edan_ring@hotmail.com

	חנות מחשבים בהוואנה. רק עובדי מדינה יכולים להתחבר לאינטרנט באופן חופשי
	תצלום: אי-פי

שטיח אינסופי של צעירים ומבוגרים גדש ב-20 בספטמבר את כיכר המהפכה רחבת הידיים בלב הוואנה. תחת דיוקנותיהם של גיבורי האומה הקובנית - המהפכן צ'ה גווארה והמשורר חוזה מרטי - הצטופפו מיליון קובנים. הם לא באו לחזות בשובו המיוחל של מנהיגם פידל קסטרו, אלא לצפות במופע רוק של האמן הגדול ביותר באמריקה הלטינית - הזמר הקולומביאני חואנס - ב"קונצרט למען שלום ללא גבולות". במשך מספר שעות חשו הצעירים הקובנים כמו חבריהם בריו דה ז'ניירו, במקסיקו סיטי או בבואנוס איירס, בטרם חזרו למחסור ולאפרוריות של רחובות הוואנה.

המופע עצמו - חסר תקדים ככל שיהיה - לא מבשר על שינוי אמיתי בקובה, מדינה בה מעולם לא התקיימו בחירות חופשיות, החופש האישי והפוליטי של אזרחיה מוגבל והכלכלה קורסת תחת מצור מתמשך מצד ארצות הברית. את הסימנים המשמעותיים לשינוי צריך לחפש בקרב קבוצה הולכת וגדלה של צעירים קובנים המביעים את דעותיהם הביקורתיות באוסף בלוגים שהם מפרסמים באינטרנט, המאוחסנים בשרתים מחוץ למדינה, הרחק מהישג ידו של הממשל.

על פעילותם זכו הבלוגרים הקובנים לכינוי "בלוגוסטרויקה" - חיבור בין המילה בלוגוספירה, קהילת הבלוגרים, למונח פרסטרויקה, הרפורמה שהונהגה בברית המועצות לפני קריסתה. בשבועות שלפני המופע הגדול התנהל באתרים האלה דיון סוער על המשמעות הפוליטית של המופע. בימים שלאחריו הם התפוצצו מרשמים ותמונות. ברוב מדינות אמריקה ואירופה מדובר בשגרה, אך בקובה פתיחות שכזאת היא קריאת תיגר ממשית על מציאות ארוכת שנים.

חלל חדש לביטוי חופשי

בתחילת ספטמבר פירסם "הוועד להגנה על עיתונאים", ארגון בינלאומי שבסיסו בניו יורק, דו"ח על קהילת הבלוגרים המתפתחת בקובה. חוקרי הארגון קבעו שבקובה פועלים היום לפחות מאה בלוגים ללא אישור המשטר, שרבע מהם מדווחים באופן שוטף על התרחשויות באי. הדו"ח קבע כי "למרות מכשולים חוקיים וטכניים משמעותיים, מספר הולך וגדל של בלוגרים קובנים, רובם צעירים, מתגבר על הגבלות האינטרנט החמורות של המשטר ויוצר חלל חדש של ביטוי חופשי, שמספק ניצוץ של תקווה להיווצרות מחודשת של רעיונות עצמאיים בקובה". בקובה, בה כל כלי התקשורת נמצאים בשליטת הממשלה, מתפתחים, לראשונה מזה שנים, מקורות מידע אלטרנטיוויים ובלתי אמצעיים, על המתרחש באי.

קלאודיה קאדלו, רואת חשבון ומורה בת 26 מהוואנה, כותבת בבלוג שלה, ,Octavo Cerco (המעגל השמיני), על חיי היום-יום של הצעירים בקובה, על המחסור במזון ובתנאי מחייה מספקים ועל הפחדים והתקוות של בני גילה. ברשימה שפירסמה לאחר המופע בהוואנה סיפרה על צעיר שנעצר לאחר שלבש חולצה עליה נכתב "אין שלום בלי חופש", אותו כינתה "מספיק אמיץ בשביל להניף בפומבי את השלט שכולנו נושאים מתחת לבגדים". בתחילת החודש קאדלו זכתה במקום הראשון בתחרות בלוגים עצמאיים ראשונה מסוגה בקובה. בראיון שהתנהל בדואר אלקטרוני היא מספרת על התנאים הקשים בהם בלוגרים כמוה פועלים. "בשביל לנהל את הבלוג שלי אני משתמשת בכל מיני סוגים של הונאות והטעיות", היא מספרת. "אני שולחת רשימות בדואר אלקטרוני לחברים בקובה ומחוצה לה, מתחברת בבתי מלון, או מעבירה את הטקסטים בזיכרון נייד לחברים שמעלים אותם".

	הבלוגרית יואני סנצ'ז. נותנת לאצבעות ללכת במקומה
	תצלום: אי-פי

החוק הקובני מתיר רק לעובדי מדינה ולבעלי מקצועות נבחרים להתחבר לרשת באופן חופשי. עיתונאים עצמאיים שפעלו בעבר בקובה נחקרו ונשפטו לתקופות מעצר, אך קאדלו טוענת שהיא לא מפחדת. "אני לא חושבת שהכתיבה בבלוג היא מעשה אמיץ", היא אומרת. "אני חושבת שזה הרבה יותר בטוח מלצאת לרחוב עם שלט. יש לי ביטחון בכוח של המלה ומעל לכל, אני חושבת שאני לא עושה שום דבר שאין לי זכות לעשות".

המשטר מערים קשיים רבים על פעילות הבלוגרים, אך אחרי שהטקסטים מגיעים לרשת, קשה מאוד לעצור את הפצתם. הבלוגים העצמאיים אמנם חסומים לגולשים בתוך המדינה, אך התוכן שלהם נשלח באימיילים ומועבר מיד ליד באמצעות זיכרונות ניידים למחשב (דוגמת דיסק-און-קי), שהפכו ללהיט בקובה. לעתים גם מדפיסים אותם ומפיצים העתקים מהם. הממשל, מצדו, מפעיל עשרות מגיבים שמכניסים טוקבקים שליליים לבלוגים. "אני מקבלת כמות עצומה של עלבונות בבלוג שלי", אומרת קאדלו. "מכנים אותי תולעת, אנטי-מהפכנית, נחותה, מרגלת, סוכנת זרה - הממשל דואג לא להשאיר את הפרשנויות שלי בלי מנה טובה של דיכוי אונליין".

חלוצת הבלוגוספירה הקובנית

הגיבורה הבלתי מעורערת של דור הבלוגרים הקובנים החדש היא יואני סאנצ'ס בת ה-34, שנחשבת לחלוצת הבלוגוספירה הקובנית וכותבת את הבלוג Generacion Y (דור ה-Y) מאז אפריל 2007. סאנצ'ס מתארת ברשימות נוקבות את המציאות המורכבת של ארצה ולא פוחדת למתוח ביקורת חריפה על האחים קסטרו. ב-2008 היא נבחרה על ידי ה"טיים" לאחת ממאה האנשים המשפיעים בעולם, ובעוד כחודש יוענק לה פרס יוקרתי מבית הספר לעיתונות של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק. סאנצ'ס לא תגיע לטקס, כי המשטר הקובני לא מאשר לה לצאת מהאי.

לדבריה, אין לה ספק שמאזינים לשיחות הטלפון שלה ועוקבים אחריה כשהיא יוצאת מביתה,

אך היא ממשיכה לפעול כדי להגדיל את כמות המידע הלא מצונזר שזורם החוצה מהאי.

מירטה אוחיטו, עיתונאית קובנית-אמריקאית ב"מיאמי הראלד", אומרת שהאפשרויות הגלומות באינטרנט הן אתגר חדש עבור המשטר הקובני. לדבריה, "המשטר יכול להגביל גישה לטכנולוגיה או כניסה למקומות פיזיים רק באופן חלקי. בסופו של דבר, תמיד תימצא הדרך להעלות את הטקסטים הללו לרשת. את הדלת דוחפים מבפנים קבוצה של אנשים אמיצים ומוכשרים שיכולים להגיע לקהל עולמי".

הדוגמה הטובה ביותר מהתקופה האחרונה לכוח שהבלוגים והאינטרנט מעניקים למתנגדי המשטר, היא סיפורו של קובני בן 48 בשם חואן קרלוס גונסלס מרקוס, שהתפרץ שיכור לצילומי סרט דוקומנטרי בפינת רחוב וזעק מול המצלמה כי העם הקובני רעב. הסרטון הועלה לאתר שיתוף סרטוני הווידיאו יוטיוב, ובמהרה הפך ללהיט בקובה ובארה"ב. תוך כמה ימים מרקוס, המכונה פאנפילו, נשפט ונשלח למאסר של שנתיים בגין "מסוכנות לציבור", מה שהצית קמפיין בינלאומי באינטרנט לשחרורו. הלחץ ותשומת הלב הציבורית כנראה עשו את שלהם, ולפני כשבועיים הוא הועבר למכון גמילה מאלכוהול שאחריו יישלח לביתו.

אלקסיס רומאי, סופר ובלוגר קובני שחי בארה"ב בעשור האחרון, היה ממובילי הקמפיין למען פאנפילו בבלוג שלו, ,Belascoain y Neptuno שנקרא על שם צומת רחובות בהוואנה. לדעתו, הבלוגרים יקשו מאוד על המשטר של האחים קסטרו להמשיך לפגוע בזכויות האדם במדינה. "הממשל הקובני כבר לא יכול לפעול ללא חשש. בשל העידן הדיגיטלי הם חיים עכשיו בבית מזכוכית וכל העולם מביט בהם מבחוץ. כבר היתה בעבר אופוזיציה בקובה, אך כיום, באמצעות דואר אלקטרוני ורשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר, יש לנו דרך מהירה יותר לתקשר ולהגיע לקהילה הבינלאומית ולתקשורת".

הסיוט של הצנזורים

באחת הרשימות האחרונות בבלוג שלה, סאנצ'ס היטיבה לתאר את הפוטנציאל החתרני של הטכנולוגיות החדשות ואת חוסר האונים של המשטר המיושן מולן. היא כותבת על שני צעירים שיושבים במרחק של שלושה מטרים זה מזה בפארק עירוני בהוואנה, ומבלי שאף אחד יחשוד מעבירים ביניהם באמצעות טכנולוגיית הבלוטות' (תקשורת אלחוטית) של הטלפונים הסלולריים קטעי וידיאו ותמונות של אמנים המבקרים את הממשל.

"בלוטות' זה הסיוט של הצנזורים", כותבת סאנצ'ס. "ספרים אסורים, שירים שלעולם לא ישמיעו ברדיו, בלוגים שנחסמו לגולשים באינטרנט הקובני וידיעות שלא מופיעות בעיתונים הרשמיים - הכל מועבר עם הטכנולוגיה הזאת". לדבריה, "התרבות הדיגיטלית משאירה מחוץ למשחק את מי שחושב שמהפיכות עושים רק עם נשק ונאומים. הם חושבים שזה משחק ילדים - וטוב שכך".

יואני סאנצ'ס קראה לבלוג שלה "דור ה-Y", על שם בני גילה הקובנים שכמוה, קיבלו מהוריהם שמות בעלי צליל רוסי שמתחילים ב-Y: יואנדרי, יוסימי, יאניסליידי, יונייסקי ואחרים. הם הראשונים שהתבגרו וגדלו לאחר נפילת ברית המועצות ומשתמשים באינטרנט. הם לא גדלו על האתוס הסובייטי הבלתי מנוצח ולא שבויים בקונצפציה לפיה פידל קסטרו מחזיק באמת המוחלטת. מצד אחר, הם חווים כל חייהם מצור אמריקאי חונק וחסר היגיון, שאחראי במידה רבה למצוקה החומרית באי.

בשונה ממתנגדי משטר קודמים, סאנצ'ס וחבריה לא מחזיקים בדוקטרינה פוליטית ברורה, זולת הרצון לחיות במקום חופשי יותר. ואולם, האם האינטרנט באמת נושא בחובו את המפתח לשינוי פוליטי בקובה? "אני לא אוהבת לדבר על העתיד", אומרת קאדלו. "אחת הסיבות שבגללן התחלתי לכתוב את הבלוג היא התחושה שאני חיה בנצח שנמשך מיום ליום. זה נשמע פסימי, אבל זה לא כל כך. זה אחד הדברים שנותנים לי את הכוח להמשיך. אבל יש לי תקווה ואמונה, אני רק בת 26 ונשארו לי חיים שלמים בשביל לראות את המדינה שלי נולדת מחדש".

---

מדריך קצר לבלוגוספירה הקובנית

• Generacion Y יואני סאנצ'ס, בת 34, הבלוגרית הקובנית הראשונה, נבחרה על ידי כתב העת "טיים" כאחת ממאה האנשים המשפיעים בעולם. מתורגם לאנגלית

• Octavo Cerco קלאודיה קאדלו, רואת חשבון ומורה בת 26, כותבת על חיי היום-יום ועל אמנות בהוואנה. זכתה בתחרות הבלוגים הראשונה של קובה. מתורגם לאנגלית

• Boring Home Utopics בלוג צילום של האמן והמוסיקאי אורלנדו לואיס פארדו לאסו, שמציג את הצדדים האפלים של הוואנה. באנגלית ובספרדית

• Voces Cubanas פורטל הבלוגים הקובניים העצמאיים, מאגד בלוגים של כותבים שונים

לבלוג של עידן רינג