון חברים מכל הגילים. אבל אם מפרסם רוצה לפלח את קהל היעד שלו לנתח צר יותר של בני 25 ויותר, המספר צונח ל-28.8 מיליון; בני 30 ויותר מונים בפייסבוק 20.3 מיליון בלבד.

רבים מהאנשים שעברו את גיל 30 עדיין לא הצטרפו, כך שלפייסבוק עדיין יש סיכוי לצמיחה מדהימה. בכל שבוע מצטרפים מיליון משתמשים חדשים בארצות הברית וחמישה מיליון ביתר העולם; קבוצת בני ה-30 ומעלה היא האוכלוסייה שקצב הגידול שלה בפייסבוק הוא הגדול ביותר.

החברים נעשים גם יותר חברותיים. בדצמבר היה המספר הממוצע של "חברים" למשתמש, מכל העולם, 100 אנשים, אך לאחרונה זינק המספר ל-120. בקרב החברים מסתמן חוק של הכללה ידידותית: במרוצת הזמן, רבים מחליטים שהדרך הקלה ביותר היא לאשר דרך שגרה "בקשות חברות", ומשלימים תהליך שהחל כאשר אחד החברים מבקש לתייג חבר אחר כ"חבר בפייסבוק". במלים אחרות, הם מגדירים "חבר" פשוט ככל חבר בפייסבוק שמביע משאלה להיות כזה.

הצמיחה של היקף החברות באתר ושל רשתות החברים בו חסינה כנראה בפני השפעת הטעויות שהחברה עשתה בהיסטוריה הקצרה שלה, בת חמש שנים בסך הכל. אחד המקרים האלה היה בפברואר, כשהאתר שינה את תנאי השירות שלו. נוסח חדש - שנדמה שהוא מאשש את זכותה ה"בלתי מעורערת" של החברה לשמור על המידע האישי של החברים ולהשתמש בו גם לאחר שהחבר סגר את חשבונו בפייסבוק - היה ראוי לעריכה מוקפדת מעט יותר. בעקבות זאת קמה זעקה גדולה - בפייסבוק די בחברים מעטים כדי לעורר מהומה - והרשת החזירה את התנאים לקדמותם. כעבור כמה ימים היא הציעה טיוטת עקרונות לחברה, ואחר כך טיוטה נוספת של זכויות ותחומי אחריות, שעליהם יידרשו החברים לחתום.

פייסבוק מציעה לחברים שפע של אפשרויות לפרטיות. יש 43 הגדרות שונות שאפשר לכוונן, לא כולל עוד כמה המגבילות את המידע שנחשף בפני יישומי תוכנה שמתקינים חבריו של המשתמש בפייסבוק.

הגדרות ברירת המחדל של פייסבוק לחשבונות חדשים מגינות על המשתמשים בכמה דרכים. לדוגמה, המידע בפרופיל החבר מוגבל לצפייתם של חברים בלבד; הוא אינו נגיש לחברים של חברים. אבל פייסבוק מציבה כמה מגבלות מחדל על מה שתוכנות של חברים שהם צד שלישי יכולים לראות ברשת החברים. ייתכן שהחברים באתר אינם מודעים לכך שאם לא ישנו את הגדרות הפרטיות המחדליות, יישום שיתקין חבר יכול לשאוב ולאחסן קטגוריות רבות מהמידע האישי של חבר.

דייוויד א' אוונס, מרצה למדע המחשבים באוניברסיטת וירג'יניה, אומר שהיה שמח אילו פייסבוק היתה מתחילה להטיל מגבלות רבות יותר על המידע שמפתחי תוכנה חיצוניים יכולים להגיע אליו. ב-15-19 קטגוריות מידע, פייסבוק מציבה הגדרת מחדל של "שתף" - דבר שפירושו שאפשר לשאוב את המידע מפייסבוק ולאחסן אותו בשרתים שמחוץ לשליטתה. 15 הקטגוריות האלה מונות פעילויות, תחומי עניין, תצלומים ומצב משפחתי. "פייסבוק יכולה להציב ברירות מחדל בעניין הפרטיות במקום בעניין מסירת המידע הלאה", אמר.

כריס קלי, ראש מחלקת הפרטיות בפייסבוק, מגן על ההגדרות הנוכחיות ואומר שהאתר "מספק למשתמשים שליטה מקיפה ביישומים שהם בוחרים לפעול עמם". הוא מוסיף שפייסבוק הסירה "אלפי" יישומים שחברים העידו עליהם שהם בלתי ראויים לאמון. אלא שבעיני אוונס, סילוק התוכנות המסוכנות הגיע מאוחר מדי: "מרגע שהיישום השיג את הנתונים, הם כבר בידיו, מאוחסנים במחשב של מישהו אחר".

לברירות המחדל, מתברר, יש חשיבות מכרעת, משום שרק משתמשים מעטים טורחים לכוונן את ההגדרות. לשאלה כמה מהמשתמשים משנים את הגדרות הפרטיות, קלי משיב: "20%".

פייסבוק אמנם מאפשרת לחברים ליצור תת-קבוצות של חברים כרצונם. החברים יכולים להגביל באופן סלקטיווי את הגישה לכמה פריטים, כגון אלבומי תמונות וסרטונים. אבל היתרים מיוחדים לפריט זה או אחר, הדורשים הקלקה לא מעטה, הם רחוקים מאוד מהרעיון של הנאה.

בעיני חברים רבים, פירוש המונח "חברים" הוא ערב-רב של חברים אמיתיים, חברים לשעבר, חברים של חברים וגם לא-חברים; קרובי משפחה צעירים ומבוגרים; עמיתים, ואם איתרע מזלם, גם בוס חטטן אחד או שניים. כל מי שהתקבל כ"חבר", מקבל גישה לאותם נתונים. כשההבחנה מיטשטשת בין החברים הקרובים המעטים לבין הרבים שאינם כאלה, נראה שאין טעם להפריד בין הפרטי לציבורי.

רנדל סטרוס הוא סופר המתגורר בעמק הסיליקון בקליפורניה ומרצה לעסקים באוניברסיטת סן חוזה סטייט