רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהמוסר הטבעוני עובר את גבול הטעם הטוב

בוויכוח הטבעוני הסוער סביב אכילת דבש טוענים האוסרים כי זהו גזל של עמל הדבורים. המתירים מתריסים: ומה עם עמל הפועלים בתנאי עבדות על ייצור מזון טבעוני כשר כמו אורז, אסאי וקקאו?

תגובות
קטיף פרי האסאי בברזיל. לוליינות וסיכון חיי ילדים
Andre Penner/ AP

איפה בערך עובר הגבול בין רחמנות לטרחנות? השאלה הזאת עולה לעתים קרובות בדיונים על טבעונות. ניקח למשל את הדבש: רוב הטבעונים נמנעים ממנו אבל חלקם דווקא נהנים מדבש ולטענתם ההימנעות ממנו היא משהו בין קשקוש לטרחנות. להצדקת עמדתם מגייסים האחרונים למשל את הגמרא, שלפיה הדבש הוא מזון כשר אף שהדבורה נחשבת לחיה "טמאה". לפי ההיגיון הגמראי, ולפי הכלל "כל היוצא מטמא — טמא הוא", היה צריך הדבש להיפסל, אבל חכמים דרשו שמקור הדבש בצוף הפרחים ולא בדבורה ולכן — כשר. לפי אותו הגיון, אומרים אוהבי הדבש, מקור הדבש אינו...

הרשמו חינם כדי לקרוא 10 כתבות בחודש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות