ארכיון רשות העתיקות עולה לאינטרנט

36 אלף מפות, תרשימים, שרטוטים ותמונות, שמתעדים את ירושלים ועכו במנדט הבריטי, נסרקו ועלו לרשת. בתום הפרויקט, יונגש לציבור כל ארכיון רשות העתיקות

המשימה שניצבה בפני רשות העתיקות לא היתה קלה. איך סורקים ומנגישים לציבור עשרות אלפי מסמכים שנמצאים על סוגי נייר כמו אורז, סטנסיל, העתקי שמש ופרגמנטים? איך מטפלים במסמכים שמצבם הפיזי לא טוב, כמו רישומים שנכתבו במכונות כתיבה או מפות ישנות, שנכתבו ושורטטו על דפים מצהיבים, ועלולים להתפורר, אם ייסרקו באופן תעשייתי?

את הפתרון סיפקה חברה חיצונית, שמתמחה בעיבוד של חומר ארכיוני עדין, ישן ורגיש, שלא ניתן לסריקה באופן רגיל, אלא רק באופן פרטני וידני. כך נסרקו לאחרונה 36 אלף מסמכים מהשנים 1919 עד 1948, המתעדים את ירושלים ועכו ומהווים את הארכיון המנדטורי של רשות העתיקות. החל מהיום הם נגישים לחוקרים ולמתעניינים באתר:
iaa-archives.org.il

"עד כה החומרים האלה היה היו אגורים בספריות ובגנזכים ללא נגישות מספיקה למשתמש המצוי. העבודה הזו תסייע לשמור חומר חשוב וארכיוני לדורות הבאים", אמר אפרים רייך, מנכ"ל "אימג'סטור מערכות”, שמבצעת את פרויקט הנגשת המידע הארכיוני של רשות העתיקות.

אפשר למצוא שם מסמכים כמו תמונות של העיר העתיקה בירושלים או תוכניות בנייה של הר הבית וכן הרבה מאוד חומר מקצועי ומדעי מתחום העתיקות. אנשי מקצוע והיסטוריונים חובבים ימצאו שם גם חומר מנהלי שעשוי לעניין אותם כמו תיקי שימור, פיקוח וחפירה, תוכניות, איורים, עיזבונות, וכרטסות.

הר הבית בתמונה מתוך אתר רשות העתיקותרשות העתיקות

החלק הראשון שנסרק ועלה לאינטרנט הוא אוסף מימי המנדט הבריטי. הבריטים החלו לאסוף ולתעד אתרים ארכיאולוגיים בארץ ישראל, מיד עם כיבושה בידי גנרל אלנבי ב-1918. שנתיים לאחר מכן, עם הקמת ממשלת המנדט, נוסדה גם מחלקת עתיקות, שכללה ארכיון. ב-1948 הוקם ארכיון מחלקת העתיקות הישראלית, שלימים הפך לאגף העתיקות ואחר כך לרשות העתיקות. הארכיון החדש ירכז את הנתונים של כל הגופים הארכיאולוגים שפועלים בארץ בכל התקופות.

סריקת המסמכים האלה היא חלק מפרויקט גדול יותר, במסגרתו נסרק וממופתח כל הארכיון הארכיאולוגי של ארץ ישראל, שכולל אלפי מסמכים, צילומים, מפות ותוכניות. המימון לפרויקט הגיע מתוכנית מורשת של משרד ראש הממשלה, כחלק מתקציב רב-שנתי בן כ-800 מיליון שקלים, מחציתו מתקציב הממשלה. עלותו של השלב הראשוני של הפרויקט, שהושלם לאחרונה, היא 1.5 מיליון שקלים.

"הארכיון הזה מהווה תשתית עיקרית למחקר הארכיאולוגי של 100 השנים האחרונות", אמר צבי האוזר, מזכיר הממשלה. "התוכנית תסייע להנגיש אוצרות ידע אלה לקהל הרחב ובכלל זה לחוקרים בכל הארץ והעולם", הוסיף ראובן פינסקי, מנהל תוכנית מורשת של הממשלה.

בעתיד, ארכיון רשות העתיקות ישולב בפורטל רשת ארכיוני ישראל (רא”י), שירכז את המידע מכל הארכיונים בארץ, וינגיש אותם לציבור. את הפרויקט, בעלות של 15 מיליון שקלים, מובילה הספרייה הלאומית. רובם מתקציב תוכנית מורשת. ארכיונים נוספים שנסרקים ועוברים דיגיטציה, שישולבו בפורטל החדש, יהיו ארכיון הצליל הלאומי, ארכיון רשות השידור, הארכיון המרכזי לאמנות יהודית ואוספי מוזיאונים מרחבי הארץ. 

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות