טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך שיר נפלט

ספר שירה חדש שנכתב כולו על ידי מחשב יעלה בקרוב על המדפים. יוזם הפרויקט ערן הדס מסביר מי באמת זכאי לקרדיט על היצירה

תגובות

"יום אחד אפשר יהיה לכתוב שירים במוח אלקטרוני. כיצד? ייקחו את כל המלים ויצרפו אותן בכל אפשרויות הצירוף. באופן כזה יהיו בין ביליוני הדפים המודפסים כל השירים שכבר נכתבו ואשר עוד ייכתבו". נבואה זו נכתבה על ידי המשורר יהודה עמיחי בקובץ הסיפורים "ברוח הנוראה הזאת" שפורסם ב-1973. 38 שנים מאוחר יותר רעיונותיו של עמיחי מתממשים בזכות ספר שירה חדש, שנכתב כולו באמצעות תוכנת שירה המבוססת על אלגוריתם המסוגל להרכיב אלפי שירים. את הספר, שנקרא "אנשים שאתה עשוי להכיר" (תרגום של הקטגוריה בפייסבוק Pepole you may know), ערך שלמה קראוס והוא יפורסם בקרוב בהוצאת פלונית. מי שאחראי למיזם, ערן הדס, יציג את שירי הספר בפסטיבל "מטר על מטר" שייערך בגן הבוטני בירושלים בין ה-12 עד ה-14 ביולי.

ערן הדס. "לחשוב על השיר בתור פשטידה", הציע לו אחד מעמיתיו

הדס, בן 35 מתל אביב, מצליח זה כמה שנים לשלב בין שני עיסוקיו העיקריים - איש היי-טק ומשורר. הפעם הראשונה שחדר לתודעה של חובבי השירה היתה בזכות דמותה הבדיונית של צאלה כץ, "משוררת הרשת העברייה הראשונה", שפירסמה את שיריה הדעתניים ומלאי הזימה באינטרנט, עד שהדס החליט להרוג אותה בעת שכתב בבלוג שהפעיל תחת שמה כי היא "טבעה בביצה התל-אביבית".

הוא מספר כי חשב על הרעיון לבנות את תוכנת המחשב במהלך ערב שירה, כשאחד מעמיתיו פנה אליו ואמר לו ששיריו מצוינים, אך לדעתו עליו "לאפות אותם בתוך תבנית אחידה יותר, לחשוב על השיר בתור פשטידה". "צבטתי את עצמי כדי לוודא שאינני חולם, ואז נזכרתי בנבואתו של דוד אבידן: 'בעתיד המחשבים יהיו אנושיים יותר והאנשים מחשביים יותר'", הוא אומר. "החלטתי שאם אותם פשטידנים כותבים כמו מכונות, אני אבנה מכונה שכותבת כמו אדם. מאז אני מחולל שירים כבר יותר מחמש שנים".

עוד לפני שמחשבים אישיים היו נפוצים, נרשמו בעולם ניסיונות לכתוב שירה מחוללת. מי שהתפרסמו כראשונים בתחום היו המשוררים הצרפתיים רמון קנו וז'אן לסקור, מקימי קבוצת אוליפו בשנות ה-60. גם קבוצת משוררי L=A=N=G=U=A=G=E האמריקאית הטיפה לכתוב שירה בשילוב עם מחשב. בשנים האחרונות פעלה גם קבוצה ששמה Flarf בכתיבת שירה המבוססת על תוצאות חיפוש בגוגל.

גם בארץ נרשמו מספר ניסיונות דומים, כמו זה של פרופ' אילן עמית, ששיחק עם מלות שיריו של אבידן, ושל המלחינה דגנית אלייקים, שהשתמשה בתוכנות הלחנה כדי לייצר טקסטים אקראיים המשתלבים ביצירותיה. בפרויקט קודם שלו, "הצעה להשלים", הדס עצמו יצר שירים על ידי דיאלוג בין אדם לבין תוכנת גוגל סג'סט - כשהאדם מקליד מלה והמחשב משלים אותה לפי חיפושי עבר.

הדס טוען שרוב הניסיונות המוזכרים לא היו רציניים, בעיקר מכיוון שיוזמיהם לא היו משוררים, אלא אנשי מחשבים שלא יכלו לסנן את השירה מן הטקסט האקראי. "השאיפה הראשונית שלי היתה חיקוי מצלולי", מסביר הדס. "רציתי לכתוב תוכנה שתקבל את כל השירים של ביאליק ותכתוב שיר חדש של ביאליק. זה לא קרה, אבל התקבלו תוצאות מעניינות, עד שבשלב מסוים החלטתי לשלב שירים 'מחוללים' בין שירי ה'אנושיים' בערבי שירה, וגם פירסמתי מספר שירים 'מחוללים' בכתבי-עת בלי לספר. חלק זכו להצלחה, אך על חלק קיבלתי תגובות מאוכזבות כגון: 'לרוב אתה כותב טוב יותר'".

הדס המשיך בניסיונותיו ושיחק עם פרמטרים שונים בתוכנה. הוא הרגיש שנחל הצלחה כשבאחד מהניסיונות להרכיב שיר מקומץ שירי דוד פוגל, נוצר שיר חדש שלו. "הוא לא היה מטובי שיריו, אבל החותמת הצלילית היתה שם", הוא מספר. "בדקתי שלא קיבלתי אחד מהשירים המקוריים בטעות, חלקתי את התוצאה עם מקורבים, והבנתי שיש כאן הצלחה. אבל מצד שני, זה גרם לי להפנים טוב יותר שמטרתי לא להיות חקיין של משורר אחר, אלא להשתמש במחשב כדי למזג בין סגנונות שונים".

בתערוכה שהתקיימה בשנה שעברה הציג הדס ביחד עם הגרפיקאי אבי בוחבוט פרויקט ושמו "נגרילה תרבות" בו גוייסה לראשונה תוכנת חילול השירה למטרה אמנותית. במסגרת הפרויקט הוצגו למשתמשים מאה בתי שיר בני ארבע שורות, 50 מהם נלקחו מתוך שירים פוליטיים מאתר גרילה תרבות, ו-50 אחרים נוצרו על ידי המחשב מתוך אוצר המלים של שירי גרילה תרבות. על המשתמשים הוטל לנחש אלו שירים הם "אנושיים", ואלה הם יצירי מחשב.

באחד מניסיונותיו הבאים לחולל שירה, עבד הדס ביחד עם המשורר מרחב ישורון על פרויקט הנקרא "צורת האדם", המבוסס על מחזה מאת ישורון שנכתב ברוח ספרו של הרמב"ם "מורה נבוכים". "הספר מגדיר מלות מפתח בשפה העברית ויוצר מעין אבני בניין, מולקולות די-אן-איי של השפה", הוא אומר. "החילול משתמש בכ-30 מלים 'רמב"מיות' ויוצר מהן שורות שמכילות רק את אותן במילים, מצורפות למלות יחס, ובכך מדגים את המרחב הסמנטי העשיר שאותן מלים פורשות". כך למשל, באחד השירים שנוצרו בפרויקט, הורכב הצירוף הבא: "דמות וכיסא הולכים אל לב המקום/ יורדים מנפש ורואים פנים/ מביטים בעין ונוגעים/ באים אל רוח ורואים עצב/ תמונה היא עין של איש".

הפואטיקה של המחשב

השירים הממוחשבים של הדס, נכתבים על ידי יציקת מלים מתוך מחסן מלים אל תוך תבניות קבועות מראש של משפטים או פסקאות. חלק מהטקסט עובר במחשב שינוי קל, ומלה כגון "ענפים" יכולה להיהפך ל"עפאים".

בעזרת סטטיסטיקה, מחולל השירה מנסה לנבא באמצעות חלק מסוים ממשפט, מה יהיה החלק הבא. כך למשל, אם מעוניינים ליצור שיר של דוד פוגל מתוך טקסטים קיימים שלו והמלה הראשונה היא "סוסי", התוכנה בוחנת את המלים הבאות ומגלה כי הן "על" ו"מאזינים". לכן, אחת משתי המלים הללו תרכיב את המשך השיר. לדברי הדס, ניבוי של סדר ההברות מניב תוצאות טובות יותר מאשר צירוף שלמה למלה.

לשאלה האם בסופו של דבר אלו שירים שלו או של המחשב, הוא עונה "חד משמעית השירים הם שלי. בשיטה שבה אני עובד המחשב מייצר כמות גדולה של חלופות שיר. גם אם לא כתבתי מלה אחת מתוך השיר, אני הוא זה שבוחר לפרסם פלט מסוים של המחשב ולזרוק אחרים. אני גם זה שקובע מה יהיה הקלט למחשב, כך שיש לי השפעה עקיפה על התוצאות. כשם שהמוסיקאי קותימאן אסף אלפי קטעים מוסיקליים של אנשים אחרים, ובחר מהם פסיפס ששירת אותו ליצירה שלו, כך גם אני בוחר סידור הברות מסוים שאני חש שהוא שלי. ישנו מונח באמנות בת-זמננו 'האמן כאוצר', וכך אני מרגיש: הפעולה הפואטית שלי מתבטאת בהאזנה ובקריאה של חומרי גלם בדמות פלטי מחשה, ואז בבחירה של השורות הנכונות לי".

האם היה פער בין התגובות של אלה שלא ידעו שמדובר במחשב לבין אלה שידעו שמדובר במחשב?

"במיוחד אחרי פרויקט צאלה כץ, נזהרתי שלא לגרום לאיש לחוש מרומה. תגובה נפוצה אחת היתה שבשירים הראשונים קשה לקבוע אם השיר נכתב על ידי מחשב, אבל אחרי עשרה שירים כבר קל להבין - וזה עודד אותי לחקור את 'הפואטיקה של המחשב', שהרי מתברר שיש לתוכנה הזו סגנון. תגובה נפוצה שנייה היא שאלות כמו 'הכל נכתב על ידי המחשב או ששיפצת קצת?', וניכר שבאנשים בוערת התשוקה לאותנטיות מסוג חדש: שיר מחולל הוא אותנטי רק אם המחשב אמר בו את המילה האחרונה. לכן בספר תהיה הפרדה בין שירים 'לא משופצים' לאחרים, וניתן יהיה להריץ תוכנות על השירים, שיוודאו שהם אכן יצירי-מחשב".

לשאלה אם קיימת משנה סדורה מאחורי הפרויקט, עונה הדס: "אני מאמין שכל יצירה אמנותית שייכת לקורא לא פחות מאשר לכותב, או למחולל. באופן אישי, אני רואה את הפרויקט כמייצג אידיאולוגיה הומניסטית, ממספר סיבות: הוא מדגיש בתהליך הכתיבה את ההקשבה, הוא מפחית את חשיבותו של היוצר ומדגיש את חשיבותה של היצירה, וכך נותן הזדמנות שווה לכותבים שונים, והוא מציג באור חיובי את הטכנולוגיה בשירות האדם, ואת השאיפה להתקדם ולהתפתח".

עשרה נסים

עשרה נסים נעשו לאבותינו

במצרים, ולא נמצא פסול

בעמר ובשתי הלחם ובלחם

הפנים, ולא נצחה הרוח

עשרה נסים נעשו בבית

המטבחים, ולא נראה זבוב

בבית המטבחים, ולא כבו

הגשמים את מי המבול.

(מתוך "אנשים שאתה עשוי להכיר", הוצאת פלונית)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות