הצורך של יזמי הגל החדש בהכרת המשקיעים בנה את אורלי יקואל כג. יפית של ווב 2.0. בעזרת נוכחות מוגברת בדיג ודומיו היא מחלצת סטארט-אפים מאלמוניות. כסף היא עדיין לא רואה מזה
בסך הכל מדובר בבחורה צעירה מהקריות שאוהבת אינטרנט. יש לה עבודה שגרתית בחברת שילוח, ורק לפני שנתיים עזבה את בית ההורים ועברה לדירה שכורה בשהם. בבוקר היא נוסעת לעבודה, אחר הצהריים חוזרת, והולכת לישון לא הרבה אחרי חצות. היא בכלל תיכננה להיות מעצבת גרפית, אבל לפני שנה וחצי מישהו בפורום לאנימציית פלאש שבו השתתפה שאל מה זה ווב 2.0. אחרי נבירה קצרה ברשת והיכרות ראשונית עם אתרים כמו פליקר ודלישס, היא נשאבה לעולם חדש עם חוקים חדשים.
כיום אורלי יקואל (http://go2web2.blogspot.com/) היא אחת הדמויות המקושרות ביותר בזירת האינטרנט המקומית והבינלאומית, ובמיוחד בתחום ווב 2.0, המבוסס על רשתות חברתיות ותוכן שמייצרים הגולשים. בהקלקת עכבר אחת היא מצליחה להפנות עשרות אלפי גולשים לאתר של סטארט-אפ צעיר ולייצר עבורו חשיפה שיזמיו יכלו רק לחלום עליה. אתרים חדשים וחברות צעירות שהיא כותבת עליהם זוכים לעשרות אלפי מבקרים ביום, היא מחברת בין יזמים בישראל ובזירה הבינלאומית ומנצלת את הקשרים חברתיים שלה עם אנשי מפתח בתעשיית ההיי-טק כדי לקדם יוזמות אינטרנט טריות. וכל זה באמצעות בלוג, השתתפות פעילה ברשתות החברתיות הנכונות וכתיבה באתרים המבוססים על המלצות הגולשים.
לא מתעניינת במודלים עסקיים
יקואל לא נולדה חיית אינטרנט, אבל הכלים החדשים שנוצרו ברשת - המוכרים כאתרי ווב 2.0 - הפכו אותה לכוכבת שיווק חברתי בכלל בלי שהתכוונה. "עד היום ההגדרה של אתרי ווב 2.0 קצת מעורפלת בעיני", היא אומרת. "לפי דעתי זה פשוט לתת למשתמשים לעשות את העבודה, לבנות אתר למשתמשים ולרוץ איתו. כל אחד רוצה להרגיש חשוב ולשתף בידע שלו". דווקא במקרה של יקואל ההצלחה היא לא לייצר את התוכן, אלא להיות מחוברת לאנשים הנכונים כדי לקדם אותו.
מודלים עסקיים של חברות שהיא מסקרת לא ממש מעניינים אותה. "אני פשוט יודעת מה המשתמשים רוצים. הם לא רוצים בלאגן, הם רוצים כמה שפחות להוריד, כמה שפחות להתעסק", אומרת יקואל. היא כותבת מנקודת המבט של משתמש מתקדם, וההתלהבות מאתר כזה או אחר משכנעת את קוראיה לנהור אליו. קהל המתעניין בתוכנית העסקית של האתר הוא לא הקהל שלה; היא פונה לחברים שלה ברשת שאינם בקיאים בפרטים העסקיים או הטכנולוגיים, ויודעים למה לצפות ממנה. ואת זה היא יודעת לעשות היטב.
יקואל היא המוזה, ההשראה של היזמים בדרכם לדחוף ולחשוף את המיזם שלהם לקהל הנכון. בארגז הכלים של המוזה הטכנולוגית-עסקית-חברתית החדשה אפשר למצוא אתרי תוכן שמדרגים מידע ללא עריכה אנושית, בלוגים שעוסקים בפיתוחים ויישומים חדשים ברשת ורשתות חברתיות. המטבע השגור בענף הוא הקלקות וקישורים הדדיים; ככל שהצלחת להניב יותר מאלה, כך מעמדך בקהילה משתפר והולך. כיום ממוקמת יקואל במקום 11 מבין כמה מיליוני משתמשים בדיג - אחד האתרים הנחשבים ביותר בתחום. ברשימת החברים שלה באתר נמצאים רבים מהמשתמשים החזקים ביותר. באתר דלישס הופיע הבלוג שלה כבר יותר מפעם אחת כאתר שאותו שמרו הכי הרבה משתמשים בחודש ברשימת המועדפים שלהם, והיום כמה אלפי משתמשים עדיין שומרים את הקישור אליו.
"אורלי היא 'מקדמת' מעולה", אומר יניב גולן, ממייסדי הסטארט-אפ ידע, מנגנון שאלות ותשובות המבוסס על תחומי עניין. "היא מכירה את תחום הווב 2.0 היטב, למרות שהיא לא מגיעה מרקע טכני. יש לה מערכות יחסים מצוינות עם כמה מובילי דעה בתעשייה, והיא תמיד מוכנה לעזור ולקשר לאנשים הנכונים. חוץ מזה, היא מבינה היטב את טקטיקות 'שיווק הגרילה' ברשתות חברתיות, והעצות שלה בעלות ערך רב בתחום זה".
הלוגו הוא המסר
העלייה של יקואל והצלחתה להגיע להמוני משתמשים ולהשפיע עליהם באמצעות קשריה האישיים מסמלים יותר מכל את הצמיחה האדירה בתחום האינטרנט בשנה האחרונה. בעולם החדש הזה, המשתמשים הם אלה שיכולים להעלות או להפיל אתר חדש על בסיס ביקורת אחת שנקראת על יד האנשים הנכונים. כשהאנשים בראש הפירמידה הזו מספיק חשובים ומתפארים במספיק חברים משפיעים ומוכרים, הם אפילו לא צריכים לייצר תוכן - אלא רק למצוא ולקדם אותו.
כל הפעילות שלה באינטרנט נעשית בזמנה הפנוי, ללא תגמול. את החברות הישראליות והזרות ליקטה לאתר שהקימה יחד עם חבר ותיק מקהילת פלאשו, אייל שחר, המשמש סמנכ"ל טכנולוגיות גרפיות בחברת בניית האתרים הישראלית מנטיס. באתר (http://www.go2web20.net) מוצגות כיום כ-600 חברות סטארט-אפ שונות מישראל ומהעולם, עם תיאורים קצרים של פעילותם. לדברי יקואל, גם לאתר זה נכנסים כמה אלפי גולשים ביום, ויותר מ-1,000 בלוגים בעולם כבר קישרו וכתבו עליו. היא ממשיכה לעדכן אותו מדי יום. "חלק גדול מכך שאתרי אינטרנט חדשים מצליחים להתקבע בזיכרון נובע מהוויזואליות שלהם, ולוגו טוב מזהים מיד", מסבירה יקואל את התמריץ להקמת אתר שהעמוד הראשי שלו מורכב, למעשה, מעשרות לוגואים של חברות.
מרכז כוחה של יקואל אינו הבלוג האישי שלה, אלא מרכזיותה באתר ההמלצות דיג. האתר מאפשר למשתמשים להמליץ על קישורים מעניינים שמצאו, ובמקביל להצביע בעד או נגד המלצות של אחרים. ההמלצות הפופולריות ביותר מוצגות במקום של כבוד בעמוד הראשי של האתר - מיקום שמבטיח חשיפות נוספות להמלצה. לפי חברת המדידה קומסקור, התעבורה באתר מגיעה למיליון וחצי משתמשים ייחודיים בחודש, ובכך דיג נחשב גם למוצלח ביותר בז'אנר האתרים הללו שקמו בעקבותיו בשנה האחרונה.
"בהתחלה לא ידעתי לעבוד עם דיג ויצרתי הרבה חשבונות משתמשים כדי להצביע להמלצה לאתר שלי. לא היה אכפת לי שאני מרמה מישהו, אבל למרות זאת לא הצלחתי להגיע לעמוד הראשי", מספרת יקואל. "לפני חצי שנה כתבתי על אתר לא ידוע שמאפשר לנהל יישומים וקבצים באינטרנט בשם ajax os, והמלצתי עליו בדיג. פתאום ראיתי שהגיעו לבלוג שלי 10,000 משתמשים בתוך כמה שעות, כולם מדיג. פתאום הבנתי מה הכוח של האתר הזה והחלטתי לשחק את המשחק בצורה נקייה, ללא רמאויות".
דיג מאפשר לכל משתמש להוסיף לרשימת החברים שלו משתמשים אחרים שהמליצו על קישורים שמעניינים גם אותו. כך ניתן לייצר קבוצות משתמשים שסביר שיצביעו ביחד להמלצה מסוימת ויקדמו אותה. בסופו של דבר, האלגוריתם המפעיל את האתר יבחר להציג את ההמלצה בעמוד הראשי. "דיג בדרך לשרוף את עצמו", מעריכה יקואל, "אבל יש אתרים אחרים שאפשר לקדם דרכם מידע כמו סטמבל-אפון (www.stumbleupon.com), שאני מאוד אוהבת, או אתרים חברתיים אחרים".
כמו אבן באגם
"את החיבורים הראשונים שלי עם אנשים מחוץ לקהילה הישראלית הקטנה והסגורה עשיתי לפני כשנה, כשיצרתי קשר עם כותבי בלוגים מוכרים כמו פיליפ לנסן הגרמני, שכותב על הפעילות של גוגל, ומיד התחברנו", מספרת יקואל. "בזמן שחיפשתי מידע על חברת סטארט-אפ שעיניינה אותי נתקלתי באתר פליקר בתצלומי מסך של יישום שעיניין אותי, אז ביקשתי מהצלם פרטים נוספים".
הגישה המאוד ישירה שמאפיינת אותה הצליחה מבחינתה במקרה הזה מעל ומעבר למצופה, כיוון שמי שהעלה את התמונות היה בחור אמריקאי בשם מייקל ארינגטון. מה שיקואל לא ידעה הוא שארינגטון, עורך דין ויזם בעברו, מפעיל את הבלוג המאוד מצליח טק-קראנץ', שבו הוא מדווח על סטארט-אפים חדשים באינטרנט לקהל של יותר מ-100 אלף גולשים השועים לכל צפצוף שלו.
"הוא חשב שזו בדיחה אחרי שהוא ראה את התמונות הפרטיות שלי בפליקר. הוא היה בטוח שחברים שלו עובדים עליו, אז אמרתי לו שאני מישראל ושהוא מוזמן להתקשר. לא הכרתי אותו ולא חשבתי שזה ביג דיל לדבר איתו. דיברנו המון והתחלנו להתכתב מיד. חודש מאוחר יותר הוא הגיע לישראל, ונפגשנו כשהוא קיים ארוחת צהריים עם כמה סטארט-אפים ישראליים בתחום האינטרנט", מספרת יקואל.
"מאז הביקור, מייקל התאהב בישראל והחל לכתוב על חברות ישראליות רבות", מסבירה יקואל. אם טק-קראנץ' כותב על חברה זו לא ערובה להצלחה מתמשכת, אבל החשיפה אל קהל גדול וממוקד שמתעניין בתחום קוסמת לכל סטארט-אפ בתחילת דרכו. "אנשים מעדיפים שבלוגר יכתוב עליהם. בלוגר נחשב משהו אמיתי יותר. מייקל מביא אמנם גל חולף של משתמשים לאתרים, שלא תמיד נשארים אלא עוברים לדבר הבא, אבל בגלל שיש המון בלוגרים שקוראים אותו וכותבים גם הם על אותו נושא, יש המשכיות.
"אפשר לדמות את זה לזריקת אבן לאגם. בהתחלה הגל גדול, אבל בחלוף הזמן, למרות שהוא קטן, כשהוא מתרחק מנקודת הפגיעה, הוא יוצר מעגלים רחבים יותר ויותר", מסבירה יקואל. זהו סוד הרשתות החברתיות - שמירה על מעגלים גדולים של חברים המחוברים בכמה צמתים מרכזיים. באמצעות החברויות שיצרה הפכה יקואל לשומרת הסף של חלק מהצמתים הללו.
לפני שמונה חודשים, בעצתו של ארינגטון, החליטה יקואל לפתוח בלוג משלה העוסק באותו תחום. "הוא אמר לי שכדאי שזה יהיה באנגלית כדי שכולם יוכלו לקרוא, למרות שהאנגלית שלי לא היתה מושלמת", אומרת יקואל. אבל רמת האנגלית לא היוותה מכשול, והאתר של יקואל הגיע לחשיפה של כמה אלפי קוראים ביום והפניות מבלוגים חשובים בעולם האינטרנט כמו טק-קראנץ', משאבל, בלוגוסקופד ואחרים.
ידיד קרוב אחר שרכשה יקואל בחודשים האחרונים הוא אוריאל אוחיון הישראלי, המשתתף בכתיבה של טק-קראנץ' ועורך את הגרסה הצרפתית שלו, וגם כותב בבלוגים אחרים. בנוסף, הוא מנהל את פעילותה של מעבדת האינטרנט לייטספיד של קרן ההון-סיכון ג'מיני, המשקיעה בסטארט-אפים באינטרנט - עוד צומת חשובה ברשת.
מלאת תשוקה לסטארט-אפים
"בניגוד לבלוגרים אחרים, אורלי מלאת תשוקה בקשר לסטארט-אפים שהיא מכסה", אמר ארינגטון ל-TheMarker. "קורה הרבה שאני מקשר אל דברים שהיא כתבה ראשונה. פרסום מפה לפה באינטרנט הוא חידוש חשוב יותר ממה שהטלפון היה לפני 100 שנה, ויקואל משתתפת ברב-שיח שיוצרים בלוגרים ועיתונאים ומובילה אותו. הקוראים שיכולים להגיב או לכתוב על הנושאים בבלוגים שלהם הופכים את הדיון למשהו קבוצתי שלא מוגבל רק ליחידי סגולה. אנשים כמו אורלי הם המשפיעים החדשים, וחברות פונות אליה כדי למשוך תשומת לב ציבורית. כשחברה יוצרת קשר עם המשתמשים שלה, משהו שהיה קשה לעשות בעבר, זה חשוב מאוד אפילו אם מדובר במספר קטן יחסית של אנשים", מסביר ארינגטון.
גם את מייסד דיג, קווין רוז, הצליחה יקואל לפצח - ולקשור עמו קשר אישי. "לפני חודש הזמינו מייסדי דיג את המשתמשים הכבדים לקבוצת דיון וירטואלית לדבר על דברים שצריך לשפר באתר. קווין, שהיה בקבוצה הזו, התלהב שאני בחורה מישראל והחלפנו כמה הודעות. מאז אנחנו מתכתבים ונהפכנו לידידים". בכנס באמסטרדם שעסק בעתיד האינטרנט פגשה חלק מהחברות הישראליות שעליהן כתבה. "במקרה, כשהייתי בשירותים, ראיתי פתאום את אפרת מושקוביץ מהסטארט-אפ esnips, שהפגישה אותי גם עם המנכ"לית יעל אליש", מספרת יקואל. האתר, המאפשר למשתמשים לשמור קבצים אישיים מכל סוג באינטרנט ולשתף בהם משתמשים אחרים, זכה להצלחה באחרונה וכיום יש לו כמיליון משתמשים רשומים. גם את הזדמנות זו לא פיספסה יקואל כדי להרחיב את מעגל החברים שלה.
