לפי ויקיפדיה, בלוגר הוא "אדם שכותב בלוג". כותבי האנציקלופדיה המקוונת מציינים כי "בלוגרים אינם קבוצה הומוגנית. יש להם שורה של מניעים אישיים ומקצועיים והם מגיעים מרקע פוליטי, כלכלי או סוציאלי שונה". אבל המציאות האינטרנטית מקדימה אפילו את ויקיפדיה. בעידן הרשתות החברתיות ובעיקר כאשר פייסבוק נהפך לאתר השני בחשיבותו בארצות הברית וטוויטר ממשיך לצמוח בקצב מסחרר, קשה להיצמד להגדרות נוקשות. לכן החליטו המארגנים לערוך לראשונה כינוס משותף שיטפל בשני הנושאים.

"הבלוגוספירה ומשתמשי האינטרנט זקוקים לאירוע אחד שיכסה בלוגים, פודקסטינג וכל צורה אחרת של מדיה חדשה", הסביר את המהלך אחד המייסדים, טים בורקווין. בכך נהפך "עולם הבלוגים" לאירוע הבלוגרים החשוב ביותר בעולם. אבל למרות האיחוד, יחסי הבלוג והמיקרו-בלוג עמדו במרכזו של האירוע - הרי כשאתה יכול לפרסם ציוץ של 140 תווים ולזכות במאות עוקבים בטוויטר, למה להתאמץ יותר בתפעול בלוג מושקע?

"ב-1994, כשהתחלתי עם הבלוג, פירסמתי הרבה דברים קצרים עם לינק. היום בלוגים מהסוג הזה עברו לטוויטר והבלוגים הוותיקים נעשו יותר מקצועיים", מחדד את המגמה רוברט סקובל, אחד הבלוגרים הראשונים והמוכרים בעולם. "הבלוגים כוללים היום 600-700 מלה, הכותבים משקיעים בהם הרבה יותר מחשבה כדי לעורר דיון, מפרסמים הרבה קישורים לתכנים אחרים, תמונות וקטעי וידיאו".

ועידת "עולם הבלוגים והמדיה החברתית" בלאס וגאס. בניגוד לסטריאוטיפ הנפוץ של בלוגרים - חנונים צעירים - מספר הנשים שהשתתפו באירוע היה דומה לזה של הגברים

סקובל מעריך, כי בשביל בלוגרים רציניים טוויטר משמש בעיקר כלי הפצה. "כשאני התחלתי היו 200 בלוגים, היום יש מאות מיליונים, ומבחינתי כבלוגר אני צריך להיות הרבה יותר טוב היום כדי לגרום לאנשים לרצות לראות דווקא אותי. לכן, העתיד של התעשייה הוא מנועי חיפוש ואמצעי סינון - רק כך תוכל למצוא את החומרים הטובים באמת. בטוויטר יהיה עכשיו מאוד נוח למצוא חומרים עם הרשימות שהם הציגו. כל אחד יוכל להירשם לעדכונים של עורכי דין או אינסטלטורים, או כל מה שמעניין אותו".

למי אין טוויטר?

לפי נתונים שפירסם בכנס אתר האינטרנט טקנורטי, 72% מהבלוגרים האמריקאים הם חובבנים שמפעילים בלוג בזמנם הפנוי. גם מבין הבלוגרים שמקבלים משכורת על עבודתם, רק מעטים מתפרנסים מהפעלת הבלוג בלבד. שני שלישים מהבלוגרים המקצועיים הם גברים, רובם בני 18 עד 44. טקנוקרטי, שעוקב אחר בלוגים ברשת, מדווח גם כי 74% מהבלוגרים משתמשים בטוויטר, בעיקר כדי לקדם את הבלוג שלהם.



לכאורה, אתרים שמפעילים פלטפורמה לבלוגים היו חייבים לספוג את המכה הכואבת ביותר מעליית כוחם של טוויטר והרשתות החברתיות. אבל ריק קלאו, מנהל המוצר של אתר בלוגר, לא הפסיק לחייך בסוף השבוע. "אנשים מספידים את הבלוגים כבר חמש שנים, ולמרות זאת אנחנו כל הזמן צומחים", הוא מסביר. "בשנתיים האחרונות המספרים רק גדלו וגדלו, וזה למרות או במקביל לפייסבוק ולטוויטר. יש לנו כבר 300 מיליון גולשים ייחודיים בחודש וכל הזמן מצטרפים אנשים חדשים".

לא מזמן חגגו במטה גוגל במאונטיין ויו שבקליפורניה עשור לקיומו של האתר "בלוגר", אבל אפילו בחברה האם ממליצים לגולשים לפעול ביותר מכלי אחד. קלאו מפעיל לצד בלוג אישי גם חשבון טוויטר פופולרי - לדבריו, מדובר במוצרים משלימים. "נכון שאם יש לך משהו להגיד, קל יותר להגיד את זה בטוויטר. אבל נכון לפעול בהרבה מקומות. אני יכול לקדם בטוויטר שלי תכנים שכתבתי בבלוג וכך אנשים חדשים ייחשפו לבלוג שלי. את הבלוג עצמו אני יכול לכתוב ולפרסם באמצעות הסלולרי, ולכן בדרך כלל ההבדל הוא באורך של התכנים. בנוסף לכך, בלוג מרכז היום את כל הפעילות האינטרנטית של הגולש, יש שם קישורים לטוויטר, לתכנים שנכתבו במקומות אחרים וכמובן קטעי וידיאו ותמונות".

קלאו גם מספק דוגמה מעניינת לכוחו של הבלוג. "רוב הגולשים מגיעים לבלוגים באמצעות חיפוש ולכן יש תכנים שנותרו רלוונטיים אף על פי שהם נכתבו לפני זמן רב. אני, למשל, התחתנתי לפני שלוש שנים, כתבתי על זה ואני לא מעדכן את זה יותר. אבל אנשים עדיין מחפשים מידע על חתונות, איזה סידור פרחים להזמין או איזו שמלה עדיפה ומגיעים לבלוג שלי, ומספרי הגולשים רק הולכים ועולים. בטוויטר הדברים נשכחים כעבור זמן קצר".

"היום אתה חייב להיות בכל מקום - בבלוג, בפייסבוק ובטוויטר", מדגישה מארי סמית, שהוצגה על ידי המארגנים כגורו של מדיה חברתית. "במקום הגישה הישנה של קשה להשגה, חייבים לאמץ שיטה של זמין בכל מקום".

ואכן, באחד הפאנלים שהתקיימו ביום הראשון של הוועידה התבקשו המשתתפים להרים את היד אם יש להם חשבון ברשת החברתית פייסבוק; מאחר שהיה קשה לספור את המצביעים, שאלו המארגנים שאלה הפוכה: "למי אין חשבון בפייסבוק?" שום יד לא הורמה באוויר. בתשובה לשאלה זהה בנוגע לטוויטר, רק יד אחת הורמה באוויר. "אני יודעת, אני חייבת לפתוח חשבון בטוויטר. אני אעשה את זה מיד אחרי האירוע כאן", הבטיחה המצביעה המבוישת וזכתה במחיאות כפיים מהקהל.

"השאלה הראשונה היא איפה הקהל שלך נמצא" מסבירה הבלוגרית עליזה שרמן. "מדיה חברתית יוצרת שיחה אינטימית, אבל צריך לדעת להקשיב. טוויטר הוא כלי מצוין וגם האייפון מאפשר לשמוע מה מעסיק את הקהל ולהגיב מיד. לפני 10-15 שנה אנשים אמרו שהם לא רוצים להשתמש באימייל. היום יכול להיות שאנחנו מוצפים במידע - אבל אנחנו עדיין מוצאים זמן לענות לאימיילים. לא צריך להקדיש שעתיים ביום לפייסבוק, אפשר לעשות את זה ב-15 דקות".

אמהות, נדל"ן וצבא

ב-95' הוגדרה שרמן על ידי המגזין "ניוזוויק" כאחת מ-50 האנשים המשפיעים באינטרנט. באותה תקופה היו ברשימה רק שלוש נשים. אבל ב-14 השנים האחרונות האינטרנט השתנה, וגם הגולשות ביצעו מהפך. המאמי-בלוגרס - אמהות שכותבות על גידול ילדים או על נושאים שמעסיקים נשים - היו הכוכבות הבלתי מעורערות של האירוע. בניגוד לסטריאוטיפ המקובל של בלוגרים - חנונים צעירים שמחוברים בוורידים למחשב - מספר הנשים שהשתתפו בכנס היה דומה לזה של הגברים.

ובכל זאת משתתפות רבות הקפידו להדגיש את ההבדלים בין המינים, שבאים לידי ביטוי גם ברשת. "אף על פי שלהרבה גברים יש גם צד נשי, נשים הרבה יותר מחוברות לרגשות, לחברים ולמשפחה. יש קהל גדול לזה", אומרת שרמן. דברה האופרט, עוד מאמי-בלוגרית, מוכיחה כי הקהל נמצא ברשת, צריך רק לדעת להגיע אליו: "ישבתי על הספה והחתול נרדם לי על הידיים. ואז צייצתי על זה: כל כך קר הערב והחתול שלי נרדם. קיבלתי על זה כל הרבה תגובות חמודות: ?גם החתול שלי ישן' או ?תודה על העדכון'. זה היה כל כך חמוד", סיפרה האופרט בהתרגשות.

