טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת

ב"רפאל" מציעים את העסקית המשתלמת ביותר בסופי השבוע

על אף עליית מחיר העסקית והפחתה במנות ראשונות עם בשר ודגים (הן הוחלפו בשפע סלטים מצוינים), אין בישראל עוד מסעדת שף שתספק לכם בשעות הצהריים של סוף השבוע חוויה דומה

תגובות
מסעדת רפאל
בועז לביא

אם עסקים אי אפשר לעשות פה בשבתות, אז נעשה עסקיות. או נמציא עסקיות סופ״ש, פטנט יהודי חביב שמותח את גבולות הז׳אנר. כי במסעדות שף רבות הבינו שגם בשעות הצהריים של סוף השבוע צריך להתאמץ כדי לייצר תנועה, כלומר, להציע משהו אטרקטיבי יותר מהתפריט הרגיל ותג המחיר הנלווה אליו. אחרת, נעדיף שיפודיות. בחלק מהמסעדות החליטו להציע את תפריט העסקיות הרגיל גם בסוף השבוע, או לפחות ביום שישי (ע"ע "הרברט סמואל", "שגב"). ב"מזללה", "התרנגול הכחול" ואחרות הלכו על פתרון ביניים: עסקית סופ״ש שמציעה דיל שהוא איפשהו בין תפריט הערב לתפריט העסקיות הרגיל. החלוצה היתה "רפאל", שם השיקו כבר לפני שנים עסקית מיוחדת לסוף השבוע שנהפכה במהרה לאחת המפורסמות בז׳אנר. השף רפי כהן רקח תפריט ״פיקס פרייס״ נדיב, המבוסס על שפע מנות ראשונות למרכז השולחן, מעין שולחן מזטים של שבת ומנה עיקרית. לפני כמה שנים עוד תומחר התפריט הזה במחיר מפתה של 115 שקל לאדם (ולאחר מכן ב-125 שקל) ורשימת ההמתנה היתה בהתאם - ארוכה. שכן, לא בכל יום יש הזדמנות לטעום את רפאל בכזה מחיר. היום, כשהמחיר האמיר ל-145 שקל לאדם, זה כבר נשמע אטרקטיבי קצת פחות.

בצהרי יום השישי בו ביקרנו במסעדה היא היתה רחוקה מלהיות מלאה. הצצה מהירה בתפריט הראשונות גילתה שלצד עליית המחירים נעשה גם שנמוך קטנטן במנות הראשונות, לפחות ברמת חומרי הגלם. פחות בשר ודגים, יותר קטניות וסלטים. אבל גם אם המוטיבציה כאן היא הפחתת עלויות ולא ניסיון מודע להתכתב עם גל הצמחונות, צריך לנסות ולא לבחון את עסקית הסופ״ש של "רפאל" רק בהשוואה לעברה המפואר. בעיקר כי גם היום, בגרסתה מופחתת הדגים והבשר, היא עדיין אחת הארוחות היותר טובות שאפשר לאכול כאן בסופי השבוע. גם אם היא משתלמת קצת פחות.

הדיל: עשר (!) מנות ראשונות, רובן מנות סלט המוגשות בצלוחיות קטנות, ומנה עיקרית במחיר של 145 שקל לסועד. מבחר העיקריות כולל תשע מנות שונות, בהן שתי מנות הכרוכות בתוספת תשלום של 25 שקל (קוסקוס כתף טלה וסינטה). בנוסף, מוגשים שלושה סוגי לחמים שזה עתה יצאו מהתנור: חלה, שיפון והפוקאצ׳ה הנצחית של רפאל.

