המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
בחר סיסמה
הקלד סיסמה מחדש
אזור מגורים
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

האם תחיית היידיש תגיע מהאינטרנט

מגזין פארווערטס יפתח בחודש הבא ובזייטל (אתר) מחודש ביידיש. במגזין מקווים שזה יסייע להם להתחבר לאלפי הסטודנטים שלומדים יידיש בארה"ב ובעולם

עתידה של היידיש עומד בסימן שאלה – מציאות שהולמת למדי לתרבות שנודעה בחיבתה להשיב על שאלות בשאלות. על פי הסברה השימוש ביידיש הולך ופוחת שכן יותר ויותר ניצולי שואה, ואנשים שלמדו את השפה בבית הוריהם המהגרים, הולכים לעולמם.
אבל חוקרים רבים סבורים שמוקדם להספיד את היידיש, ושהעתיד צופן בחובו שיפור במצבה – לאור העובדה שצעירים לומדים את השפה ביותר מ-30 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי ארה"ב. יתרה מכך, הולך וגדל מספר החרדים הדוברים יידיש כשפת היום-יום.

מבט אופטימי זה מסביר מדוע "פורוורד", העיתון היהודי, שגילו 115 שנה, מרחיב את פעילותו. לפני שלושה עשורים צימצם העיתון את תדירות הופעתו ביידיש ונהפך מיומון לשבועון, וב-1990 הוא ניסה להגיע לקוראים חדשים על ידי הדפסת עיתון נפרד לגמרי באנגלית. כעת, לנוכח מה שנתפש כעניין מחודש ביידיש בקרב צעירים, "פורוורד" עומד לפתוח ב-4 בפברואר אתר אינטרנט (וֶבזייטל) מחודש ועדכני ביידיש, שיכלול בלוגים ולינקים לפייסבוק (פייס-בוך). עם זאת, עקב ירידה במספר הקוראים, תופיע המהדורה המודפסת של העיתון ביידיש רק פעם בשבועיים.

נוסף על מאמרים וכתבות המופיעים במהדורה המודפסת, שמופיעים באתר כבר כיום, האתר המעודכן יפרסם כתבות מצולמות שאורכן כ-10 דקות, שיספקו דיווחים של כתבים דוברי יידיש ממוסקווה, ירושלים, פאריס, ורשה, מלבורן, בואנוס איירס וניו יורק.

כמו כן יופיע באתר בלוג בשם "וייטר" ("הלאה") המיועד לתלמידי יידיש. הבלוג יציע סיפורים ופתגמים ביידיש, שיספקו לתלמידים חומר קריאה ססגוני ויסייעו להם להתחבר לשפה. בהקלקה על מלה לא מובנת ביידיש, יוכלו תלמידים לראות תרגום שלה – פעולה שאינה אפשרית בעיתון המודפס.

כמו כן יתפרסם באתר בלוג עבור חסידים וחרדים, מאת כותבים חרדים, שקרוב לוודאי ישתמשו בשם עט. הוא ייקרא "יידיש מיטן אלף" ("יידיש באלף") - בהתייחסות לאופן שבו חסידים כותבים את המלה יידיש – אידיש.

האתר המחודש גם ימשיך מסורות ישנות: למשל יציג סרטוני הדרכה על בישול מאכלים מזרח אירופים, כמו כרוב ממולא, ועל יעדי תיירות בעולם; אבל מעתה סרטונים אלה יכללו תרגום לאנגלית בכתוביות. בלוג חדש אחר ששמו "פרנסה יהודית" יציג סרטוני שיחות עם דוברי יידיש העובדים במקצועות שונים, מסנדלרים ועד לבנקאים.

מתכון יידי: בורשט עם קניידלעך

יהיה גם בלוג של סרטוני וידיאו על תרבות והומור יידי, שאותו ינהל שיין בייקר מקנזס סיטי. בייקר, נוצרי בן 44 המשתייך לכנסייה האפיסקופלית, דובר יידיש שוטפת ועומד בראש הקונגרס לתרבות יהודית שהוקם לפני 65 שנה.

