השר שטרית
	תצלום: ניר קידר

רגע אחרי שההחלטה ללכת לבחירות ולפני פגרת הבחירות, הכנסת מיהרה לאשר אתמול בקריאה ראשונה את חוק תעודות הזהות הביומטריות. בשיחה עם ד"ר מיכאל בירנהק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, הוא מתח ביקורת חריפה על האישור המהיר של החוק השנוי במחלוקת, "זה נראה כמו מחטף ציבורי וזה לא מריח טוב. אפילו שזה רק קריאה ראשונה, לא נראה ראוי שבממשלת מעבר יעלו דברים שנויים במחלוקת, שמחייבים דיון ציבורי יסודי".

בירנהק מסביר כי החוק הביומטרי הוא חוק מורכב עם שורה של השלכות בכמה תחומים ובראש ובראשונה ההשלכה החוקתית על הזכות לפרטיות. אבל זה לא נגמר שם. "זה נושא מאוד מאוד מורכב מבחינה טכנולוגית ואדמיניסטרטיבית... צריך לזכור שהדבר עומד לעלות המון כסף. ולא זכור לי שלמדינת ישראל יש עודף כסף". הוא ציין גם כי פרויקט של הפקת תעודות זהות, שכולל דגימות, אך לא מאגר, בבריטניה הוערך במיליארדי דולרים.

רטוריקה במקום התמודדות עם בעיות

בירנהק מספר כי משרד הפנים מודע לביקורת על כן ניתן לראות להצעת החוק שהוגשה לכנסת הוסיפו "הרבה מלל על הזכות לפרטיות והרבה יותר ניסיון להציג את זה בצורה מאוזנת ומידתית, אבל נראה לי שבמקום להתמודד עם הבעיות בצורה עמוקה ומהותית מנסים להתמודד עם זה בצורה של רטוריקה", הוא מוסיף.

השר שטרית ציין בדיון בכנסת כי תעודת זהות ביומטרית היא תנאי לביטול הוויזות לארה"ב. אולם, בירנהק מסביר כי האמריקאים דורשים דרכון ולא תעודת זהות, ובכל מקרה הם לא דורשים את מאגר המידע. מצד שני לחוק כזה עשויות להיות השלכות נוספות על יחסינו עם ארגונים אחרים. בגלל שנושא הפרטיות נמצא על סדר היום של ארגונים בינלאומיים כמו האיחוד האירופי וה-OECD אליו מדינת ישראל רוצה להתקבל. למעשה הממשלה ביקשה הכרה בכך שקיימת במדינה הגנה מספקת על הפרטיות. באירופה אין מאגר מידע מהסוג הזה, הוא מציין, למרות שבחלק ממדינות אירופה משתמשות בביומטריה לצורכי זיהוי וגם המאגר הביומטרי שקיים בארה"ב מחזיק רק בפרטיהם של תושבים זרים.

פונקציונליות זוחלת

כשנשאל מדוע בעצם אין צורך במאגר, בירנהק הסביר כי לפי טענת הממשלה החוק נועד להתמודד עם הקלות שבה ניתן לזייף תעודת זהות, ולצורך מטרה זו אין כל סיבה להקים מאגר. זאת מפני שהמידע הביומטרי של האזרח ייטען על שבב שיוטמע בתוך התעודה ושוטר המעוניין לבדוק את זהותו של אזרח יוכל לעשות זאת באמצעות סריקת טביעות אצבעותיו והשוואתן למידע מתוך התעודה, ללא הצורך לבחון אותן מול המאגר.

בירנהק פירט מעט על הסיבות שגרמו לרבים כמו המועצה להגנת הפרטיות, לשכת עורכי הדין והאגודה לזכויות האזרח לחשוש מפני החוק "יש פה מאגר שאומרים שהוא נועד למטרה אחת - להתמודד עם זיוף תעודות זהות- אבל ברגע שיש מאגר, מהר מאוד הוא יהיה אטרקטיווי למטרות אחרות, מה שמכונה באנגלית Creeping Functionality, והזרעים של זה נמצאים כבר בחוק. כבר רואים שמתכוונים להעביר את זה לגורמים אחרים. אמנם, אמורים לתחום את מספר הגורמים, אבל העברת מידע לגורמי הביטחון היא מאוד קלה. פתאום, ממשהו שנוגע לעניינים פלילייים, זה נהיה עניין ביטחוניסטי.

כרסום בדמוקרטיה

העניין הביטחוני הוא גם חרב פיפיות, "תאר לעצמך שהיה מאגר כזה בסוריה או איראן. זה ברור שסוכנויות הביטחון שלנו היו מאוד רוצים להשיג אותו. ולכן הנחת העבודה שלי שזה עובד גם הפוך. ברור שיעשו אבטחה. לכן משרד הפנים יקים רשות מיוחדת. ולא נעים להגיד אבל למשרד הפנים יש שם לא כל כך טוב בשמירה פרטיות והדוגמא הטובה ביותר היא מרשם האוכלוסין שמסתובב חופשי באינטרנט

"החוק הזה הוא עוד כרסום באופיה הדמוקרטי של המדינה. זה לא גרזן שמפילים על המדינה הדמוקרטית וזה לא סוף הדמוקרטיה. אבל זה עוד כרסום בכך שנפגעת זכותינו לפרטיות. לא במקרה הזכות לפרטיות היא אחד המאפיינים של מדינות דמוקרטיות והיעדרה הוא המאפיין של מדינות לא דמוקרטיות כמו ברית המועצות ומזרח גרמניה ושאר משטרים טוטליטרים. העובדה שאין אף מאגר כזה באף מדינה דמוקרטית מערבית וכן יש מאגרים במדינות כמו פקיסטאן וכוויית אומר דרשני".