פרנק קרליטשק

יותר מ-90% ממי שיקרא את הכתבה הזאת באינטרנט יעשו זאת בעזרת חלונות ההפעלה של מיקרוסופט. הגיוון בדפדפנים הוא גדול, אך אחוזים בודדים מגולשי האינטרנט בישראל משתמשים במק או בלינוקס. למרות שנים של הבטחות והכרה בחשיבותה של המערכת - גם מצד מיקרוסופט בעצמה - לינוקס עדיין נעדרת מרוב הדסקטופים. גם הנטבוקים, שנראו בתחילה כמו חלון ההזדמנויות הגדול של המערכת החופשית, תרמו בעיקר להארכת חייה של חלונות XP (למגינת לבה של מיקרוסופט), בשל הקושי להריץ את ויסטה על המחשבים החלשים יחסית, שנהפכו פופולריים להפליא בזכות המחיר הזול והניידות שהם מציעים.

ולמרות זאת, מערכת ההפעלה החופשית ראתה בשנים האחרונות פריחה חסרת תקדים גם בגזרת המשתמש היחיד. גוגל היא רק אחת החברות שמביאות את המערכת למשתמשי קצה, והיא עושה זאת בהצלחה מרובה, בזכות מערכת ההפעלה אנדרואיד המבוססת על לינוקס, ושלפי הערכות חברת האנליסטים IDC, תתפוס את המקום השני במערכות הפעלה בטלפונים ניידים עד 2013. גוגל מגיעה גם לעולם הנטבוקים ואתה מערכת ה-Chrome OS החדשה שלה.

אך ההצלחה של לינוקס, הקוד פתוח והתוכנה החופשית לא נעצרים כאן. נוקיה הציגה את התשובה שלה בתחום בדמות מערכת ההפעלה Maemo, המבוססת על לינוקס. גם מערכת סימביאן, המוכרת מרוב הטלפונים הסלולריים של נוקיה וסוני אריקסון, פותחת את הקוד שלה.

אובונטו נטבוק רמיקס ואנדרואיד בנטבוק של דל

ההיפים של התוכנה קיבלו עבודה

"זה רק מראה כמה לינוקס והקוד הפתוח משנים את השוק", אומר ליאור קפלן, מפתח לינוקס דביאן ופעיל תוכנה חופשית. "אם פעם צחקו על הטכנולוגיה, אז היום אף אחד לא זז בלעדיה. במקום לפתח את הכל מהבסיס, כמו שהיה עד היום, כולם משתמשים בקוד שאחרים משחררים. גוגל מפתחים משהו, אז חלק מזה נכנס ל'קרנל' (ליבת לינוקס, שעליה נבנות כל המערכות האחרות, ע"י). כל התאגידים משתפים פעולה עם הקרנל. אם תסתכל לדוגמה על IBM, יש לה המון אנשים שיושבים וכותבים קוד לקרנל".

ואכן, מתכנת ופעיל מרכזי בלינוקס ששמו ג'ונתן קורבט, חשף בחודש שעבר בכנס באוסטרליה נתונים שמוכיחים ש"תהליך הפיתוח חי למדי" כדבריו. מדצמבר 2008 ועד אמצע ינואר נכתבו בידי מפתחים 2.8 מיליון שורות קוד בלינוקס, שהן 55 אלף שינויים מהותיים בקוד הליבה של המערכת. אבל את התדהמה הגדולה ביותר עורר קורבט כשחשף נתון שהעמיד בספק את הדימוי של התוכנה כמשהו ששייך ומתוחזק בידי קהילת מתכנתים חופשיים עם ברק חתרני בעיניים: 75% מהקוד בקרנל נכתב בשנה האחרונה בידי מתכנתים בשכר. "העובדה שהקרנל נכתב על ידי מתכנתים בתשלום היא מאוד חיובית, זה גם מראה איך העסק מתבגר", אומר קפלן. "חברות עושות המון דברים כדי לקדם את האינטרס שלהן, אבל הן מאפשרות לאחרים ליהנות מהקוד, ומצד שני, זה משנה את האופן שבו התעשייה עובדת. הרי פעם לא היית מצליח לגרום למישהו מ-IBM לשתף פעולה עם המתחרה שלו. היום זה פשוט נהיה תקן דה-פקטו".

קורבט ופעילים אחרים בתחום הקוד הפתוח והתוכנה החופשית, מסבירים כי במקרים רבים לא מדובר בחברות שהורו לעובדים שלהם להתחיל לפתח בשביל לינוקס. גלעד בן יוסף, מפתח ופעיל ותיק ושותף בחברת הקוד הפתוח Codefidence, מסביר ששיתוף הפעולה בין החברות לא נוגד את האינטרס שלהן, אלא משלים. "מה שקרה הוא שבאופן טבעי אותם אנשים שמתעסקים בתחום הזה וחברות שיש להן מוצרים שמשתמשים בטכנולוגיות האלה מצאו אחד את השני. זה אותם אנשים, עכשיו הם רק מקבלים על זה כסף. אם בשביל להתעסק בקוד פתוח היית צריך לוותר על פרנסה אז היה קשה יותר להחזיק את זה בחיים".

תוכנת הדואר ב-Open-PC

אבל בשביל רבים בקהילת הקוד הפתוח זה עדיין לא מספיק. פרנק קרליטשק משטוטגרט, גרמניה, מספר שאין לו בעיה עם זה שחברות נכנסות ומשתמשות בלינוקס לצרכים שלהן, "כל עוד הן מכבדות את הרשיונות והעקרונות של תנועת התוכנה החופשית". הבעיה האמיתית של קרליטשק היתה שהניסיונות של חברות לשימוש בלינוקס בנטבוקים, כמו של דל או אסוס למשל, היו פשוט לא מוצלחים. "הם נבנו, עוצבו וקודמו כחלופה זולה לחלונות. אבל לינוקס זה לא מוצר של חברה, אלא משהו שנבנה בידי קהילה בינלאומית ענקית, שהיא גם צרכנית פוטנציאלית של מחשבי לינוקס. לכן הצרכנים צריכים שתהיה להם יותר השפעה על מחשב הלינוקס".

קרליטשק גם עמד מאחורי הדברים שלו. הוא וחבריו חברו ליצרנית חומרה וייצרו בעצמם, בהתבסס על סקרים שערכו בקרב הקהילה, את מחשב מבוסס לינוקס אותו הם מוכרים ב-359 יורו, 10 יורו מתוכם הולכים כתרומה לפרויקט KDE, פרויקט סביבה גרפית ללינוקס.

יוצאים למלחמה בעננים

קרליטשק מספר ש"המטרה היתה לבדוק אם מודל כזה יכול לעבוד. כרגע נראה שזה יכול לעבוד מצוין והרבה אנשים וחברות הביעו עניין בעבודה אתנו. אני לא חושב ש-Open-PC יהפוך למותג גדול, אבל אני חושב שאנחנו יכולים להראות לחברות המחשבים הגדולות שלינוקס היא יותר מגרסה זולה של חלונות".

הפרויקט של קרליטשק הוא לא היחידי. שיטוט בפורומים של Open PC מוביל גם ל-Touch Book - מחשב נטבוק מבוסס לינוקס, שהמסך שלו יכול להתפרק ולעבוד לבדו, בדומה לרעיון שהציגה לנובו בתערוכת CES האחרונה (שם המסך פעל על מערכת לינוקס והמחשב על חלונות).

לערער את השליטה של חלונות על הדסקטופ כבר אינה מטרה ברורה כפי שהיתה בעבר. יש אמנם עדיין מי שמאמין, כמו קרליטשק ורם-און אגמון, פעיל תוכנה חופשית נוסף, שהדסקטופ הוא עדיין זירה חשובה למאבק. "הקרב על הדסקטופ הוא קרב אחד מני רבים על השחרור של המידע האנושי", אומר אגמון, אבל תחום אחר שלוכד את תשומת הלב, הוא מיחשוב העננים - כלומר, הפעלה של תוכנות ויישומים מהרשת ולא מהמחשב האישי. לדיון הזה נכנסת גם מערכת ההפעלה הרזה של גוגל Chrome OS (מבוססת לינוקס כמובן), שנועדה, רובה ככולה, להיות מעין חלון דפדפן, שכל היישומים שלו בעננים.

כמו רבים אחרים, קרליטשק ובן יוסף מסכימים כי המעבר ליישומים מבוססי רשת מהווה הזדמנות נהדרת ללינוקס, משום שברגע שהיישומים החשובים כבר לא על המחשב, זה הרבה פחות משנה מאיזו מערכת הפעלה, או אפילו מאיזה מכשיר, אתה ניגש אליהם. "אני לא חושב שלינוקס תצליח על הדסקטופ", אומר בן יוסף, "אבל זה פשוט לא רלוונטי. היום הדסקטופ זו הדרך להגיע לענן".

אבל בה בעת שהענן פותר בעיות, הוא יוצר בעיות אחרות. "הענן הוא בעייתי. המידע שלך יושב אצל מישהו אחר והפרטיות והאבטחה של המידע בידיים שלו", אומר ליאור קפלן. "יש לך המון גמישות, בתנאי שאתה עובד עם ענן מסוים. מה קורה כשאתה רוצה לשנות? אני לא יודע אם אתה עובר מענן של חברה אחת לאחרת בקליק". ובן יוסף מוסיף שהדבר עשוי לשנות לחלוטין את כל התפישות של תוכנה חופשית, שבבסיסה עמד הרצון להיות חופשי לעשות מה שאתה רוצה במחשב, או בהתאם לסיפור של ריצ'רד סטולמן, אחד מאבות התוכנה החופשית, במדפסת שלו, שתיקן ושיפר את המכשיר בעסק לאחר שהלה התקלקל, ובתגובה זכה לתגובות קשות מצד חברת המדפסות. "אבל עכשיו, כשהשירותים והתוכנות נמצאים על שרתים מרוחקים, האם הם עדיין שלנו?", שואל בן יוסף. "אני לא יכול לטעון שהקוד של ג'ימייל שלי. לא בטוח שאנחנו אפילו רוצים לקבל על המחשב את אותן חירויות שציפינו להן".