הפוקצ'ה של רפאל
רותם מימון

האוכל: נפתח עם הקיטורים: לפני כמה שנים יצאו כאן בשלב הראשונות מנות של דג קוד, כרוב ממולא בבשר טלה ובתקופה מסוימת גם מנה של הרינג. היום לא תמצאו דגים בתפריט הראשונות, והבשר הוגבל לסיגרים האלמותיים עם חלקי הפנים ולעלי הגפן שממולאים באורז המעורבב עם מעט טלה. לצדן תפגשו מנות המבוססות על ירקות וקטניות בלבד. קולינרית, אפשר אולי להעריך את רפי כהן אפילו יותר על מה שהוא מצליח להפיק מחומרי הגלם הלכאורה פשוטים האלה. בין המנות החדשות יחסית תמצאו מטבל ממכר שמורכב מקישואים וכרישה בשילוב פרמזן וסלט חמים מבוסס קייל שמצליח להפוך את הכרוב הקשוח הזה למשהו שהוא לא רק אכיל אלא אפילו טעים (בעזרת כמויות נדיבות של שמן, אבל עדיין). לצדן תמצאו את רוב הראשונות הוותיקות שהפכו את עסקית הסופ״ש של "רפאל" למה שהיא: החומוס הבולגרי הרך והקטיפתי, הלבנה העשירה, חציל הבלאדי החרוך במיומנות וכמובן עלי הגפן והסיגרים המרוקאים, ש"רפאל" היא מהמסעדות הבודדות שבה עדיין מכינים במטבח את עלי הסיגרים ומגלגלים אותם. תקבלו גם סלט עגבניות מוצלח עם פאקוס וגבינה צפתית מצוינת, חסות בוויניגרט ופרמזן ואת סלט שעועית הבובעס המעט נוקשה, שלא הצליח להגיע לרכות ולנימוחות המתבקשות והתגלה כחולייה החלשה מבין הראשונות.

"רפאל" נותרה מסעדה נדיבה, אולי הנדיבה ביותר מבין מסעדות היוקרה שלנו. מדובר אמנם בצלחות קטנות, אבל לא קטנות מדי. כמות האוכל שמגיעה לשולחן בשלב המנות הראשונות מספיקה לארוחה מלאה ואפילו יותר. הלחמים הרבים, ובעיקר איכותם, מאלצת אותך לתכנן בקפידה את טעימותיך כדי להשאיר מקום כלשהו לעיקריות. האינטרפרטציה המודרנית הזאת של רפי כהן לסעודה המזרחית המסורתית מבוססת כאן לא רק על גישה מקורית ומיומנות גבוהה בטיפול בחומרי הגלם, אלא גם על האפקט המסחרר שמייצר המבחר.

עסקית ברפאל
דודו בכר

לעיקריות הגענו על ארבע. אכלנו שיפוד נתח קצבים עם מח עצם וירקות שורש מזוגגים בציר עמוק מתקתק וקבב לוקוס וטורו טונה, שתי מנות שיוצאות עם ירקות מבושלים ועם הפירה החמאתי המושלם של רפאל. נתח הקצבים היה עשוי באופן מדויק שהותיר אותו נוקשה מבחוץ, אבל שמר על העסיסיות ולא הפך אותו לצמיגי. מח העצם הגיע בכמות מצומצמת מעט, אבל כמויות הן לא הבעיה של הארוחה הזאת (ומשי הכלבה התענגה על העצם הזאת כמו שלא התענגה מעולם). השילוב בין שני סוגי הדגים השומניים יחסית יצר קציצות עם טעמים רעננים מעודנים, שנעטפו בוויניגרט מחמיא של עגבניות באש. אלה היו שתי מנות עיקריות פשוטות ויעילות, ברמת ביצוע גבוהה, שסובלות בעיקר מכך שמגיעים אליהן עם תיאבון מוגבל ותחת הרושם העז שמותירות הראשונות. פינטזנו על תפריט הקינוחים של "רפאל", אבל לצערנו לא היה מי שיכיל את זה.

שירות ומהירות: "רפאל" נותרה מסעדה מתוקתקת ויעילה, שמציעה שירות ברמה גבוהה. כשהמלצרית הבחינה שהקוקטייל שהזמנו (נגרונינו) לא נלגם במהירות הרצויה (מתיקות מוגזמת), היא מיהרה להזעיק את הברמן שהציע קוקטייל אחר (ברמבל) שעשה את העבודה. כל מה שנותר זה להיגמל מהניסיון המגונה, שחוזר ביותר מדי מסעדות יוקרה, לנסות לדחוף לנו מים בתשלום (הגרסה של רפאל: ״תרצו מינרלים או מוגזים?״).

תמורה לכסף: אין בישראל עוד מסעדת שף שתספק לכם בשעות הצהריים של סוף השבוע חוויה דומה במחיר הזה. האם זה עדיין שווה את הכסף? כנראה שכן. בתעריפים הקודמים זה גם היה שווה חמישה כוכבים.

בקיצור: התחזרות גורמה.

חשבון:

עשר מנות ראשונות (במחיר העסקית)

נתח קצבים - 145 שקל

קבב לוקוס - 145 שקל

קוקטייל ברמבל - 52 שקל

שירות - 52 שקל

סה״כ - 394 שקל

"רפאל", הירקון 87 תל אביב, טלפון: 03-522-6464, עסקית סופ״ש מוגשת בימים שישי ושבת בין השעות 12:00 ל-16:00



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות