צחי פדידה (מימין) ואדיר אברהם. יקבלו 4,500 דולר וטי-שירט של גוגל
תצלום: דורון גולן / ג'יני
עדכון אחרון - 00:00 04/06/06
הקיץ של גוגל
מאת רפאל פוגל
אלפי מועמדים, 600 נבחרים, שני ישראלים: גוגל העולמית מציעה תוכנית קיץ יוקרתית - מלגות לסטודנטים שמפתחים קוד פתוח בפרויקטים שמעניינים אותה. חשיפה ראשונה
כשתסתיים שנת הלימודים האוניברסיטאית והמוני סטודנטים בישראל יחפשו עבודת קיץ זמנית במרכז התמיכה של אחת ממפעילות הטלפונים הסלולריים, לא תמצאו ביניהם את אדיר אברהם ויצחק פדידה מהטכניון. שני הסטודנטים בני ה-28 התקבלו לתוכנית
Summer of Code היוקרתית של גוגל העולמית. מדובר בתוכנית שבה מממנת גוגל את עבודת הקיץ של 600 סטודנטים מבריקים מרחבי העולם ומשדכת אותם אל מיטב הפרויקטים העולמיים המתבצעים בקוד פתוח. גוגל היא אחת התומכות הגדולות בעולם לתוכנות בקוד פתוח - והיא תקדם כל אלטרנטיווה לשלטון מיקרוסופט בשוק התוכנה העולמי, שהתוכנות שלה כידוע פועלות בקוד סגור.
בדרך אל עבודת התכנות הנחשקת גברו אברהם ופדידה על אלפי מועמדים מכל רחבי העולם, כולם מוכשרים ובעלי רזומה מרשים של פיתוח וקוד פתוח. כשחבריהם ירוויחו שכר מינימום בעבודות סטודנט מעצבנות הם יישבו בביתם, ירוויחו אלפי דולרים מכתיבת קוד מקורי ויתרמו את עבודתם למען הגרסות הבאות של תוכנת האנטי-וירוס ClamAV ומסד הנתונים PostgreSQL. מיליוני מפתחי הקוד הפתוח בעולם עובדים כל אחד מביתו חינם אין כסף בשם האמונה בחופש פיתוח התוכנה, ובשל האהבה לעשייה. אך אברהם ופדידה יקבלו כל אחד עבור פרויקט הקיץ 4,500 דולר ולא פחות חשוב - גם טי-שירט של גוגל.
אדיר אברהם, שלומד לשני תארים ראשונים בטכניון (אחד בהוראת חשמל ואלקטרוניקה והשני בהנדסת מחשבים) שמע לראשונה על Summer of Code) SoC) של גוגל ב-2005, השנה הראשונה לפעילות הפרויקט. למרות הדירוג הגבוה שקיבל לא הצליח להתקבל לתוכנית. השנה נרשם רק לפרויקטים שעניינו אותו ולכאלה שהיה בטוח כי הוא מסוגל להתקבל אליהם. "רציתי להבליט את הייחודיות שלי בכל פרויקט", הוא אומר. "למשל, היה פרויקט אחד בקריפטוגרפיה ואבטחת מידע שהצריך רקע בתחום מחקר מאוד ספציפי שבמקרה זכיתי בעבורו בפרס היצירתיות במדע וטכנולוגיה בטכניון, או פרויקט אחר שהיה קשור לאופטימיזציה של קוד, שבמקרה עשיתי פרויקט דומה בטכניון בשיתוף אינטל".
הטירונות של גוגל
אברהם הגיש מועמדות דרך האתר של גוגל לעשרה פרויקטים שונים. שניים דחו אותו ללא התייחסות, השאר גילו התעניינות מסוימת. "היה באינטרנט מנגנון מיוחד של תשובות 'פומביות' ותשובות 'מוסתרות'. יכולתי לראות מתי כתבו עלי, אבל לא מה כתבו. מצד אחד הרגשתי שמדברים עליי מאחורי הגב, מצד שני הבנתי שאם מדברים עלי - כנראה שמעוניינים בי בצורה כזו או אחרת".
בין עשרות הפרויקטים בקוד פתוח שכלולים בתוכנית (code.google.com/soc) התעניין אברהם בפרויקט של אופטימיזציית קוד, השואף לשפר קוד תוכנה קיים כדי לקבל ביצועים טובים יותר בעבור מערכת הפעלה מסוימת. שיפורים כאלה נדרשו בפרויקט של מקודד וידיאו בשם Theora - אלטרנטיוות קוד פתוח לפורמט הווידאו MPEG4.
אברהם התעניין גם בפרויקטים לשיפור והוספת תכונות "ידידותיות" למערכות ניהול תוכן שפותחו בקוד פתוח בשם Drupal ו-Joomla ובפרויקט מיוחד של ארגון One Laptop Per Child, שמתכוון לייצר גרסות קצרות של Wikipedia כאנציקלופדיה לילדים.
"בסופו של דבר בחרתי בפרויקט של תוכנת האנטי-וירוס ClamAV", הוא מספר. "הפרויקט שאעבוד עליו יכלול הוספת תכונות מיוחדות לתוכנת האנטי-וירוס ויש גם פרויקט ליצירת מנגנון מיוחד לזיהוי רמאויות ברשת". האנטי-וירוס של ClamAV היא אחת מתוכנות האנטי-וירוס המפורסמות המיועדות למערכת הפעלה לינוקס, אך היא יכולה לעבוד גם על חלונות.
לעומת אדיר שעבר את כל מסלול המכשולים של הטירונות הגוגלית, יצחק פדידה - שנמצא בשלבי סיום תואר שני בטכניון - בחר במסלול כניסה שונה. "למרות שהרעיון שלי לא היה ברשימה שניתנה לבחירה על ידי המנטורים של פרויקט PostgreSQL - מסד נתונים שלדעת רבים הוא התחליף החופשי של מסד הנתונים של אורקל - גוגל אפשרה להציע נושאים מעניינים חדשים. הצעתי אלגוריתם מתוך התיזה שלי". הרעיון התקבל, והאלגוריתם מהתיזה של פדידה ישולב בגרסת מסד הנתונים העתידית.
קוד סגור זו לא מלה גסה
לאחר ששומעים את דעתם של שני הנציגים הישראלים בנוגע לקוד סגור וקוד פתוח זה כנראה פחות מפתיע ששני הפרויקטים שבהם יהיו מעורבים לא מוגבלים רק למערכת ההפעלה לינוקס. למרות ששניהם פעילים בסצנת הקוד הפתוח המקומית ואדיר אף מארגן כבר שש שנים את "יום הלינוקס" החיפאי, הם מפגינים סובלנות רבה כלפי מוצרי קוד סגור בכלל וחברת מיקרוסופט בפרט.
"אין סתירה בין תכנות בקוד פתוח לתכנות בסביבת מיקרוסופט", אומר פדידה. "קוד פתוח אינו אויב של חברה מסחרית כזאת או אחרת, אלא הסכם שבבסיסו שיתוף פעולה כשאינך יכול לבנות לבדך את הכלים הנחוצים לך".
הוא מספר שבחר בקוד פתוח מפני שלסטודנט באקדמיה אין סיכוי לקבל תמיכה מקהילה של מוצר סגור. "בקהילה סגורה וללא סכום התחלתי נכבד, לא היה מתאפשר לי להכיר את הקרביים של PostgreSQL ולא הייתי יכול לייצר באופן עצמאי אב טיפוס של הפרויקט שהצעתי", מסביר פדידה. גם אדיר מעיד על עצמו שהוא ליברל ו"נהנה מכל העולמות". "אני לא מחפש לעבוד אך ורק בקוד פתוח או רק בקוד סגור", הוא אומר. "אני חושב שלשני הצדדים יש יתרונות וחסרונות וחשוב לשלב ביניהם. זה משהו שלצערי הרבה משתמשים של קוד פתוח וחלונות לא מכירים".
אברהם אומר שטיעונים רבים של שני הצדדים מעלים אצלו גיחוך, כי אחד לא מכיר היטב את העיקרון של השני.
"המוטו שלי לשיווק תוכנות בקוד הפתוח הוא להראות את הצד החיובי שבשיטה, ולא לדבר על הצד השלילי או להראות איבה מסוימת כלפי הקוד הסגור", הוא מסביר.
"אין לי שום בעיה עם הקוד הסגור. כבודו במקומו מונח. אבל שיווק נגטיווי, שזו השיטה המועדפת על לא מעט אנשי קוד פתוח, גורם לאנשים להסתגר בדעתם ולא להקשיב, וזו לדעתי הטעות העיקרית של רוב אלה שמתיימרים לדבר בשם הקוד הפתוח או לכאורה לטובתו".