לדברי סאם נוריץ', המו"ל של העיתונים "פורוורד" באנגלית ו"פארווערטס" ביידיש, "פורוורד" באנגלית נהפך מעיתון שבמקרה יש לו גם אתר אינטרנט לאתר אינטרנט שבמקרה גם מוציא לאור עיתון. לעיתון תפוצה של 28 אלף קוראים בשבוע, ואילו באתר נרשמות כ-400 אלף כניסות בחודש של משתמשים ייחודיים.

כעת גם העיתון ביידיש, "פארווערטס" (פורוורטס), יעבור עדכון ושדרוג דיגיטלי. כיום יש לו 6,000 מנויים, רובם מבוגרים, מחציתם ניצולי שואה, בצד 6,000 קוראים באתר, שרובם צעירים יותר.

נוריץ' סבור שאברהם קאהן, ששימש המו"ל של היומון ביידיש בשנים 1946-1903, היה ודאי מרוצה מהעדכונים הנוכחיים. "קאהן היה מלקק את האצבעות", הוא אומר.
לפי אומדנים, יש היום בעולם כ-1.76 מיליון דוברי יידיש, לעומת יותר מ-11 מיליון ערב מלחמת העולם השנייה. בארה"ב יש כיום כ-200 אלף דוברי יידיש, רובם חרדים.
תקווה מסוימת אפשר למצוא בעובדה שלפי נתונים שמספק נוריץ', בכל שנה לומדים יידיש כ-2,000-1,000 סטודנטים באוניברסיטאות בארה"ב - בהן קולומביה, הרווארד, ברקלי, וברנדייס. מספר דומה לומד את השפה בארצות אחרות.

אולם ד"ר רות וייס, מרצה לספרות יידית בהרווארד, מסייגת את חלומות ההתפשטות. "יידיש היתה שפת היהודים כל עוד הם היו עם נפרד", היא אומרת. "החרדים רוצים להמשיך להיות נפרדים. אבל ברגע שיהודים רצו להיות חלק מהחברה שבה הם פועלים כלכלית, תרבותית ופוליטית, הם אימצו את השפה של התרבות הסובבת". עם זאת, לדבריה, צעירים רבים – יהודים ולא יהודים – נמשכים לתרבות היהודית של העבר ורוצים לחוות אותה בשפת המקור שלה.

בוריס סנדלר, 63, עורך ב"פארווערטס", סבור שאתר האינטרנט יפיח חיים חדשים ביידיש ויסייע להאריך את חייה. "המשמעות של זה היא שעולם היידיש, שחשבתי שהיה קטן וצר, מקיף כעת את העולם כולו".




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 דובר ידיש ממאה שערים וליאמסבורג בניוורק לא מדבר ידיש ברמה גבוהה, הם לא דוברים את הידיש של יהודי פולין לפני המלחמה -אין להם יכולת לקרוא אפילו ארי פוטר בידיש , להבין את נאומו של בשביס זינגר בקבלת טקס קבלת פרס נובל-הם דוברים דפה יוםיומית ולא שפה גבוהה -נדהמתי שנתקלתי בהבדלים  (לת) אווה
  • 15:27
  • 29.01.13

02 "עתידה של היידיש עומד בסימן שאלה..." ?! טעות.מי שמכיר את הנעשה בבני-ברק וירושלים,ויותר מכך-בקהילות החרדיות הגדולות בארה"ב כמו בורו-פארק (בארא-פארק) ורואה ושומע מה קורה לעברית בת ימינו המדוברת ברחובות פ"ת ות"א-ושאר הארץ,מבין שהעברית היא השפה שעל סף הכחדה-ולא היידיש.כרגע אנו בשלב הדילול והדלדול של השפה העברית.זמנה קצוב,והיידיש חיה ובועטת.  (לת) סמי מפ"ת
  • 15:28
  • 29.01.13

03 לעומת זאת נשתדל לשמור על הלדינו מתחת למצבה שמא תקום לתחייה.  (לת) משה אלמוזלינו
  • 15:59
  • 29.01.13

04 שפה גוססת שלא כדאי להיותה. מחדדת את המתח בין "לבנים" ליוצאי עדות המזרח. שפה שגוועה גם בארץ והיתה סמל לגלות, ליהודי המסכן מלחך הפנכה . הזמנים השתנו והיידיש תמות מוות טבעי. פרפורי הגסיסה ייקחו עוד שנות דור. השפה תחייה רק בשכ' גאולה, מאה שערים, בני ברק וברונקס. כך היא אגב נראית היום.  (לת) מנדלי מוכר ספרים
  • 16:10
  • 29.01.13

  •   למנדלי מו"ס: כה אמר יצחק בשביס-זינגר הסופר האידישאי חתן פרס נובל לשנת 1978 כשנשאל מדוע הוא כותב בשפה גוססת: "וייל איך וייס אז דאס איז א שפראך וואס ועט נאך שטארבען ארום א טויזענט יאר" ("מכיוון שיאני יודע שזו שפה שתיגסוס בערך עוד אלף שנה")...  (לת) ערן ארגוב
    • 18:35
    • 29.01.13

  •   כמו שחבל על כל מין של חיה שנכחד, חבל על כל שפה שזה גורלה אחת
    • 21:39
    • 29.01.13

    שפה מהווה עולם שלם שכולל גם תרבות- וביידיש יש תרבות עשירה, שהלוואי שהייתי יכולה להינות ממנה בלי התרגום ("נשיקה דרך מטפחת") לעברית/ אנגלית.

  •   זו תגובה פוגענית פראקסלנס. אני מבקשת להסירה!!  (לת) געגועיי ליידיש
    • 01:54
    • 30.01.13

05 איזה יופי ! בדיוק לומד יידיש מתאים לי כמו כפפה !  (לת) יוסל'ה
  • 16:18
  • 29.01.13

06 שפה מדברים, לא מנסים להחיות. עדיף שהיידיש תמות מאשר שננסה להחיותה במשך עשרות שנים עד שתמות.  (לת) אביב
  • 16:19
  • 29.01.13

07 במקום שאין בו, הייה. חייל בצבא אבי
  • 16:36
  • 29.01.13

אריאל, יפה דרשת ונאה קיימת. מילותיך, כולן בסלע הזמנים.

08 לידיעת ד"ר רות וייס, מרצה בהרווארד: מושיק
  • 17:10
  • 29.01.13

יידיש לא הייתה מעולם שפת היהודים, אלא שפת היהודים האשכנזים.

אין לי כמובן שום דבר נגד יידיש, רק כדאי לדייק...

09 ל-3 מיקי
  • 17:59
  • 29.01.13

לפני השואה כ86 % מכל העם היהודי היו אשכנזים, בשנת 1913 יידיש (לפי המפקד באימפריה הרוסית, שאז יותר ממחצית העם היהודי חי בגבולותיה) 92 אחוז ציינו את יידיש כשפת האם שלכם...

אז יידיש הייתה שפת היהודים, כמה שזה לא נעים לך להכיר בזה...

10 דוס איז אונראע שפראעחע  (לת) המחייא
  • 18:11
  • 29.01.13

  •   לאמיר איר פארריכטען א ביסל, יא? בילי דער ייד
    • 20:40
    • 29.01.13

    צערשט, מ'דארף שרייבען נאר "שפראך" (ניטא קיין סופעדיקע אות). צווייטענס, מ'קען פשוט שרייבען "לשון" אנשטאט "שפראך".

11 די יידיש פון היינט איז עיברידיש ס'איז נישט דער אמת'ר אידיש פון אמאל  (לת) חצ'קל
  • 22:18
  • 29.01.13

12 ספריה קוראת
  • 08:56
  • 30.01.13

בספריות ציבוריות יש ספרים בשפות שונות, בעיקר אנגלית-צרפתית-רוסית. לא נתקלתי בספרים באידיש. מוזר שאין מפעל איסוף ספרים מבתי קשישים, כפי שעשו בארה"ב. גם לא שומעים כמעט שירים באידיש ברדיו (ותודה לחוה אלברשטיין).

13 למה להחיות את האידיש? איכסה
  • 09:14
  • 30.01.13

שפת גלות ועליבות