רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קרקס על גחלים הוא המנגל של המנגלים

אירוע האוכל השנתי "קרקס על גחלים" סיפק מחזות של זלילה, סביאה ומפלט מהמציאות הנוכחית בתוך ענן עשן עצום

תגובות

מי שנכנס בשערי הארץ המובטחת לא ידע תחילה את נפשו. את מקומם של נהרות היין האגדיים של ארץ קוקיין, אלה שבהם מורשה אדם לשתות עד דלא ידע, תפסו קערות ענק גדושות בקרח שבהן ננעצו בקבוקי יין; על דלפקי הבר הוצבו כוסות קוקטיילים, מיני שיכר וליקרים; ואנשי אלכוהול ובידם סלסילות פיקניק מלאות בכהילים הציעו לבאי האירוע חיזוק נפשי בדמות לגימות קטנות של מי חיים ("אנחנו ליצני החצר", אמר בעליזות אחד מהם, שבדומה לחלילן מהמלין נשרך אחריו שובל של ילדים וילדות שהתעקשו לאחוז בידיות הקש).

בשר מדור רונית ורד

>>>מה רצו ראשי המדינה שנאכל ביום העצמאות?

העין נדדה מיד אל שורת מתקני הגריל ואל ענני העשן שאפפו אותם: מתקני אסאדו אימתניים שבהם נצלה הבשר אנכית לאש; יורות ברזל מלאות בגחלים לוחשות ובסירים כבדים; מעשנות מפויחות דלתות; ועוד מיני טאבונים, תנורים, מנגלים וקונסטרוקציות מתכת שנבנו בהתאמה מיוחדת על ידי חרשי ברזל כדי להתאים לטכניקות צלייה שונות. את שורת המתקנים הקדימה שורה של טבחים, כל אחד מהם ניצב בעמדה משלו, ולפני כל אחד הררי ירקות עונתיים טריים: קערות גרגנטואיות ובהן עלי מיזונה ירוקים־אדומים, גרגר נחלים, ראשד, סלרי ורוקט; כרובים עגולי ראש זעיר; סלקים אדומים וצהובים עם טעם של אדמה; גזרים על בלוריתם; פלפלים חריפים; עגבניות; ועשרות ראשי חסה. כל טבח מצויד בחומרי גלם מקומיים חיוניים נוספים — כמו שמן זית, טחינה וגבינות פשוטות — וכל אחד ממתין להורדת נתחי בשר, דגים שלמים או ירקות צלויים מהגריל כדי להתחיל ללהטט בהם כאוות נפשו ועל פי דמיונו ויכולתו. אין רשימת מנות סדורה, אין תפריט או הנחיות מלמעלה, כל טבח הישר בעיניו יעשה מחומרי הגלם העומדים לרשותו ועל פי השפה הקולינרית השגורה בפי המארגנים ("זה מיצוי הפנטזיה של להיות טבח", אמר אחד מהם, "דווקא בגלל שאין מסעדה מאחור ואתה לא מחויב לרפטטיביות של הוצאת אותה מנה שוב ושוב"). שם המשחק, וקשה לטעות בהנאה החרותה על פני העוסקים במלאכה, הוא אלתור.

אחד הטבחים מגיש עלי חסה מלאים בסביצ'ה של סרטנים; אחרת הולמת בקורנס בבשרו הנא של דג, על היריעות השטוחות והשקופות יוצקת שמן זית ושבבי שקדים ירוקים ואז מאכילה את הסועדים מידיה; אחר מפרק את בשרם של דגי מוסר ענקים שנצלו בין גחלים לוחשות ומניח אותם על פרוסות פקוס טרי; ויש גם מי שקוצץ עגבניות וחצילים קלויים ומערבב אותם עם נתחי כבד צלויים; אחרים מכניסים לטאבון מאפי בצק עמוסים בירקות; וזה שמפרק עופות שלמים, ממולאים ומעושנים אינו עומד בקצב הביקוש ("זה לא עוף ממולא טלה, אלא טלה עטוף בעוף", הוא מסביר לאחד הסועדים. "אנחנו מפרקים את העוף מעצמותיו ואז מכניסים אליו קרוב לשניים וחצי קילו בשר טלה טחון"). הפחמים, והטעם שהם מעניקים לחומרי הגלם, הם חלק בלתי נפרד מהחוויה. מנגל — הטכניקה והאירוע — התקבע בתודעה כתמצית הישראליות. קרקס על גחלים, המנגל של המנגלים, נראה כמו זיקוק של המטבח המקומי העכשווי. האוכל — בניגוד לאווירת הנונשלנטיות והכאוס המאורגן השורה על האירוע — נדיר באיכותו. וכל הטבחים נושאים עיניהם לתומר צוק — איש מעשים שאינו מכביר במילים, מי שרוב חומרי הגלם מגיעים מהחווה החקלאית שהקים בהרי ירושלים והאדם שההתרחשות כולה נוצרה בצלמו ובדמותו.

מדור אוכל רונית ורד

הטבעונים ואיתני הטבע

קרקס על גחלים, כך נקרא הפיקניק ההמוני שנערך לפני שבועיים על כרי הדשא שבחזית יקב עגור בהרי ירושלים. לפני שנה נערך האירוע לראשונה בחוף הים סמוך לפלמחים, והשנה חברה גם מסעדת ברוט התל־אביבית למעדניית חוות צוק בהפקה. הסועדים, המשלמים כל אחד 290 שקל עבור האירוע, נכנסים למתחם המגודר של מרבצי ישיבה והתרועעות החל מהשעה 11:00, ויוצאים ממנו לאחר שעות ארוכות הלומי דברי מזון ומשקה ללא הגבלה.

"זה בוקר מצוין לזלול בו", בירך אחד מבאי הפיקניק את רעו; "אני לא נוגע בירקות ובפחמימות", רטן אחד והורה לבת זוגו לשמור את גופה לבשר בלבד; "זה כמו חתונה בלי חתונה", לחש פלוני מוקסם שהביט על שפע המזונות ותיאטרון האוכל החי שהתרחש לנגד עיניו. חברי ארגונים טבעוניים, שראו פרסומים מוקדמים שכללו תמונות טלאים שלמים צלויים באירוע של השנה שעברה, התפעלו פחות. כ–20 מפגינים הגיעו למקום בשעות הבוקר המוקדמות וקידמו את פני הבאים במטחי מילים שנעו בין תחנונים לחמלה לבין נאצות ("לא חייבים היום להרוג בעלי חיים כדי להשיג מזון", "אתם רוצחים").

איתני הטבע, או אלוהי מזג האוויר, לא שיתפו פעולה עם משמרות המחאה הטבעוניות. על כל הארץ המטירו גשם זלעפות, גשמי מלקוש פרועים ולא צפויים באמצע אפריל, ורק מעל יקב עגור פערו חור בעננים והתירו לקרני שמש להשפיע מטובן הזהוב על הסועדים והמבלים. גם אדוני הרוח סירבו להתרצות. תחילה הביאו את ענני העשן המחניק ישירות למפגינים, וכששינו עמדות ונעמדו מאחורי גדר המתחם ושורת מתקני הגריל נשאה הרוח את הקריאות המגובות במגפון הרחק מאוזני המבלים. בשעות הצהריים, כשאיש לא נענה לשוועתם, התייאשו ועזבו את המקום. אחרוני החוגגים, בסך הכל כ–300 במספר, נשארו במתחם עד 20:00. בטוב לבם עליהם ביין ובאוכל יצאו בריקוד, וחלקם, כמו בציורים מפורסמים שתיארו את גן התענוגות הארציים, פרשו להתנמנמות עצלה ושבעה בחלקה.

מדור אוכל רונית ורד

הפרפקציוניסט

"הם עוררו בי חמלה ואמפתיה", אמר צוק על משמרות הטבעונים שבוע לאחר האירוע. "הם עשו ועושים עבודה חשובה בלעורר את המודעות לתנאי הגידול של בעלי החיים, על מגדלים מוטלות היום הרבה יותר מגבלות, אבל אני לא חושב שהמאבק שלהם צריך להיות מכוון כלפי. הבחור שעובד איתי בחווה נעלב נורא — למה הם דווקא מפגינים נגדנו, אלה שמגדלים את בעלי החיים במרעה חופשי — וניסה במשך חצי שעה לדבר איתם. אבל הם לא הקשיבו".

במהלך האירוע קשה היה לטעות באושר שאפף את צוק, אין עוד הרבה אנשים שנהנים כמותו להאכיל את הבריות באוכל שגידלו במו ידיהם והופך מחומר גלם גולמי וגס לפיסות קטנות של תענוג המונחות ישירות בפיו של הסועד. שבוע לאחר מכן, בשכוך האופוריה ששרתה על האירוע כולו, כירסמו ספקות בלבו של הפרפקציוניסט העקשן והקנאי לדרכו. "כשהבנתי את הכמויות של האוכל שהלכו שם חשבתי שאולי זה הפך לחגיגה בהמית של אוכל ושתייה. 40 קילו קמח למאפים, שתי משאיות עמוסות בירקות מהחווה, שבעה דגי מוסר של שמונה קילו האחד, 15 קילו סרטנים חיים, 12 קילו אנשובי, שלושה גדיים שלמים, עשרה צווארי טלה, 24 עופות ממולאים ועוד חלקי פנים וקדירות פויקה של מיני בשר שעלו על האש. אבל לא היתה תחושה כזו, נכון?" הוא מחפש אישור בפני הסובבים.

מדור אוכל רונית ורד

"מדובר באידיוט היחיד בארץ שמוכן לעשות דבר כזה, וגם להפסיד עליו כסף בפעם השנייה", אומר בחיבה השף יאיר יוספי, אחד השותפים לאירוע, על צוק. "ביחס לתמורה מדובר בכרטיס הכי זול לגן עדן, וגם אם זה נראה כמו אסקפיזם מוחלט, הרי שהמילים 'מהחווה לשולחן' מעולם לא היו נכונות יותר לגבי אירוע מקומי. כמעט כל חומרי הגלם — החל מהירקות, דרך שמן הזית ומוצרי החלב וכלה בבשר הצאן — הגיעו מהחווה שלו, כמעט חלום גם במונחים של סצנת הקולינריה העולמית. החיים קשים, זה לא נורא לתת לאנשים כמה שעות של אסקפיזם, ולא מדובר בטמטום חושים, אלא באירוע שמפעיל את השכל ועל הדרך גם את בלוטות הטעם".

------------------------------------------------------------------

פרטים על אירוע נוסף של קרקס על גחלים: www.zuk-farm.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות