30% או 40% מבני הנוער סבלו מבריונות ברשת בשנה האחרונה. אולם, הבעיה בדרך כלל נעלמת מעין ההורים כי רק עשירית מתוך הילדים שסובלים מהצקות באינטרנט מספרים על כך להוריהם.

"בריונות משפיעה על מיליוני תלמידים ואינה מוגבלת לשטח בית ספר", מספרת פרופסור ג'אנה ג'ובונן מאוניברסיטת קליפורניה, החוקרת שהובילה את המחקר. במסגרת המחקר, שמפורסם במהדורת ספטמבר של המגזין לבריאות בית ספר, שאלו החוקרים 1,454 נערים בין הגילאים 12 ל-17 ברשת אם הם סבלו מהצקות. 41% מהילדים דיווחו כי סבלו מהתעמרות בין פעם אחת לשלוש. 13% דיווחו כי סבלו בין ארבעה לשישה מקרים ו-19% דיווחו על שבעה מקרים או יותר.

לדברי ג'ובונן, רבים מבני הנוער כלל לא מבינים כמה מחבריהם סובלים מאותה בעיה. "כשילדים מתחילים לחשוב 'זה רק קורה לי', הם צפויים להאשים את עצמם וברגע שהם עושים זאת, זה מגדיל את סיכוייהם להיכנס לדיכאון". ברוב המקרים מדובר רק בקללות. אך השיטה השנייה הכי נפוצה היא גניבת סיסמאות. הבריונות כוללת גם איומים, שליחת תמונות מביכות, הפצת שמועות וחשיפת מידע אישי.

הפחד מפני הגבלת האינטרנט

הסיבה הנפוצה ביותר בגללה ילדים נמנעים לספר להוריהם על ההצקות היא האמונה שהם "צריכים ללמוד להתמודד בעצמם" עם הבעיות. 31% דיווחו כי על חשש שהוריהם יגבילו את השימוש באינטרנט. סיבה זו נפוצה במיוחד בקרב נערות בגילאים 12-14, ש-46% מהן ציינו כי הן חוששות מהגבלות. זאת בשעה שרק 27% מהנערים בגילאים אלה דיווחו על חשש דומה.

הבעיה היא, טוענת ג'ובונן, שהורים רבים אינם מבינים את החשיבות הרבה של האינטרנט בחיי החברה של ילדיהם. "הורים נוקטים בצעדים מזיקים מתוך כוונות טובות", היא אומרת. "כמו לנסות להגן עליהם על ידי מניעה מוחלטת של גישה לאינטרנט". לדבריה, "בני נוער משתמשים באינטרנט בעיקר כדי לשמר קשרים קיימים כמו שאנחנו נהגנו לעשות כשהתקשרנו לחבר או הלכנו לבקר בביתו".

המחקר מגלה גם כי בניגוד לדימוי הרווח של בריונות ברשת כאנונימית, 73% מהילדים יודעים מי עומד מאחורי ההתעמרות או לפחות די בטוחים מי עומד מאחוריה. 51% מהם העריכו כי מדובר בחברים לספסל הלימודים, 43% אמרו כי מאחורי ההתקפות עומדים אנשים שהכירו ברשת ו-20% דיווחו כי הבריונים היו מכרים מחיים , אך לא מבית ספר.