טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם נגיפים שנזנחו בעבר יושיעו במאבק נגד חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

בימינו, כשמתגלים יותר ויותר חיידקי-על עמידים לאנטיביוטיקה, מתפתח הצורך בתרופות חדשות נגדם. אחד הפתרונות האפשריים: נגיפים שישמידו את מחוללי המחלות

תגובות
Low-temperature electron micrograph of a cluster of E. coli bacteria, magnified 10,000 times. Each individual bacterium is a rounded cylinder.
Eric Erbe

אחת הבעיות הגדולות כיום בתחום בריאות הציבור היא התפתחות זנים חדשים של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. במירוץ המתמשך בין היצורים החד-תאיים גורמי המחלות לבין מאמצינו לפתח תרופות נגדם, נראה שהאנושות עלולה לסיים בצד המפסיד, ועל כן נעשים מאמצים בלתי פוסקים לפתח שיטות חדשות ויעילות למאבק נגדם. אחד הרעיונות המפתיעים שעלו הוא לגייס למטרה הזאת... נגיפים.

תרופות אנטיביוטיות הם חומרים ביולוגיים או כימיים שמסוגלים לחסל חיידקים על ידי שיבוש מנגנונים החיוניים לקיומם. אולם הטיפול אינו מושלם ולא תמיד משמיד את כל החיידקים ומוטציות מסוימות מקנות לעיתים לחיידקים עמידות בפני סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה. החיידקים הללו אמנם נדירים למדי, אולם מאחר שהאנטיביוטיקה מחסלת את אוכלוסיית החיידקים המתחרה בהם, החיידקים העמידים זוכים ליתרון אבולוציוני ותפוצתם עולה.

בשנים האחרונות הולך ומתרבה זן "סופר-עמיד" של החיידק אשריכיה קולי (E. coli), שפיתח עמידות לכמה וכמה סוגי אנטיביוטיקה. מדובר בחיידק מעיים נפוץ במיוחד, שחלק מזניו חיוניים לעיכול המזון, וחלקם עלולים לגרום דווקא להרעלה. הוא מסוכן במיוחד לאנשים שמערכת החיסון שלהם לא מתפקדת במלואה, כמו חולי סרטן במהלך טיפולי כימותרפיה וחולי איידס.

מחקר חדש שנעשה במכללת ביילור לרפואה בטקסס והתפרסם בכתב העת Scientific Reports, מציג גישה חדשה למלחמה בחיידקים סופר-עמידים, ע"י סוג של נגיפים הקרויים בקטריופאג'ים (בתרגום מילולי: "אוכלי חיידקים"). הנגיפים האלה מתרבים אך ורק בתוך חיידקים, ובתהליך ההדבקה והשכפול של הנגיף הוא הורג את החיידק המארח. הווירוסים האלה אינם מסוכנים לתאי אדם, ועל כן השימוש בהם כטיפול תרופתי עתידי נראה מבטיח.

החוקרים אספו צואה של בעלי חיים ומיצו ממנה בקטריופאג'ים. לאחר מכן גידלו אותם בתרביות וסיווגו אותם לזנים על פי גודלם, אורך הגנום שלהם וצורתם. בהמשך גידלו את הבקטריופאג'ים בנוכחות זנים שונים של E. coli סופר-עמידים וזיהו ביניהם סוגי נגיפים שמסוגלים להרוג חלק מהזנים העמידים לאנטיביוטיקה.

בשלב הבא בדקו החוקרים את היעילות של הבקטריופאג'ים במלחמה נגד חיידקים עמידים בגופם של עכברי מעבדה. כשנתנו לעכברים בקטריופאג'ים בהתאם לזן החיידקים שבו הודבקו, חומרת המחלה שבה לקו פחתה מאוד וכמויות החיידקים בריאות, בטחול, בכליות ובכבד שלהם ירדו למחצית. לבסוף, החוקרים בדקו אם הטיפול בבקטריופאג'ים יכול לנגוד חיידקים סופר-עמידים במצב של כשל חיסוני הנגרם מטיפול כימותרפי. גם במקרה הזה ריכוזי החיידקים בכליות ובכבד ירדו בצורה משמעותית.

במהלך המאה הקודמת, לפני גילוי הפניצילין – האנטיביוטיקה היעילה הראשונה – הבקטריופאג'ים עוררו עניין מחקרי רב ותלו בהם תקוות טיפוליות רבות, עד שנזנחו לבסוף לטובת האנטיביוטיקה. כעת, בעקבות התפתחות זני החיידקים העמידים, ייתכן שהבקטריופאג'ים יחזרו לזירה הרפואית. על פי החוקרים, היתרון הגדול בשימוש בנגיפים לטיפול הוא ההפקה הפשוטה שלהם. כמו כן אפשר לנצל את הגמישות הגנטית שלהם, שכן הבקטריופאג'ים עוברים אבולוציה מהירה וכך יכולים להתאים את עצמם במהירות לחיסול חיידקים. ייתכן שבעתיד יוכלו רופאים להפיק בקטריופאג'ים מותאמים אישית מצואתם של החולים, וכך לסייע להם להתגונן מפני החיידקים העמידים. 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות