דוקטור גוגל - חדשות -הארץ

ד"ר בלה קאופמן. חלק מהחולים מגיעים מצוידים במידע לא רלוונטי

פ פו פור פורט פורטאביליות

(The_Dude , 15/12/07, 13:07)

עדכון אחרון - 20:54 09/01/08

דוקטור גוגל

מאת רוני לינדר-גנץ

החולה החדש מגיע לרופא מצויד מידע שמצא ברשת, וגם באבחנות משלו. גם אם המידע לא תמיד מדויק והרופא לא מרוצה - את המהפכה שמחוללים הסייבר-כונדרים כבר אי אפשר לעצור

תגיות: אינטרנט, רפואה, סייבר-כונדרים

>> כשמיכל, פסיכולוגית בת 36 מתל אביב, עברה לפני כמה שנים טיפולי פוריות, היא הצליחה להרים כמה גבות של רופאים: "ניהלתי מעקב רפואי צמוד אחרי הנתונים הרפואיים שלי", מספרת מיכל, כיום כבר אם לשלושה. "הייתי מגיעה עם רשימה מוכנה של 17 שאלות, מציגה לרופא אלטרנטיוות לאבחנות שלו, ולפעמים אפילו הייתי מצליחה לפענח טוב יותר את התוצאות של הבדיקות שלי מהרופא שהיה טרוד בהמון תיקים רפואיים אחרים ולא היתה לפניו התמונה של כל החודשים האחרונים. קרה לא פעם שהוא שינה בעקבות ההערות שלי את הטיפולים".

חיפוש רפואי יעיל ברשת
אל תשכחו להצליב מקורות מידע ולא לפחד מאנגלית

את ה"הכשרה הרפואית" שלה קיבלה מיכל מהאוניברסיטה העממית החדשה: האינטרנט. גם כיום, שנים אחרי שתמו טיפולי הפוריות, היא נוהגת לחפש ברשת מידע רפואי לפחות אחת לשבוע, להצליב מידע ממקורות שונים ולהגיע לרופא כשהיא מוכנה וממוקדת. אחרי הכל, בעיות רפואיות לא מסתיימות אף פעם, ולמיכל יצא כבר שם של רופאה עממית בקרב השכנים והחברים שפונים אליה לפעמים לפני שהם פונים לרופא.

מיכל היא דוגמה, מעט קיצונית אמנם, של תופעה הולכת ומתרחבת שכבר זכתה בעולם לכינוי מדויק "סייברכונדריה". הסייבר-כונדרים הם גולשים שמחפשים מידע רפואי ברשת באופן קבוע, ולמעשה מסתבר שניתן להגדיר כך אחוז ניכר מהאוכלוסייה: מסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בעבור TheMarker עולה כי אחד מכל שלושה ישראלים (32%) חיפש בשנה האחרונה מידע רפואי באינטרנט. שיעור המחפשים אף גבוה יותר בקרב צעירים, משכילים ובעלי הכנסה גבוהה מהממוצע. סקרים מקבילים מארה"ב מגלים כי 160 מיליון אמריקאים, שהם 84% מהגולשים חיפשו ב-2006 מידע רפואי באינטרנט - עלייה של 37% תוך שנתיים.

החולים מגיעים מוכנים

כשמתרגמים את המספרים האדירים האלה לתוצאות בשטח, מקבלים מהפכה אמיתית שעוברת על עולם הרפואה ועל מערכת היחסים בין החולה לרופא בשנים האחרונות. אם פעם העסקה היתה פשוטה וברורה - הרופא הוא האוטוריטה הבלעדית ואבחנותיו והחלטותיו אינן ניתנות לערעור, הרי שכיום יחסי הכוחות משתנים ו"המטופל החדש" נוחת במשרדו כשהוא מצויד במידע רב ובדעה מוצקה לגבי מצבו.

"להערכתי, 70%-80% מהמטופלות מגיעות אלי עם אינפורמציה מהאינטרנט, ודורשות הסברים שמחייבים אותי כמעט ללמד אותן רפואה", אומרת ד"ר בלה קאופמן, מנהלת תחום סרטן השד במרכז לחקר וטיפול בסרטן בשיבא. "אני עוסקת בתחום הזה כבר 20 שנה ותמיד הייתי מסבירה על המחלה והטיפול, אבל אף פעם לא היתה ירידה כזו לפרטים. לקח לי זמן להתרגל לזה, אבל כבר ברור לי שזה חלק מהאינטראקציה החדשה בין חולה לרופא".