מלבד האמהות, שני נושאים אחרים מעוררים עניין ניכר בקרב הקהל האמריקאי: נדל"ן וצבא. על רקע המשבר הכלכלי צמחה בארצות הברית תעשייה של בלוגים בענייני נדל"ן. כשרבים לא מצליחים למכור את הבית שקנו במיליון דולר בחצי מחיר, בלוגים שמספקים עצות למכירת בתים או מגמות בשווקים מושכים יותר ויותר קהל. "המשבר בשוק הדיור מביא לנו הרבה יותר קוראים", מסביר אריק שטגלמן, שמפעיל בלוג למען חברת נדל"ן בקליפורניה, "דווקא בגלל המצב הקשה אנשים שלא מצליחים למכור דירה מחפשים טיפים בבלוגים, וגם אנשים ששוקלים לקנות דירה מגיעים אלינו".

גם הבלוגים הצבאיים צוברים תאוצה. מדובר בעיקר בחיילים או קצינים בדרג ביניים או אנשי צבא בדימוס שמנסים להשיא עצות או למתוח ביקורת על הצבא. קבוצה נוספת מורכבת מנשות חיילים שמשרתים באפגניסטאן או בעיראק, הכותבות נגד המשך המלחמה האמריקאית בטרור העולמי.

"כתיבה בבלוג היתה בשבילי סוג של תרפיה", מספר אחד הבלוגרים המוכרים בנושאים צבאיים, פיביאן סלמנדר. "היו הרבה נושאים שלא טופלו בתקשורת כמו שצריך וזה העלה לי את לחץ הדם. לכן רציתי להביע את דעתי על הנושאים האלה ויצא מזה תחביב שגם מוריד את מפלס העצבנות שלי".

סלמנדר, כיום חייל משוחרר, החל לכתוב במשך שירותו הצבאי. הוא מתרכז בנושאים כמו תורות לחימה או המלחמה בטרור העולמי. "היום אני כבר לא בתור המערכת, אז ברור שאני יכול לבקר את הצבא", הוא אומר. "והכי חשוב זה שסביב הדעה שלי גם יכולה להתפתח מלחמה שלמה בין בלוגרים. כשאני כותב על משהו, אני תמיד מציין שאין לי כל התשובות לכל השאלות ואני רק מנסה להעלות נושא לדיון. מובן שאם אתה בצבא והמפקד שלך אומר לך לעשות משהו, זה מה שאתה עושה. על זה אין ויכוח. אבל באינטרנט זה סיפור אחר לגמרי, באינטרנט אתה לא באמצע מבצע צבאי ואין סכנת מוות ולכן יש זמן לדיון עם מגוון דעות ואפילו לוויכוח".

לבד מהאפשרות ליצירת קשרים בין בלוגרים כלל הכנס גם סדנאות מעשיות על כתיבה, יצירת פודקסטינג וצילום וידיאו. אבל הסדנאות והפאנלים המבוקשים ביותר היו אלה שניסו להסביר לבלוגרים איך לעשות כסף. ארון יונדה ומאט סלון הם דוגמה מייצגת לכוחה של הרשת, בתנאי, כמובן, שמצליחים לאתר את הקהל המתאים.

השניים יצרו את סדרת הסרטים הפופולרית צ'אד ויידר, כחיקוי וביטוי להערצה לסרטי מלחמת הכוכבים. אחרי שהסרטונים שיצרו היו ללהיט עולמי, עזבו השניים את העבודות הזמניות שלהם והם מקבלים תשלום על צפיות מאתר שיתוף הווידיאו יוטיוב. אפילו הוריהם הפסיקו להתבייש: "אמא שלי היתה במסעדה ואמרה שאני הבן שלה. המלצר שהיה שם כמעט התעלף. אז היא מיד התקשרה אלי והיתה מאוד גאה", סיפר יונדה. סלון תרם לאחרונה את קולו לדמותו של ויידר בסדרת מחשב מטעם היוצרים המקוריים של מלחמת הכוכבים.

תופעת אינטרנט אחרת - ג'ני הבלוגרית - מתפנה כעת לכבוש את העולם אחרי שמצאה את הנישה שלה ונהפכה לאחת הבלוגריות המעניינות והפרובוקטיביות ביותר בארצות הברית. "אני נוסעת ליפאן", הודיעה ג'ני באירוע הנעילה של הוועידה, רק כדי לדבר על סקס. ועוד בתשלום.