טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

20 שנים של וירוסים

זה התחיל בפקיסטאן ובווירוס שהורס דיסקטים מיושנים. זה נמשך באותיות שנופלות מהמסך, דיסקים קשיחים שנמחקים, קבצים מושמדים ונזקים במיליארדי דולרים כל שנה

תגובות

צעירים, הווירוסים האלה. בסך הכל 20 שנה הם נמצאים איתנו, והשבוע אנחנו חוגגים להם יום הולדת. עד 1986, השנה בה נתגלה וירוס המחשבים הראשון, אף אחד לא חשב שמחשבים יכולים להיות חולים. אבל כמו בסיטואציה הביולוגית, מהר מאוד גילה כל מי שיש לו מחשב ועליו נתונים חשובים, שקובץ קטן של כמה בייטים יכול לחולל נזק גדול יותר מפטיש 5 קילו.

ב-1986 היו לאנשים מעטים בלבד מחשבים אישיים. המילה אינטרנט עוד היתה בגדר ניסוי של גיקים, אפל שלטה בשוק המחשבים וביל גייטס רק התחיל להשתלט על העולם. אבל כבר אז החליט מישהו מפקיסטאן שיהיה נחמד לגרום קצת נזקים בעולם הממוחשב. והוא הצליח. בלי אינטרנט ודואר אלקטרוני, הווירוס Brain (מוח) התפשט ברחבי העולם וגרם נזקים לדיסקטים בגודל 5.25 אינץ'. כן, אותם דיסקטים רכים שמשב רוח מזדמן היה הורס, היו הקורבנות הראשונים של הווירוס.

הווירוסים הראשונים היו די צעקניים ולא טרחו להסתיר את מטרתם - גרימת הרס והצקות בלתי פוסקות. אחרי Brain הגיעו חבריו Vienna ו-Cascade שתקפו תואמי IBM בסוף שנות ה-80. הווירוסים האלה התאפיינו בסממנים חיצונים קלים לזיהוי, כמו אותיות שהתחילו "ליפול" מהמסך לאחר שהמחשב נדבק. משתמשים היסטריים זרמו לחנויות בדרישה לתקן את המסכים ש"התקלקלו" ולרובם לא היה ברור שמדובר בקובץ נגוע שעשה שמות בחומרה שלהם.

ירושלים לא מחולקת - היא מופצת

ב-1988 גם ירושלים עלתה על המפה, עם וירוס בשם זה, שהפעיל את עצמו בכל יום שישי ה-13 ונדבק לקבצי EXE ו-COM. באותה שנה גם שוחרר האנטי וירוס הראשון, שאמור היה לטפל בנזקי וירוס הבכורה של עולם המחשבים - ה-Brain. לשמחתנו, תגובת חברות האנטי-וירוס בימינו מהירה קצת יותר.

וירוסים שהצריכו הפעלה של קובץ EXE (יישום או תוכנית) על מנת להדביק את המחשב, הפכו להיות נפוצים בשנות ה-90. בישראל, גם אז כמו היום מדינה של דיסקט אחד, למדו להכיר טוב במיוחד את מיכאלאנג'לו, פינג-פונג (הווירוס שיצר נקודה קופצת ומעצבנת על המסך) ושלל וירוסים שלרוב נוקו על ידי כרמל אנטי וירוס, תוכנה ציונית גאה, שגם היא כמובן הועברה ממחשב למחשב באמצעות דיסקט אחד מועתק.

ב-1990 המלחמה החלה באמת, כשסימנטק הוציאה את תוכנת האנטי וירוס החלוצית, נורטון אנטי וירוס. במקביל, הווירוסים החלו להיות מופצים באמצעות ה-BBS (לוחות מודעות - אמצעי תקשורת טרום-אינטרנטי) והמודמים, שהפכו להיות התקן נפוץ במחשבים אישיים.

בתקופה הזו, וירוסים עדיין היו מנת חלקם של מעט משתמשים - רק כ-10% דיווחו על מפגש איתם. אבל בסוף 1991 המספר הזה זינק ל-63%. בימינו אנו, מעריכים ב-FBI שכ-87% מהעסקים ספגו מתקפת וירוסים כזו או אחרת ב-2005 לבדה, כשהנזק המוערך ממתקפות אלה עומד על כ-31.7 מיליארד דולר בשנה.

ב-1992 הסתובבו ב"טבע" כבר 1,300 וירוסים מוכרים, זינוק של מאות אחוזים לעומת תחילת שנות ה-90. תפוצתה הנרחבת של תוכנת עיבוד התמלילים Word הביאה לפיתוח של אחד הווירוסים המעצבנים בהיסטוריה של המזיקים - וירוס המאקרו. הווירוס היה קל לכתיבה, קל להפצה, והיווה אחד מסכנות האבטחה הגדולות של אמצע שנות ה-90.

ב-1999 המלים "אבטחת מידע" כבר לא זרות לאנשים הפרטיים ולחברות העסקיות, אולם ידם של ההאקרים עדיין על העליונה. כשברקע גם באג 2000 המאיים, בא לאוויר העולם הווירוס מליסה, וגרם לנזקים חמורים בעולם כולו, כשהוא נעזר באינטרנט ובפופולריות שלה על מנת להפיץ את עצמו. וירוס אלים לא פחות היה צ'רנוביל, שהרס לוחות אם של מחשבים בקלות מדהימה, ולמרות ההתרעות שהיו באותה תקופה, מחשבים רבים נפגעו ממנו.

השימוש הנרחב בדואר האלקטרוני מאפשר עד היום הפצת וירוסים במהירות ובקלות, כאשר כותביהם משתדלים לכתוב וירוסים שיתאימו לפלטפורמות הדואר הנפוצות ביותר, כמו אאוטלוק אקספרס של מיקרוסופט. וכך רשם וירוס I Love You הטורדני הצלחה מסחררת בתחילת שנת 2000, כשהוא גורם נזקים של 8.7 מיליארד דולר ומדביק 2.5 מיליון מחשבים בארה"ב ואירופה תוך 6 שעות בלבד.

המלחמה על המידע

הסוסים הטרויאנים ותוכנות השליטה מרחוק הולכים ותופסים נתח נכבד בעוגת הווירוסים. עכשיו המטרה של ההאקרים היא לא רק גרימת נזק אקראי, אלא גם שליפת מידע חשוב וקבצים רגישים ממחשבים מסוימים, או הפיכת מחשבים למעין תחנת הפצה של הווירוס שהם יוצרים.

בעוד חברות האבטחה משחררות עדכוני אנטי וירוס בקצב מסחרר, יוצרי הווירוסים הופכים מתוחכמים יותר בשיטות ההפצה שלהם. האי-מיילים הנושאים את הווירוס מציעים תמונות עירום של שחקניות או ספורטאיות מפורסמות, על מנת לפתות את הגולשים לפתוח את הקבצים הנגועים. אנה קורניקובה, במקום לשחק טניס, הופכת לנושא שיחה פופולרי כווירוס טורדני.

התולעת נימדה (וזה אינו שם של ספר ילדים הזוי) מלווה אותנו לאורך כל תחילת שנות ה-2000, כשהיא גורמת נזקים של מילארדי דולרים, מופצת באמצעות דואר אלקטרוני, רשתות מחשבים ואתרים נגועים, וגוררת אחריה גל של תולעי-המשך, שמנצלות את פירצות האבטחה שהשאירה אחריה.

תולעת הבלאסטר הצליחה לעלות אף היא לכותרות ב-2003. סימנטק זיהתה כ-2,500 הדבקות בווירוס הזה בשעה, וחשפה כשלי אבטחה משמעותיים במערכת ההפעלה של מיקרוסופט - חלונות.

מגמת ה"וירוסים-לשם-הרס" נחלשה בשנים האחרונות, לטובת וירוסים שנוצרים לשם איסוף מידע. ביחד עם המזיקים שהתרגלנו אליהם ב-20 השנה האחרונות, נוספו בשנים האחרונות גם תוכנות הריגול הידועות לשימצה, שאוספות מידע על הרגלי הגולשים, מציקות בפרסומות ויוצרות בסיסי מידע עצומים שחברות רבות משלמות עבורם כסף טוב. מנתוני חברת האבטחה פנדה עולה כי ב-2005, רק 1% מהווירוסים היה "וירוסים קלאסיים", כמו שהכרנו בימים הראשונים של הקוד הזדוני, שהחלו עם Brain.

ההאקרים גילו לאחרונה שגם תוכנות המסרים המיידיים מהוות פלטפורמה נהדרת להפצת מזיקים, והם משתמשים בהן בצורה נרחבת. הדואר האלקטרוני ממשיך לככב ואף היה האמצעי העיקרי להפצה במתקפה האחרונה וה"מוצלחת" של התולעת Sober.

המלחמה בין ההאקרים למשתמשים ולחברות האבטחה לא נגמרה, ואפשר לשער שהסוף שלה אינו נראה באופק. הווירוסים של ימינו הם כבר לא משחקים של ילדים משועממים והם נוצרים במטרה לאסוף מידע ולהרוויח כסף. פרשת הסוס הטרויאני בישראל, שאף עוררה הדים עולמיים, הוכיחה שלא צריך מאמץ גדול כדי לחדור למחשב של כמעט כל חברה גדולה במשק. כל מה שצריך זה מוטיווציה, כמה אנשים עם כוונות זדוניות ודיסק אחד קטן. הנשק הכי חזק של ההאקרים, כך נראה, היה ונותר תמימותם - שלא לומר טיפשותם - של משתמשי המחשב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות