הכנסת אישרה אתמול (שני) בקריאה שניה ושלישית ברוב של 35 מול 5 הצעת חוק המאפשרת למשטרה להקים מאגר מידע ענק או מנוע חיפוש של נתוני תקשורת. מדובר במאגר המידע המקיף ביותר של נתוני תקשורת שיעמוד לרשות גוף משטרתי במדינות המערב. הכנסת דחתה כמעט את כל ההסתייגויות להצעת החוק. ההסתייגות היחידה שהתקבלה בהסכמת הקואליציה היא זו שמעניקה הגנה מורחבת למקצועות בעלי חיסיון, דוגמת עורכי דין ועיתונאים.

על פי הצעת החוק תוכל המשטרה להקים מאגר מידע או מנוע חיפוש שיכלול את הנתונים הבאים: מספרי טלפון, כולל חסויים, שמות בעלי מנוי ואפשרות לחיפוש לפי שם ולפי מספר, מספרי ברזל של מכשירי הטלפון (המספרים החקוקים במכשיר) ומיפוי אנטנות הטלפונים הניידים.

המשטרה תוכל לקבל שורה ארוכה של נתוני תקשורת נוספים באישור בית משפט או במקרים דחופים באישור קצין בכיר: רשימת שיחות ומסרונים, שעת ביצוע השיחות והמסרונים, אורך השיחות וגודל המסרונים, פירוט האנטנות שדרכן עבר המסר, פרטי אמצעי התשלום. באמצעות הנתונים האלה ניתן למעשה לקיים מעקב מושלם אחר מיקומו של אדם והתקשורת הטלפונית שביצע.

הרשויות שיקבלו גישה לנתונים הן: המשטרה, משטרה צבאית חוקרת, היחידה לחקירות פנים של המשטרה הצבאית, המחלקה לחקירות שוטרים, רשות ניירות ערך, רשות ההגבלים העסקיים, רשות המיסים.

יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת מנחם בן ששון (קדימה) שהביא את ההצעה לאישור הכנסת אמר כי "החוק מיועד לתת למשטרה כלים של המאה ה-21 בשעה שהעבריינים כבר עובדים עם כלי המאה ה-22. לטענתו הצעת החוק יוצרת איזון ראוי בין הרצון להגן על שלום הציבור לבין הרצון להגן על הזכות לפרטיות.

חברי כנסת רבים ביקרו בחריפות את ההצעה. יו"ר מרצ יוסי בילין אמר ש"אנחנו יוצרים את 1984 של אורוול בסוף 2007". יו"ר סיעת הליכוד גדעון סער הגדיר אותה כ"הצעה דורסנית".

בן ששון. "לתת לממשלה כלים של המאה ה-21"