מעבדי תמלילים מקוונים, אלבומי תמונות משותפים, קהילות חולקות מידע: מהפכת הווב 2.0 כבר יצאה לדרך. למרבה הצער, אף אחד לא יודע מה זה בעצם אומר
באינטרנט, מהפכות מוכרזות, מסוכמות ומוספדות עוד לפני שהן קורות; אבל דומה שבשלושת השבועות האחרונים, לאחר כנס הווב 2.0 השני שננעל בסן פרנסיסקו ב-7 באוקטובר, מהפכה חדשה באמת יצאה לדרך. היא מוזרה, מהפכת אוקטובר 2005. רק מעטים מחוץ לתת-העולם הגיקי-טכנולוגי שמעו עליה, ומעטים עוד יותר מוכנים להתחייב בנוגע להגדרתה ולמהותה המדויקת. יותר מכך: בניגוד למהפכות אחרות, במהפכה הנוכחית קשה לאתר את הניצוץ שהחל את התבערה - את הרגע שבו דברים החלו להשתנות.
"למעשה, אין דבר כזה ווב 2.0", אומר אורי ברוכין, יועץ לאסטרטגיה שיווקית וניו-מדיה, שמוכר גם כאחד ממייסדי "קונספציה" (exego.net). "ווב 2.0 היא מטאפורה, מלת קוד שהיא קיצור לשורה של טרנדים שהבשילו בשנתיים האחרונות. חלק מהם קשורים לטכנולוגיות שנעשו רלוונטיות יותר, ולכל מיני גישות שבעקבות האבולוציה הטבעית של הווב הפכו להיות יותר מרכזיות". לדברי ברוכין, כשהוא מדבר על ווב 2.0 עם לקוחות או עם אנשי הטכנולוגיה שלהם, הם לעתים קרובות אינם מבינים מה החידוש, ואומרים לו ש"את זה אפשר לעשות מזמן". "במקרה כזה אני אומר להם, 'אוקיי, אז אם ככה למה זה לא נמצא כבר במוצר שלכם?'"
ארכיטקטורה של השתתפות
פרסומת
כדי לקבל מושג מעט יותר קונקרטי מה זה בעצם ווב 2.0, כדאי אולי להציץ בכמה מהאתרים היוצרים את עמודי הבית השונים בדפדפן הפיירפוקס של ברוכין. tech.memeorandum.com הוא אתר חדשות טכנולוגיה ש"מציף" לראשו כל כמה דקות את הידיעות הפופולריות ביותר בעיני גולשים בשורה ארוכה של בלוגים מובילים; rememberthemilk.com הוא יומן מקוון שמאפשר לכל אחד לנהל באמצעותו מטלות בשורה ארוכה של תחומים, ולשתף רשימות חברים אלו ואחרות בחלק מהן; netvibes.com הוא אתר שכל גולש יכול לעצב בהתאם לצרכיו ולקבל דרכו מידע מהאתרים האהובים עליו באמצעות פידים של RSS. בין השאר, מתעדכנות בו תחזית מזג אוויר לשבוע הקרוב בהתאם למקום מגורי הגולש, ההודעות החדשות מחשבון ה-Gmail ועוד.
שלושת האתרים, ואתרים דומים כמו האלבום המקוון פליקר, אתר הסימניות המקוון del.icio.us, והאנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה, חולקים כמה מאפיינים משותפים: הם מתקיימים רק ברשת, ללא נוכחות על הדיסק הקשיח במחשבו של הגולש; נסמכים על פעילות שיתופית של קהילות; ונועדו כולם לאפשר למשתמש הקצה לעשות כל דבר שהוא רוצה מבלי לעזוב את הרשת.
על פי גורו הטכנולוגיה טים אוריילי (המוכר למפתחים בעיקר בגלל הוצאת הספרים שלו) שאירגן את הכנס שהתקיים בתחילת אוקטובר בסן פרנסיסקו, ווב 2.0 היא "ארכיטקטורה של השתתפות" - מבנה שמורכב מקישורים בין יישומי רשת, המבוסס על העיקרון שהמשתמשים הם אלו שיוצרים את התוכן ולא רק צורכים אותו. הוא בנוי גם מממשקי תכנות פתוחים שמאפשרים למפתחים גמישות רבה ואפשרות לגרום ליישומי הווב להתנהג באופן דומה ליישומים שולחניים: למשל, שמירה על קשר עם השרת בלי לרענן את כל העמוד עם כל שינוי שמוכנס בו.
