תערוכת המשחקים E3, במאי בלוס אנג'לס. מהשנה הבאה תהיה קטנה ואקסקלוסיווית
תצלום: בלומברג
עדכון אחרון - 00:00 29/08/06
תראו את היצורים האלה
מאת סת שיסל, ניו יורק טיימס
אם תעשיית המשחקים תמשיך בדרכה, גורלה לא יהיה טוב יותר מגורלו של הקומיקס בארצות הברית: תחום שולי שנתפש כבידור מטופש לילדים
אם רוצים לדעת מה באמת קורה בתעשיית משחקי הווידיאו, אין מקום טוב יותר מפסגת המשחקים האלקטרוניים של חברת התקשורת זיף דייוויס, שמתקיימת בכל שנה בצפון קליפורניה. זהו אירוע למוזמנים בלבד, שבו משתתפים רוב המנהלים הבכירים בתעשייה: פיטר מור, שמנהל את יחידת המשחקים של מיקרוסופט; ג'ק טרטון, אחד ממנהלי המחלקה למשחקי וידיאו של סוני אמריקה; וג'ורג' הריסון, מנהל השיווק של נינטנדו בארצות הברית.
הפסגה של השנה התקיימה לפני שבועות אחדים, והנושא העיקרי בה היה כיצד תוכל התעשייה להיהפך מתחביב נישה למדיום בידורי להמונים. הפרזנטציה של מור, תחת הכותרת "שמונה דרכים להתמודד עם אליטיזם ולפתוח דלתות לתעשייה", זכתה לתשואות סוערות (הדרך הראשונה: "מעבר לחדרי השינה של הבנים").
עוד לפני החלק הרשמי של התוכנית התמקדו השיחות בערב הפתיחה במותה של תערוכת המשחקים E3, המתקיימת בכל שנה בלוס אנג'לס. זמן קצר לפני הכנס נודע כי תערוכת E3 לא תמשיך להתקיים במתכונתה הנוכחית. משנה הבאה היא תהיה קטנה ואקסקלוסיווית הרבה יותר.
"אני חושב שכולם מסכימים ש-E3 הפסיקה להיות יעילה", אמר מנהל בכיר בתעשייה בערב הפתיחה. לדבריו, האירוע התנפח לממדים מוגזמים: החברות הגדולות הוציאו יותר מ-10 מיליון דולר על כנס בן שבוע. "אבל כדי לנהל את העסק הזה ביעילות אני צריך בעצם רק 150 איש ברחבי העולם", הוא אמר.
הטיעון היחיד שהשמיעו חלק ממשתתפי הפסגה בעד E3 היה שהתערוכה משכה את תקשורת הזרם המרכזי, שבדרך כלל מתעלמת ממשחקי מחשב. הבעיה היא שחלק גדול מהסיקור התקשורתי של התערוכה, אם לא רובו, היה בנוסח "תראו את היצורים האלה". הסיקור הזה משקף בעיה גדולה ונרחבת יותר שעומדת לפני התעשייה היום: לפחות בארצות הברית משחקי מחשב אינם נחשבים לפעילות פנאי נורמלית בקרב מבוגרים.
חשבו על זה. אם מישהו היה שואל אתכם מה עשיתם בסוף השבוע והייתם עונים, "אה, הייתי עייף וסתם נשארתי בבית וראיתי כמה סרטים", זה נחשב נורמלי. אבל אם התשובה היתה, "אה, הייתי עייף וסתם נשארתי בבית ושיחקתי במשחקי מחשב", ברוב החוגים החברתיים זו לא היתה נחשבת תגובה נורמלית מצד אדם מבוגר.
אנשי התעשייה אוהבים להאשים את תקשורת המיינסטרים בכל, ובהחלט נכון שהיא מתייחסת למשחקי מחשב כאל פעילות שוליים ולא כאל חלק מנוף הבידור המודרני. אבל התקשורת רק משקפת את עמדת החברה, לפחות בארצות הברית.
ככלל, נראה שרוב חברות המשחקים לא מבינות שבמקום לקטר כל הזמן על חוסר ההבנה של התקשורת, בידי התעשייה הכוח לשנות את תדמיתה. לשם כך צריך להשקיע מאמץ בפרסום, וכפי שמור ניסח זאת - צריך להרחיב את חוג הצרכנים מעבר לבנים המשחקים בחדרי השינה שלהם.
חברות חדשניות כמו נינטנדו מבינות את זה, אבל רוב אנשי התעשייה לא. הסכנה, כמובן, היא שאם תעשיית המשחקים תמשיך בדרכה הנוכחית, גורלה לא יהיה טוב יותר מגורלו של הקומיקס בארצות הברית: תחום שולי שנתפש כבידור מטופש לילדים (ביפאן, לעומת זאת, אין זה נדיר לראות איש עסקים בגיל העמידה קורא ספרי קומיקס בציבור).
ההזדמנות הגדולה הבאה של תעשיית המשחקים להשתלב בזרם המרכזי של עולם עולם הבידור תהיה בעונת החגים, שבה תשיק סוני את פלייסטיישן 3, נינטנדו תציג את קונסולת Wii ומיקרוסופט תשווק תוספת של די-וי-די היי-דפנישן לקונסולת Xbox360. השאלה הגדולה היא אם התעשייה תנצל את ההזדמנות הזאת.
