ההתקפות להפלת אתרים מוכרות כמתקפת מניעת שירות (dos) או מניעת שירות מבוזרות (DDOS), והן משתמשות ברשתות המכונות בוטנט - רשתות ענק של מחשבי משתמשים תמימים שהאקרים השתלטו עליהם באמצעות וירוסים וסוסים טרויאניים. לפי דיווח של ארגון CERT הסיני (צוות תגובה מהירה לאבטחת מידע), האיום על הרשת הפנימית בסין גדל פי 20 בשנת 2007.

ממשק התוכנה. כמו אימיול

זהירות סוחטים

אחד הדברים המפתיעים ביותר בתוכנה ששימשה להפלת אתר החיזבאללה הוא הממשק שלה, שרחוק שנות אור מהדימוי של האקרים שמתעסקים בקרביים של הקוד. הממשק נגיש מאוד וניכר שאינו מיועד למי שתכנותו אמנותו אלא למשתמשים מהשורה. התוכנה מציעה בין היתר מבחר תקיפות שונות, היא מאפשרת לקבוע גם מה תהיה מהירות התקיפה ומה מספר המחשבים שתרצו לגייס לצורך הפלת שרתי האתר.

ההאקר, או קבוצת ההאקרים, שיצרו את התוכנה, סירבו בתוקף להתראיין ל"הארץ". אך ב-Darkvisitor.com, הבלוג של סקוט הנדרסון המתמחה בהאקרים סינים, מפורטים הסכומים שהאקרים יכולים להרוויח: כותב וירוסים יכול להגיע לשכר של מיליון יואן או 150 אלף דולר בשנה וקבוצה להפצת וירוסים יכולה להגיע עד להכנסות של 1.5 מיליון דולר בשנה.

אתר החיזבאללה אחרי שהופל

העניין של אפליקיור בדרום קוריאה אינו מקרי. כאשר הציעה החברה את הגירסה החינמית של התוכנה, התגלה מספר גבוה במיוחד של הורדות בדרום קוריאה. אחרי שנוצר הקשר עם כמה ממורידי התוכנה התבררה התמונה: המדינה, המצוידת בתשתית אינטרנט שבישראל יכולים רק לחלום עליה, עם מהירות גלישה שיכולה להגיע ל-40 מגה לבית, היא מטרה חביבה במיוחד על ההאקרים הסינים. המשחקים המקוונים, המגלגלים הרבה מאוד כסף, מפותחים מאוד באסיה בכלל ובדרום קוריאה בפרט.

מומחה האבטחה רביב רז, ששב לאחרונה מביקור בדרום קוריאה, וסייר גם במעבדות המרכז הלאומי לאבטחת מידע, מספר כי במקרים רבים מטרת ההתקפות היא סחיטה. "כשלחברה שמתקיימת ממשחקים אונליין קוטעים את הצינורות זה הפסד העצום, אפילו כשזה רק ליום אחד".

אולם משחקים בדרום קוריאה. פיתיון גדול להאקרים (תצלום: אימג' בנק / Getty Images)

דרום קוריאה נהפכה איפוא למעין מקבילה אינטרנטית לקנרית במכרה. כפי שהקנרית שימשה חיישן אזהרה מפני מחסור בחמצן או אוויר רעיל במכרה, כך המדינה משמשת חיישן אזהרה מפני התקפות האקרים.

לפרוץ לקזינו

מוקד ההתקפות העיקרי במערב הוא אתרי קזינו. יש כמה תוכנות פריצה מוכרות עם ניואנסים שונים. המפורסמת שבהן היא Asprox. המטרה של התוכנות האלה היא להדביק כמה שיותר משתמשים בסוסים טרויאניים שנוערו אך ורק למטרה אחת - לחפש בכל קובץ רצפים שנראים כמו כרטיסי אשראי או חשבונות בנק בבנקים ידועים ולגנוב אותם. על הדרך, אפשר להתקין בסוסים הטרויאניים כל תוספת, החל במעקב אחר הקשות המקלדת וכלה בהצצה במצלמת הרשת המחוברת למחשב.

רז מספר שהבוטים משתמשים ב-SQL injection, או במלים אחרות, הם מזריקים קוד זדוני לאתרים הלגיטימיים ביותר שתוכלו לחשוב עליהם. אחת הפריצות המוכרות התרחשה למשל באתר יאהו בסין בשנה שעברה.

דייוויד אלוש מוסיף: "זו פריצה אוטומטית למסד הנתונים של האתר. הווירוס בודק את כל האתר, ואם הדטה בייס מחובר לעוד עשרות אתרים, הוא יקלקל את כל השדות בתוך מאגרי המידע בכל האתרים". כלומר, כל חלקי האתרים יכללו את הקוד המזיק שימשיך לנסות להוריד את עצמו למחשבי הגולשים באתר.

אלוש ורז מדברים על גידול בטור הנדסי במספר האתרים הנגועים ודו"חות שונים על הגידול ברשתות הבוטים מסין משנה שעברה מאששים את הטענות. על פי הדיווח, סין היתה שנייה רק לארצות הברית במספר ההתקפות שבוצעו בידי רשתות בוטים.