בני כלאיים מקוונים
בתוך כל הכאוס הזה, מדגיש אוריילי, בווב 2.0 אפשר להבחין במהירות בסדר שצץ בצורה ספונטנית בעקבות מאמצי התיוג של המשתמשים. כך, כל אחד יכול ליצור קבוצות של תמונות, אתרים או מטלות שחולקות תגים מסוימים, כמו נניח "בוקר", "משפחה" או "פסטיבל הסרטים בחיפה". השיטה הזאת יוצרת מגוון תופעות חברתיות חדשות: למשל, קבוצה של עשרה חברים שכל אחד מהם מצויד במצלמה דיגיטלית, החולקים אלו עם אלו את התמונות האחרונות שכולם צילמו באירוע מסוים. כמו כן, ניתן תמיד לחפש תגים (שלכם או של אחרים), וכך להתחבר אל הקהילה ואל מה שמעסיק אותה באותם רגעים. "כל הדברים האלה הם מגניבים, שימושיים וטובים למשתמשים ולווב", אומר ברוכין. "יש כאן כלים מאוד חזקים שמאפשרים לראשונה להתמודד עם התכונות המורכבות של חיים בעידן של הצפת מידע, של זהות מבוזרת".
היישומים שצצים במהירות באמצעות כל התכונות הללו אינם רק קריאת תיגר טכנולוגית ותפישתית על הרשת הקודמת, הפסיווית יותר, אלא בהחלט יכולים להחליף רבות מהתוכנות השולחניות המצויות בשימוש כיום - כל עוד חיבור האינטרנט מהיר ורציף. writely, למשל, הוא מעבד תמלילים מקוון (עם תמיכה לא מושלמת בעברית) שמאפשר לחלוק מסמכים עם גולשים אחרים ולפרסם אותם בקלות ברשת; ZohoWriter, המצוי בשלב פיתוח ראשוני יותר, הוא מעבד תמלילים עם תמיכה טובה יותר בעברית; numsum.com הוא גיליון נתונים מקוון, דומה ל"אקסל" של מיקרוסופט, וב-creatingonline.com אפשר לערוך תמונות דיגיטליות חינם, ללא צורך בפוטושופ ובמקבילותיה.
אתרים שמציעים שירותים חביבים אחרים הם Upcoming.org, שנקנה לאחרונה על ידי יאהו (שרכשה בתחילת השנה גם את פליקר). האתר הפשוט למראה מספק מידע בזמן אמת על אירועים בכל תחום ובכל מקום שבו יש גולשים שמזינים אותו. פיתוחים אחרים לוקחים את הרעיון שלב אחד הלאה, ומשלבים בין בסיסי נתונים של יישומים שונים, כדי ליצור בן כלאיים שלישי. המפורסם שבהם הוא housingmaps.com, שמשלב בין שירות המודעות העצום באתר craigslist.com לבין שירות המפות של גוגל, וממקם את הנכסים הנדל"ניים על מפה שכוללת כמובן תצלומי לוויין, דרכי התקשרות והוראות הגעה. פיתוח חדשני אחר הוא chicagocrime.org, שמאפשר לראות על גבי מפת שיקגו את כל סוגי הפשעים שבוצעו בה.
מחשבים קטנים וזולים
המסקנה הבלתי נמנעת היא שאם יישומי הרשת יצליחו לספק חלופה ראויה ליישומים שעד כה התרגלנו להתקין על המחשב, יוכלו המחשבים להיות בעתיד קטנים וזולים בהרבה, מכיוון שעיקר העיבוד יעשה באופן מקוון. אבל ברוכין - שאמנם מכונה בחוגים מסוימים "אוונגליסט של ווב 2.0" - לא ממהר להספיד את הדיסק הקשיח. "אין כאן סכנה לתוכנות שיושבות על המחשב", הוא אומר, "הגבול בין התוכנות המקומיות לתוכנות שנמצאות אונליין הולך ומיטשטש. בסופו של דבר, הדברים יהיו מורכבים כמו שמיכת טלאים, ומה שיקבע זה איפה זה עובד יותר טוב. בגלל זה, למשל, עברתי מאאוטלוק ל-Remember the milk, אבל צריך לזכור שכשהתוכנה מותקנת על המחשב היא בדרך כלל יותר מהירה - ולא יוצרת בעיות כשהחיבור לרשת נופל".
על ההייפ האדיר שסובב את המונח ווב 2.0 מאז החודש שעבר, ועל תחילת הדיבורים בטון המאשים על כך שמדובר, שוב, בבועה אינטרנטית, אומר ברוכין כי "המושג ווב 2.0 עובר תהליך הזניה מתקדם ומהיר. הוא הפך להיות 'באז וורד' שהרבה אנשים לא מבינים מה היא, ובטעות חושבים שהוא טומן הבטחות לעושר ואושר. ככל שיהיו יותר אנשים כאלה, נתקרב באמת לבועה הבאה. היינו צריכים שהבועה הראשונה תתפוצץ כדי שאנשים יתעסקו עם קוד פתוח ויביאו את הפלטפורמה הפתוחה לתוך יישומי ווב. הצרה היא שאנשי עסקים וקרנות הון סיכון שואלים את עצמם איך אפשר לעשות מזה כסף; ואם הם מתאכזבים מכך שאי אפשר למנף את זה לכסף - הם מכריזים שזו בועה. זה משנה את העולם, אבל לא כל אחד הולך להתעשר מזה".