אין לה מודל עסקי
אף על פי שיקואל חשה שהיא יודעת איך אתרים אחרים יכולים לעשות כסף, לפעילות שלה עצמה ברשת עדיין לא הצליחה לגבש מודל עסקי. לבלוג שלה היא הכניסה באחרונה פרסום פשוט של גוגל, ובאתר האייקונים שלה אין פרסום כלשהו. בישראל אין מאסה קריטית של משתמשים שתאפשר רווח אמיתי, אבל בלוגים אמריקאים שהוסיפו חסויות ופרסום זוכים להכנסות גדולות ואף מארגנים כנסים ומסיבות. הדוגמה הבולטת לכך היא אתר טק-קראנץ'.
הבלוגר והעיתונאי אום מאליק אף עזב את עבודתו במגזין ביזנס 2.0 והחל להתמקד בכתיבה עצמאית בלבד. לעתים כוח זה מנוצל לרעה, ויש דיווחים כי בלוגים מסוימים המכסים את פעילות הסטארט-אפים כמו משאבל יכתבו על חברות רק אם קיבלו מהן מימון. לעומת זאת, משתמשי דיג המובילים זוכים אך ורק לפרסום שם המשתמש שלהם, ולא לתמורה כלכלית כלשהי.
יקואל כותבת מפעם לפעם ב-ynet על סטארט-אפים ישראליים חדשים, אך גם את זה היא עושה בהתנדבות. לדבריה, חברות סטארט-אפ קטנות רבות פנו אליה בהצעות עסקיות והיא אף קיבלה הצעה מחברת בבילון להשתתף בצוות ניהול תוכן הגולשים שהקימו מפתחי תוכנת התרגום. "אני לא רוצה להיכנס לחברה קטנה ולהמר עליה. למרות זאת, בעוד שנתיים הייתי רוצה לעבוד בחברה בתחום ולא להישאר בעבודה שלי, שלמרות שאני טובה בה, אני ממש לא מתאימה לעסוק בה".
"הדבר החשוב ביותר, שבלעדיו אני לא יכולה לתפקד, הוא הג'ימייל שלי, שאליו אני מחוברת בכל השעות שבהן אני ערה", אומרת יקואל. לא בכדי היא מציינת דווקא את תיבת הדואר האלקטרוני שלה: עלייתה החלה מהיישום הוותיק ביותר ברשת, שהוא גם התשתית הבסיסית ביותר לתקשורת בין-אישית - סוד ההצלחה של יקואל. "בזמן שאני בעבודה אני לא כותבת בבלוג שלי או עוסקת בפעילות באינטרנט, אלא רק עונה למיילים", היא מספרת. בזמן הנסיעה לעבודה והביתה היא מאזינה באייפוד שלה לקטעי דיון מוקלטים בנושאים שונים שיצרו גולשים, שאותם היא מורידה מהאינטרנט.
דמותה של יקואל, עם החיוך התמידי וסגנון הדיבור קופצני שמזכיר נערה בת 13, אינה בדיוק תואמת את הסטריאוטיפ של גיק האינטרנט. אבל זה מה שהיא, ואף מהזן המדבק ביותר; קשה שלא להתחבר אליה ולהתחיל בסדרת התכתבויות סוערת איתה. אלא שלא רק פרנסה היא עדיין לא רואה מהאינטרנט; למרות הקשרים הענפים שלה - גם בן זוג היא עדיין לא מצאה ברשת.
"אני אתחבר עם בחור שהוא כמוני ומבין בתחום, ויש אנשים שנרתעים מזה", היא מסבירה. "הייתי נורא רוצה לפגוש אנשים באינטרנט. פעם הייתי באתרי היכרויות, לפני שהאינטרנט חזר לפרוח, אבל היום אין לי זמן לזה. אני רוצה להיות בעתיד גם באינטרנט וגם בעולם האמיתי, אבל אני לא יכולה שלא לדעת על משהו חדש. אני חייבת להיות תמיד ראשונה".
אורלי יקואל
גיל: 34
מצב משפחתי: רווקה
מגורים: שהם
עוד משהו: "בזמן שאני בעבודה אני לא כותבת בבלוג שלי"
