דמיינו תחנת אוטובוס עם מסכים לגלישה ברשת ומעקב אחרי האוטובוס. אפילו שלטי הפרסום יאפשרו שילוב הודעות SMS בתוכן. על הפרוייקט הזה עובד אסף בידרמן ב-MIT
האוטובוס הוא אחד מאמצעי התחבורה אולי הכי פחות נוחים. החוויה בדרך כלל מתישה ופעמים רבות יש איחורים ואי דיוקים. למרות זאת תושבים בכל העולם משתמשים באוטובוס מדי יום.
הבעיה עם תחנות האוטובוס היא שהן משמשות בעיקר שטחי פרסום ואינן מותאמות לתנאי השטח או מספקות מידע מועיל לנוסע כדי לשפר את חוויית השימוש שלו בתחבורה הציבורית. אסף בידרמן, 29, ישראלי המתגורר בארה"ב, מנהל קבוצת מחקר באוניברסיטת MIT בארה"ב, ומוביל מאמץ להפוך את התחנות למוקדי מידע ותקשורת עירוניים כחלק מחזון העיר הדיגיטלית של מעבדת המחקר סנסבל סיטי.
"החזון של קבוצת המחקר הוא ליצור ממשק בין אדם לטכנולוגיה בסביבה העירונית. רצינו לתת כוח חישוב ותקשורת לאובייקטים כמו ספסלים ועמודי תאורה כדי לשפר את החוויה עבור התושבים, ליצור ריהוט עירוני", מספר בידרמן. "העיר סרגוסה בספרד פנתה אלינו להתקנת תחנת אוטובוס לקראת היריד העולמי 2008 שייערך בה". אב-טיפוס של תחנת אוטובוס שעיצבו חברי קבוצתו של בידרמן כבר הוצג בביאנלה לאדריכלות בוונציה שהתקיימה בסוף 2006.
"לאחר חצי שנת מחקר ופיתוח ייצרנו תחנה שמשלבת תכנון המותאם למקום הצבתה, מציגה רובד נתונים אלקטרוני לתושבים ומשמשת נקודת תקשורת אלחוטית לשימוש שירותים אזרחיים ועירוניים שונים", מסביר בידרמן. בפני בידרמן ושותפיו עומדת שנת פיתוח נוספת לפני שיציבו את התחנה בנקודות שונות בסרגוסה.
"הדבר ראשון שרצינו לשפר בתחנת האוטובוס היה סוג המחסה. רצינו שהתחנה תתן מחסה אופטימלי. יש תחנות רבות שבהן אפשר לעמוד מתחת לגג ולהיות בשמש בכל שעות היום או להירטב בזמן שיורד גשם, כל זאת בגלל הניסיון לחסוך בכסף בעלות ייצור המוני", מסביר בידרמן. "פיתחנו מודל שאליו ניתן להכניס כמה פרמטרים כמו כיווני שמש, משקעים, מספר צפוי של אנשים ובהתאם אנחנו מקבלים את הצורה האופטימלית לתחנה. עלות הייצור זהה כשעובדים בכלי תכנון וייצור הנשלטים באמצעות מחשב, ואפשר גם לשוות אופי תרבותי מקומי לכל תחנה".
החידוש העיקרי בתחנות הוא לאו דווקא המבנה שלהן, אלא הטכנולוגיה שהן אורזות בתוכן. "בכל תחנה יהיה מסך מגע שיספק מידע לגבי קווי האוטובוס ודרכי הגעה למקומות שונים בעיר. התחנה תחובר לאינטרנט כדי לספק את היכולת הזו ותוזן גם ממיקומי GPS שמתקבלים מהאוטובוסים כדי להציג תמונת מצב של מיקום האוטובוס והזמן שייקח לו להגיע לתחנה. בנוסף תשמש התחנה גם תחנת ממסר לאינטרנט אלחוטי כדי לייצר רשת אלחוטית עירונית רציפה (Wireless Mesh). "כך אפשר לכסות את העיר בשמיכה של קישוריות שתאפשר מתן שירותים שונים לתושבים ולמנגנוני העירייה", מסביר בידרמן.
בידרמן מסביר כי המודל העסקי של תחנות אוטובוס במקומות רבים בעולם מתבסס כיום על הכנסות מפרסום. "חברות פרסום חוצות זוכות במכרזים להצבת תחנות אוטובוס ובתמורה זוכות לפרוס עליהן פרסומות. פנינו לכמה גופים כדי לבדוק את האפשרות לשיתוף פעולה. יש אפשרות לעשות ספין-אוף של הפיתוח ולהקים חברה שתשתף פעולה עם חברות הפרסום", מסביר בידרמן. "אפשר לייצר פרופילי משתמש ולהציג פרסום ממוקד. בנוסף ניתן גם להשתמש בתחנה כלוח מודעות שאליו ניתן להוסיף תכנים אישיים על ידי הודעות SMS ו-MMS במקום לתלות מודעות נייר".
חממת מחקר ויזמות
בידרמן, שסיים את התואר הראשון שלו ב-MIT ועובד במעבד המדיה היישומית של האוניברסיטה מאז 2002, מספר כי סטודנטים מקבלים תמריצים משמעותיים לפתח רעיונות חדשים. "מהרגע שאתה מתחיל ללמוד מתייחסים אלייך ברצינות, ואם אתה מגלה עניין בתחום מסויים אתה הופך מיד לעוזר מחקר בתשלום. כך הכרתי את פרופ' קרלו ראטי שמנהל את כל תחום סנסבל סיטי. כיום אני מוביל צוות של 11 חוקרים", הוא מסביר ומוסיף כי פיתח תוכנית קונסורציום יזמות במסגרתה כל מי שרוצה להקים חברה מקבל בעלות על שליש מהקניין הרוחני כאשר השאר הולך לאוניברסיטה. "רוב המחקרים באקדמיה נגמרים במאמר בלבד וככה נעודד יזמות". כיום ממומן הפרוייקט של בידרמן על ידי MIT ועיריית סרגוסה, אך הכוונה שלו היא לפרוץ עם הרעיון מחוץ לגבולות העיר ולקבל מימון משותפים עסקיים.
החזון של בידרמן לא נגמר רק בתחנות אוטובוס חכמות. פרויקט אחר שהוא מקדם יאפשר לתושבים לקבל מידע על מקומות חניה פנויים בעיר בהודעות SMS בהתאם לחיישנים המוצבים בעיר. בידרמן צופה כי גופים מסחריים צפויים להתעניין בפרויקטים הללו כדי להיכנס למקרי בוחן בערים שונות.
