אחמד, פלשתינאי ממזרח ירושלים שנלחם בצה"ל, הוא גיבור משחק שסוחף את העולם הערבי - Under Ash. מתחרה בו משחק המחשב של החיזבאללה, שפותח בסוריה
הדי הצעדים של חיילי הצבא הציוני התקרבו והלכו. ידעתי שהם סוגרים עלי. החלטתי לדלג בין הריסות הבניין שהם החריבו עם הדחפורים שלהם ולהתמקם בנקודה שתאפשר לי לצפות טוב יותר על המתרחש. הם קלטו אותי ברגע שזזתי והתחילו לירות. למזלי, היה עמי רובה צלפים שהגיע בהברחה האחרונה בציר פילדלפי. היטבתי את הכוונת הטלסקופית וצפיתי בדמויות החאקי שהתמקמו בבניין שעליו השתלטו ממול. הם יודעים לשמור על עצמם, היהודים האלה. עמדות על הגג, צלפים בחלונות ושני משוריינים עם מכונות ירייה הבטיחו לי עבודה קשה. אבל בשם אללה, לא התכוונתי לוותר על הרגע שבו אסיר את הדגל הכחול-לבן מהבניין הכבוש. התפללתי לעזרת הנביא והתחלתי לירות.
לא, אין מדובר בקטעים מתוך יומנו של שאהיד פוטנציאלי. זהו תיאור סיטואציה שחווה שחקן ב-Under Ash, אחד ממשחקי המחשב הפופולריים בעולם הערבי הפרו-פלשתיני, המשווק גם באירופה ובארה"ב.
ז'אנר משחקי המלחמה הריאליסטיים בגוף ראשון, שתמיד היה פופולרי, זכה לדחיפה של ממש ככל שהמונח "ציר הרשע" נהפך שגור. המלחמה הגלובלית בטרור ובאויבי הדמוקרטיה עוררה רגשות פטריוטיים בקרב השחקנים, ומפתחות המשחקים זיהו את הפוטנציאל ומיהרו להנפיק סביבות לחימה בהתאם.
לרשות הגיימר המערבי הממוצע עומדים כיום אינספור משחקי מלחמה ריאליסטיים המוצעים ברשת ובכלל, שבהם יש חלוקה ברורה - שלא לומר דיכוטומית - ל"טובים" ול"רעים". הגיבור האמריקאי/אירופי/ישראלי יימנה לרוב עם כוח ביטחוני כזה או אחר, שנשלח לסכל את המשימות הזדוניות של כוחות הרשע המאיימים על העולם החופשי (ובדרך כלל חמושים במבטא כבד). שעות של הנאה ומתח, שבאות בחבילה אחת עם ערכים.
המשחק של נאסראללה
אלא שגם בעולם הערבי למדו את הטריק והפכו את היוצרות - ה"טובים" וה"רעים" המסורתיים החליפו תפקידים. בשנים האחרונות נפוצים משחקים בעלי אוריינטציה פוליטית מובהקת, שבהם השחקן מתבקש דווקא להיכנס לנעלי טרוריסט הנלחם באויב הציוני. הראשון שבהם, ככל הנראה, היה זורקי האבנים (http://www.damascus-online.com/stonethrowers) שפיתח צעיר סורי אשר הקדיש אותו באהבה ל"כל אלה שאיבדו את חייהם בעבור המולדת". בעזרת גרפיקה פרימיטיווית, שלא עולה בהרבה על זו של דונקי-קונג משנות ה-80, הוטל על השחקן להשליך אבנים לעבר חיילי צה"ל הבאים לרומסו. משחק מגוחך, שהיווה סיבה מצוינת ללעוג ליוזמה - במיוחד לאור העובדה שהוא יצא ב-2001 ונראה מיושן בהרבה.
מעט לאחר מכן החל לשוטט ברשת Kaboom, שלא הרשים יותר מקודמו אך ללא ספק היה אכזרי יותר. הפעם היה זה כבר מחבל מתאבד קטנטן ושמנמן, שהתרוצץ הלוך ושוב ברחוב, התפוצץ בהקלקת עכבר ברגע שבו היה סביבו ריכוז האנשים הגדול ביותר, וזכה בתעודת גמר שכללה פירוט של מספר הילדים, הנשים והגברים שהצליח לרצוח. גם כאן, למרות הרעיון המצמרר, נראה היה שלחברות המשחקים המערביות אין סיבה לדאגה.
ואולם, זמן לא רב לאחר מכן החליטו אנשי התוכנה האנטי-ציונים כי הגיע העת לצעוד עם הזמן ולהציב אלטרנטיווה שתוכל להתחרות בכבוד מול ההיצע האדיר העומד לרשות הגיימר המערבי חדור רוח הלחימה.
חיזבאללה בכבודו ובעצמו הרים את הכפפה. Special Force, המשחק שפיתחו אנשי נאסראללה במשך כשנתיים בסוריה, כבר התמצב בליגה אחרת לגמרי כשהוא נעזר במנוע Genesis3D (שמפתחיו, אגב, התנערו מהמשחק לחלוטין). בילאל זיאן, ממפתחי המשחק, אמר בראיון אינטרנטי כי אחת ממטרות המשחק היא להקנות את הערכים והרעיונות של הארגון.
ב-Special Force, משחק יריות בגוף ראשון שלטענת מפתחיו מבוסס על אירועים אמיתיים, נכנס השחקן למגפי לוחם הארגון וממהר לצאת למשימות גרילה בדרום לבנון, כשהוא חמוש בשלל נשקים שגרתיים דוגמת סכין, אקדח וקלצ'ניקוב. בין האתגרים העומדים בפניו: אימון במטווח על דמותו של אריאל שרון, הגנה על מסגדים מפני מסוקי אפצ'י זדוניים וטנקים מסוג מרכבה, כיבוש מוצב צה"לי ולחימה בחיילי קומנדו ישראליים.
אף שמדובר במשחק חדש באופן יחסי, הסביבה הגרפית אינה מהמתקדמות שאפשר למצוא, וגם אפשרויות הפעולה מועטות יחסית - מה שלא עצר מאות אלפי ילדים ערבים מלהתמכר אליו מיד.
באתר המשחק אי אפשר למצוא אפילו גרסת דמו וגם ברשת מדובר במשימה קשה, אך תוכנות שיתוף קבצים יעשו את העבודה (כשמדובר בחיזבאללה לא נאשים אף אחד). מי שמעוניין לרכוש אותו, יוכל לעשות זאת ברחבי אירופה (המשחק מוצע בכמה שפות, כולל פרסית וצרפתית) וכמובן במדינות ערב.
המבטא נשאר
ואולם, הלהיט הגדול באמת בז'אנר משחקי המחשב עוכרי ישראל הם התשובה הפלשתינית ל- Special Force של החיזבאללה - Under Ash ומשחק ההמשך שלוUnder Siege , שסחפו את הגיימרים של העולם הערבי. שלא במפתיע, גם הפעם הסורים מעורבים בעניין - את המשחק פיתחה חברה סורית בשם Afkar, שאנשיה החליטו "למלא את החלל בתחום המוצרים הנוגעים לתרבות המוסלמית".
הגיבור הפעם הוא אחמד, פליט פלשתינאי בן 19 ממזרח ירושלים, שהיוצרים מגדירים אותו "שוחר שלום". ההיסטוריה הפרטית שלו כוללת לא מעט סבל מצד האויב הציוני, שלא היסס להראות לו ולמשפחתו את נחת זרועו - כולל הריסת ביתם. אחמד מחליט להילחם - לא בגלל שנאה, אלא מתוך הגנה עצמית. הוא מתחיל בזריקת אבנים, אבל מהר מאוד מגלה את יתרונות הנשק החם. לצד אחמד פועלות דמויות כמו אחותו מרים, חאלד - סטודנט בן 25 שהוא גם ארוסה של אחותו, ואבו אל אימאם - איש דת שאיבד את רגלו ב-1967.
היצרנית מדגישה כי Under Ash, המיועד לבני 13 ומעלה, אינו כולל הרג אזרחים ופיגועי התאבדות משוקצים. אבל אל דאגה, יש מספיק הרג לכולם. אחמד מיודענו ממהר למשימות נועזות כמו השתלטות על מוצבים, חדירה להתנחלויות, או סתם הצקה לחיילים. לרשותו עומדים שלל כלי נשק, שאת חלקם הוא אוסף תוך כדי קטילת חיילים - M16, רובה צלפים, מינימי (מקלע קל), לאו ועוד.
החיילים הנלחמים באחמד אינם פראיירים. לפרקים יש להם נטייה לרוץ היישר לעבר הקנה, אך כשצריך הם יודעים להמטיר אש תופת, להסתתר מאחורי קירות ואפילו לרסס חדרים כשרק המקלע מציץ לו מהפתח. ניכר שהג'מעה של Afkar התאמצו מאוד לעמוד בסטנדרטים של המשחקים המערביים ולמדו את התו"ל הצה"לי - החיילים הישראליים לעולם ישליכו רימון לפני שייכנסו לחדר. אחמד, מצדו, נפצע לא מעט אך מחלים בעזרת ערכות רפואה המפוזרות בקמצנות. המנוע הגרפי סביר ביותר, אף שכמובן יש מרשימים ממנו בהרבה.
ובכל זאת, יש באג אחד שפשוט קשה להתעלם ממנו: הפסקול. ב-Afkar השקיעו אפילו בלימודי עברית ובין הדי היריות אפשר לשמוע את קריאות משונות של החיילים הציונים, כמו "מי שם", "נחסל אותך" ו"לסגת". אך על משוכה אחת היוצרים לא הצליחו לדלג - המבטא הערבי הכבד. וכשהוא בוקע כביכול מפיהם של חיילי צה"ל הלבנבנים, זה פשוט קורע מצחוק.