גם ד"ר שמואל אנדרמן, מ"מ מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי הלל יפה, מספר כי "רובן המכריע של המטופלות באות עם מידע זמין, אמין ודי חדש. הן יודעות הרבה על המחלה שלהן, הסימפטומים ודרכי הטיפול, ומציגות שאלות ברורות לגבי איזה טיפול יבוצע, ולמה דווקא זה ולא אחר".

מחקרים חשובים לצד אתרים קיקיוניים

עם זאת, מהפכת האינטרנט שעוברת על עולם הרפואה בשנים האחרונות אינה נטולת בעיות, כשהמרכזיות שבהן הן הכמות המוגזמת ואמינות המידע שהגולש נחשף אליו כשהוא מחפש מידע אודות מחלתו.

איור: אילה טל

"חולים שמנסים למצוא מידע רפואי ברשת נתקלים בהצפה של מידע. אינספור אתרים מציעים להם סוגים שונים של מידע, והם לא יודעים איך להתמודד עם כמות החומר הזו ולמה להאמין", מסבירה רבקה פרייליך, מנהלת מחלקת הסברה באגודה למלחמה בסרטן, את הבעיה של הסייבר-כונדר הממוצע. "אין היררכיה בחיפושים האלה. אתר של אוניברסיטה מובילה מופיע ליד אתר קיקיוני, מחקר שהתפרסם בכתב עת מכובד מופיע לצד מחקר שולי והזוי של גוף לא מוכר, ולאדם שבדרך כלל לא עוסק בבריאות אין את הכלים להבדיל ביניהם".

מחפשי המידע הישראלים אכן מבטאים את החשש הזה: רק 28% מהם הגדירו את המידע שמצאו ברשת כאמין במידה רבה או במידה רבה מאוד, שיעור דומה (25%) הגדיר אותו כאמין "במידה בינונית", 7% כאמין במידה מועטה, ויותר משליש מהמשיבים (36%) פשוט לא יודעים להגיד אם המידע שבידם אמין או לא.

שיעורים אלה דומים לאמון שרוכשים הגולשים האמריקאים למידע שנמצא ברשת. בנוסף, כמעט שליש (29%) מהמשיבים אמרו כי הם לא נוהגים לבדוק את מקור המידע הרפואי ותאריך הפצתו, 22% עושים זאת לפעמים, ורק 41% עושים זאת לעתים קרובות או תמיד.

גוגל ומיקרוסופט כבר מתחרות על החולים
שתיהן השיקו באחרונה גרסאות בטא למיזמים שיאפשרו לצרכנים לרכז את כל הנתונים הרפואיים האישיים

קאופמן מכירה את הבעיה מקרוב. "חלק מהחולות מגיעות אלי עם שפע של מידע שלא תמיד רלוונטי לבעיה הרפואית שלהן", היא אומרת. "לפעמים יש לכך השלכות לא רצויות, כמו חרדה מיותרת או בלבול. אחד התפקידים שלי כרופאה הוא לעזור להם לברור את המידע, להסביר שלא הכל רלוונטי בעבורן, ולסייע להן להפריד בין עיקר לטפל".

החרדה שעליה מדברת קאופמן היא מחיר כבד נוסף שהסייבר-כונדרים נאלצים לשלם על הידע המופלג שהם צוברים. כמו סטודנטים לרפואה שבטוחים שהם חולים בחצי מהמחלות שעליהן הם לומדים, כך גם הסייבר-כונדר הממוצע. "כל תופעה הכי קטנה מתפרשת בקונטקסט של פתולוגיה או קטסטרופה שבמקרה נתקלתי בה באינטרנט", אומרת מיכל. "כאב ראש, למשל, יכול להיות סתם כאב ראש או סימן לגידול במוח, אבל ברגע שאתה מחפש את זה בגוגל אתה מגלה מחלות שלא העלית על דעתך שקיימות.

"רופא מיומן יודע לקחת בחשבון את השכיחויות של התופעות ותסמינים נוספים כדי להבין אם יש סיבה לדאגה. לי אין את הכלים לעשות את זה". לדברי מיכל, "קרה כבר הרבה פעמים שרצו לי תסריטים נוראיים בראש ושקעתי בחרדה בגלל שברי מידע שבסופו של דבר היו חסרי משמעות. אין ספק שאם כל ההשערות הנוראיות שקראתי באינטרנט היו מתממשות - אני ויקירי כנראה כבר לא היינו כאן...".

הרופאים מאבדים את ההגמוניה

לא רק החולים מושפעים ממהפכת המידע ברשת, גם בקרב הרופאים משנה האינטרנט סדרי עולם: "הידע של הרופא גדל בכמה סדרי גודל לעומת מה שהיה בעבר", אומר בעז גינזבורג, מנכ"ל אתר הרופאים e-med.co.il. "אם פעם זמן התגובה למאמר או מחקר חדש היה יכול לקחת שבועות וחודשים עד שנדון בכנס או בתוך בית החולים, כיום זה הכל אונליין, באותו היום דרך הרשת".

המפגש עם החולה המלומד הוא לא תמיד פשוט. "חולים שמגיעים לרופא עם תדפיסים של מחקרים עדכניים על המחלה שלהם והטיפול התרופתי מציבים אתגר גדול בפני הרופא", אומר גינזבורג. "אין ספק שלהגיד לחולה 'לא קראתי את המאמר הזה' זה דבר מביך, וזה גורם לרופאים להיות יותר מחוברים למקורות מידע ולהתעדכן יותר".

"הרופאים מוצאים את עצמם בקונפליקט", מוסיפה יהודית ברקו בול, מנהלת המחלקה הרפואית במכון המחקר גיאוקרטוגרפיה. "לא הם יזמו את העצמת הצרכן כלקוח בריאות, אך הם מוצאים את עצמם מאוימים על ידי 'הצרכן החדש' הזה, וההגמוניה שלהם מתערערת. בנוסף, מופעל עליהם לחץ מצד הקופות ובתי החולים לחסוך בעלויות ובשימוש בתרופות חדישות, מה שמעמיד אותם בקונפליקט נוסף עם צרכן הבריאות המתוחכם, ומעבר לכל זה הם נדרשים לספק שירות אדיב וממוקד למטופל".

הפתרון, לדבריה, הוא שינוי גישה מצד המערכת כלפי המטופלים-הלקוחות: "צרכן הבריאות המתוחכם נהפך לעובדה קיימת שאין דרך חזרה ממנה. לכן על המבטחים והארגונים שמספקים שירותי בריאות להתאים עצמם למצב החדש על ידי השקעה בהדרכת רופאים וצוות רפואי להגיב לסביבה המשתנה. לדוגמה, לדבר עם החולה ולהגיע יחד אתו לטיפול האופטימלי למחלתו".

ד"ר גיורא וורבר, סגן ראש אגף רפואה בשירותי בריאות כללית, מסכים וסבור שהרופא דווקא לא צריך להתבייש להגיד למטופל שהוא לא מכיר את המאמר או המחקר שהביא אתו. "רופא כמו רופא משפחה שנתקל במגוון אינסופי של מחלות ומטפל ב-1,500-2,000 חולים לא יכול להיות מעודכן בכל המחקרים הכי עדכניים בכל התחומים כי זה לא אנושי. האחרונים שידעו הכל היו אבי וסבי שהלכו עם תיק הרופא לביקורי בית. אני כן מצפה מהרופא להיות סקרן, להתייעץ עם רופאים אחרים, לשים בצד את האגו שלו במקרים כאלה ולהגיד למטופל שהוא ילמד את החומר ויחזור אליו. הוא לא חייב לתת תשובה מיידית, כמעט כל בעיה יכולה לסבול דיחוי של 24 שעות".

החדשות הטובות הן שנראה שהרופאים דווקא סבורים כי החולים החדשים הם תופעה חיובית. מסקר שערך TheMarker בקרב הרופאים עולה כי 56% מהם מתייחסים לכך בחיוב; 36% חושבים שזו תופעה חיובית מבחינת מעורבות המטופל, אך מסרבלת ומאריכה את הביקור; ורק 8% סוברים כי זו תופעה מטרידה ובעייתית המקשה על מתן טיפול נכון.

תגובות